הקנסות המינהליים על הגופים מוסדיים עלולים לזנק למיליוני ש'

אם נראה בקרוב קנסות בהיקף של מיליוני שקלים מוטלים על חברות הביטוח ובתי ההשקעות? ל"גלובס" נודע כי במשרד האוצר מתכוונים לעלות מדרגה בקנסות מנהליים לגופים מוסדיים, ולהגדיל במאות ואלפי אחוזים את הקנסות שיושתו על גופים שיימצא כי הפרו את הנחיות האוצר.

בכוונת אגף שוק ההון באוצר, בראשותו של הממונה החדש, פרופ' עודד שריג, לעבור מקנסות של עשרות ומאות אלפי שקלים לקנסות של מיליוני שקלים. זאת מתוך הבנה שקנסות נמוכים אינם מספיק מרתיעים, ואינם משפיעים על התנהגות הגופים, שרואים בתשלום הקנסות חלק מההוצאות השוטפות בפעילותם העסקית.

הקנס המנהלי המינימלי כיום הוא 32 אלף שקל. באגף שוק ההון מתכוונים לספור את ההפרות שמבצעים הגופים כאירוע נפרד לכל פרט שניזוק. כך, למשל, אם קופת גמל או קרן פנסיה איחרה במשלוח הדיווח השנתי לעמיתים, האיחור בדיווח נחשב כיום כהפרה אחת, ובהתאם לכך מוטל קנס אחד. באוצר שוקלים לחשב את הפרת התקנות לכל עמית בנפרד כאמור, וכך להטיל את הקנס כפול מספר העמיתים שמשלוח הדיווח אליהם התעכב.

לחילופין עולה האפשרות לראות את העבירה כמתמשכת, ולגבות קנס עבור כל יום של הפרה. בכל אופן, המשמעות של שינוי שיטת החישוב היא גידול דרמטי בהיקף הקנסות שיוטל על הגופים, כאשר עבור הקטנים שבהם, עלייה דרמטית שכזו הינה קריטית במיוחד.

במשרד האוצר בודקים כעת עם משרד המשפטים את חוקיות המהלך, וההערכות הן כי יינתן לכך אור ירוק. ככל הידוע אין בשלב זה כוונה להשית קנסות אישיים על מנהלים.

לפני שלוש שנים זה היה אפקטיבי

כשהתחיל האוצר לפני שלוש שנים להטיל קנסות אזרחיים, הצעד נתפס כאפקטיבי ביותר. הקנסות הראשונים שהוטלו על גופים מוסדיים גררו בהלה, ואף תחושת דחיפות בניסיון לתקן את הליקויים בגינם הושתו. בגופים מוסדיים ציינו בפנינו לא אחת, כי מבחינת המנהלים האחראים על הפעילויות שבגינן נקנס בית ההשקעות מדובר ב"מכה לאגו" ופגיעה במוניטין. בחלוף הזמן, לדברי גורמים המקורבים לאוצר, המוסדיים התרגלו לקנסות, והאפקט ההרתעתי שבהטלתם הלך לאיבוד. גופים רבים מעדיפים כיום, לאור הקנסות הנמוכים, להסתכן בקבלת קנס על פני הוצאה מיידית של מיליוני שקלים לתיקון הליקויים.

באגף שוק ההון מבינים את הבעיה, ובשנתיים האחרונות ניכרת החמרה במדיניות הקנסות של האוצר. בנובמבר 2007 שילמו אקסלנס, פרפקט וילין לפידות קנסות בסך 37,500 אלף שקל, לאחר שנמצאו אצלם ליקויים חמורים בנושאי שערוך נכסים לא סחירים, שהביאו להצגת תשואות גבוהות מאלו שהושגו בפועל. באוגוסט 2009 ספגו פסגות ומנורה קנסות של 42,750 שקל ו-36,000 שקל בהתאמה, בשל איחור במתן מענה לאגף שוק ההון במסגרת טיפולו בפניות ציבור.

סוג העבירות שהכי מטריד את האוצר הוא הפגיעה בזכויות העמיתים. למשל, העברת כספים בין קופות גמל המתבצעת באיחור תוך טרטור הפונים. יכולתם של הגופים המוסדיים לעכב העברת כספים מנוגדת למדיניות האוצר המבקשת לאפשר ניוד חופשי בין קופות גמל, ופוגעת בעמית עצמו. באגף שוק הון מתכוונים לשים דגש על האכיפה בתחום.

הממונה הקודם על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, כבר החל למעשה במגמת החמרת הענישה. בדצמבר 2009 ספגה כלל גמל קנס בסך 360,500 שקל, בשל הפרת הוראות תקנות העברת כספים בין קופות גמל, ועל הראל גמל הוטל קנס של 323,000 שקל מאותה סיבה. בינואר 2010 שוב הושת קנס על כלל גמל, הפעם בסך 118,800 שקל, בשל איחור במתן מענה לבירור תלונות שהוגשו ליחידה לפניות הציבור באגף שוק ההון. כעת כאמור סבורים באוצר כי הגיע הזמן לעבור לקנסות גבוהים משמעותית.

הסמכות להטלת קנסות מעין אלו ניתנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, במסגרת רפורמת בכר. או אז ניתנו לממונה סמכויות ענישה רבות ואפשרות להטלת סנקציות על הגופים הנתונים לפיקוחו. האוצר החל בשימוש משמעותי בקנסות בשלהי 2006, ומדי כמה חודשים מאז נקנסו גופים בשל אי עמידה בנהלי האוצר.