נווה-צדק: שימור מורשת במקום מגורים

אתר המורשת היפואי "שערי תורה", שנכלל ברשימת אתרי המורשת עליהם הכריזה הממשלה בשבוע שעבר, ניצל מתוכנית להורסו ולבנות תחתיו מגדל מגורים.

ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה פרסמה תיקון לסעיפי תוכנית "תפרי נווה צדק", במטרה להבטיח את שימור מתחם "שערי תורה" ביפו ואת שימושו הציבורי. היזם שרכש את המקום יקבל מהעירייה קרקע חליפית. בזאת, קיבלה הוועדה את עמדת המועצה לשימור אתרים, ועד הפעולה להצלת בתי הכנסת בנווה צדק ותנועת 'ראש יהודי'.

מתחם שערי תורה הוקם לפני כ-120 שנה בלב שכונת נווה שלום, הכלולה כיום במתחם נווה צדק. המתחם כלל בית כנסת, בית מדרש, בית מלאכה וכיתות לימוד בחמישה מבנים סביב חצר פנימית. ייחוד המוסד בכך ששילב לראשונה לימוד תורה עם מלאכה, והיה להגשמת שיטתו של הרב קוק לדרכה של הציונות הדתית.

המתחם היווה חלק מרכזי מחיי החברה, התרבות והדת של תושבי השכונות העבריות הראשונות מחוץ ליפו העתיקה, בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

המבנים נפגעו לראשונה בהפצצה ב-1948, ובמשך השנים הלך והדרדר מצבם. המקום נסגר מסיבות כלכליות, ובמשך שנים רבות עמדו המבנים נטושים ומופקרים. בשנות ה-80 נוסדה בנווה שלום עמותת מורשת הרב קוק, שבשיתוף עם המועצה לשימור החלה לשקם את המתחם. גג בית הכנסת שופץ והאתר משמש כיום לתפילה.

נאמני ההקדש מכרו את המתחם ליזם נדל"ן, איש העסקי היהודי-אמריקאי אדמונד שמסי, כשסכנת הריסה מאיימת על המתחם. שמסי שילם לפני כשנה 6.3 מיליון דולר, וביקש להקים במקום מגדל מגורים. אלא שלאחר המכירה טענו אנשי 'ראש יהודי' כי היא לא הייתה חוקית, וכי למוכרים, נציגי הקדש משפטי, לא הייתה כל סמכות למוכרו. אולם, ההליך קיבל אישור בית דין רבני בת"א, וערעור שהגיש 'ראש יהודי' לבית הדין העליון לא צלח. המכירה אושרה והתבצעה. כעת, עם התערבות הוועדה המחוזית, הובטח קיום המתחם כאתר מורשת, והחל גיוס תרומות.

תמר טוכלר, מנהל מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים, אמרה: "אמנם צפוי כי עתה, עם פרסום ההחלטה, יקומו לה מתנגדים - אך הכרעת הוועדה המחוזית היא הישג ציבורי חשוב תוך הבטחת הצרכים העכשוויים של המתחם".