עו"ד אילן בומבך יפוצה בגין לשון הרע שהופץ ערב הבחירות ללשכה

חיבה יתרה איננה שוררת בין עו"ד אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, לבין עו"ד אמיר פישביין. לפחות בשתי הזדמנויות נתקלו השניים זה בזה בנסיבות משפטיות לא מלבבות, הקשורות לשתי מערכות בחירות נפרדות בלשכת עורכי הדין, זו של 2003 וזו של 2007. התוצאה: אף אחד מהצדדים לא ניצח בנוק-אאוט, עד כה.

ב-2003 התמודד בומבך על תפקיד יו"ר ועד המחוז. במטה הבחירות שלו עבדה יפה לוי, שקיבלה שכר בגובה 5,000 שקל לחודש. לדבריה, היא הסכימה לעבוד שעות ארוכות בכל יום בשכר זה, לארגן חוגי-בית ופעילויות נוספות, על בסיס הבטחה שאם בומבך ינצח - הוא יסדר לה תפקיד ניהולי בכיר בוועד המחוז. בומבך אכן ניצח, אך לוי לא קיבלה שום תפקיד ותבעה את בומבך בבית הדין לעבודה. מי שייצג אותה באותו הליך הוא עו"ד פישביין.

לפני כחודש החליט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב לקבל באופן חלקי את תביעתה של לוי. השופט יצחק לובוצקי פסק, בדעת רוב, כי לבומבך היה רצון אמיתי לאתר עבורה תפקיד בוועד המחוז, והוא אכן נטע בה תקווה לקבל תפקיד, ואולם לא ניתן לראות באמירותיו לפני הבחירות כהבטחה מחייבת.

למרות זאת, לוי קיבלה הגדלה רטרואקטיבית של שכרה בתקופת הבחירות, בסך 9,000 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 2,000 שקל. דעת המיעוט בתיק ביקשה להעניק לה סכומים גדולים בהרבה, של כ-40 אלף שקל. (עב (ת"א) 7121/04).

מכתב משמיץ

4 שנים אחר-כך התמודד בומבך על תפקיד ראש לשכת עורכי הדין. מבין 6 המתמודדים הוא עלה לסיבוב השני, ראש בראש מול יורי גיא-רון, שניצח לבסוף. לפני הסיבוב השני שלח עו"ד פישביין מכתב לראש הלשכה היוצא, שלמה כהן, איש סיעתו של גיא-רון, שכלל דברי לשון הרע נגד בומבך. הוא אף אישר לכהן להפיץ את המכתב לכלל ציבור עורכי הדין - וכהן אכן עשה כן עוד לפני הסיבוב השני של הבחירות, באמצעות המייל, בכותרת "טוב לדעת - איך חולקו הבוררויות במחוז תל-אביב".

במכתבו טען פישביין כי במסגרת הייצוג שהעניק ליפה לוי, נודעו לו עובדות שונות הנוגעות לאופן שבו התנהל בומבך בוועד המחוז. הוא כתב כי שני עורכי דין צעירים וחסרי ניסיון, שפעלו למען בומבך בבחירות 2003, קיבלו ממנו הבטחה כי "יעביר להם בוררויות". ואכן, לאחר שבומבך נבחר לוועד המחוז, טען פישביין, אכן מונו השניים על-ידו כבוררים.

לאחר שפישביין דחה את דרישתו של בומבך לפרסום התנצלות ותיקון, וטען כי כל מילה שכתב היא אמת ויש בה עניין ציבורי רב לעורכי הדין, הגיש נגדו בומבך תביעת לשון הרע בסך 300 אלף שקל.

"הבטחת טובות הנאה לפעילים איננה יכולה להתפרש אלא כמעשה שלילי", כתבה השופטת ריבה ניב מבית משפט השלום בתל-אביב בפסק דינה שפורסם בתחילת השבוע, "שציבור עורכי הדין לא ייתן לו יד".

היא דחתה את טענתו של פישביין כי מכתבו לכהן היווה "דיווח נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בדיון משפטי", מאחר שלדבריו טענותיו בעניין מינוי השניים לבוררים הועלו גם במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה, בעניינה של יפה לוי.

פישביין הודה כי כל ידיעותיו בנוגע למינוי שני הבוררים כביכול נסמכות על דברים שאמרה לו לוי עצמה, ואולם השופטת קבעה כי נוסח מכתבו לכהן מרמז על כך שיש לו תימוכין נוספים ל"עובדות" אלה.

"הפוסל - במומו פוסל"

בומבך, אגב, לא הכחיש כי מינה את עורכי הדין המדוברים לבוררים, אך הסביר מעל דוכן העדים כי לעתים נאלץ למנות ל"בוררויות קטנות" עורכי דין בעלי ניסיון מועט, ששכר-טרחתם נמוך, בהתאמה להיקף הסכסוך הכספי.

פישביין העיד כי "לתת בוררויות לעורך דין שרק קיבל רישיון זה פגיעה באמון ובמתדיינים, וזו לפחות רשלנות". אלא שבומבך הפנה את בית המשפט להליכים שבהם פישביין עצמו שימש בורר, ושזכו לביקורת חריפה מצד בתי המשפט - כולל במקרה שבו שימש בורר בתיק שיפה לוי היתה צד לו בעת שייצג אותה בבית הדין לעבודה.

"הפוסל - במומו פוסל", כתבה ניב בהתייחס לפישביין - וחייבה אותו בפיצוי של 50 אלף שקל. (ת"א 66258-07).