רובין הוד או סתם שודד?

הבנקים אכן אכזבו אותנו, אבל התשובה לכך היא רפורמה בבנקים ולא מיסוי עסקות פיננסיות

בשבוע שעבר פנתה אליי עמותה שמטפלת בנושאי פיתוח חברתי, על מנת שאתמוך ביוזמה שלה הקרויה "מס רובין הוד". לפי העמותה, הרעיון שמאחורי המס הוא "להפוך את משבר הבנקים להזדמנות עבור כל העולם: מס זעיר על הבנקאים יכול לגייס בכל שנה מאות מיליארדים שיושקעו בטיפול בעוני ובשינוי האקלים". קשת רחבה של עמותות צדקה תומכות ביוזמה, והן מריצות קמפיין קידום מושקע בכיכוב השחקן הבריטי ביל ניי.

ובכן, אני מעריץ גדול של רובין הוד, אינני מעריץ בנקאים, והייתי בהחלט מעוניין לטפל בעוני ובשינוי האקלים, אבל הרעיון נוראי בעיניי. המטרה אמנם טובה, אבל העובדה שהקמפיין אינו עוסק בשאלה אם המס הזה הוא בכלל רעיון טוב מחרידה אותי.

בואו נתחיל בטענה הכלולה באתר "מס רובין הוד", שלפיה מדובר ב"מס זעיר על הבנקאים... האנשים שיצרו את הבלגן הנוכחי". ראשית, אין מדובר במיסוי הבנקאים. מדובר במס על עסקות פיננסיות; והוא גם בהכרח זעיר, וזאת משום שלכמה מהעסקות יש ערך שעל פניו הוא גדול מאוד אבל ערך אמיתי קטן הרבה יותר.

בואו ניקח למשל ביטוח רכב שכולל פיצוי של מיליון ליש"ט לנפגע פוטנציאלי בתאונת דרכים. אם חוק רובין הוד יתממש, חברת הביטוח עשויה לרצות לתמחר מחדש את הסיכון בן מיליון הליש"ט - עסקה הגיונית בהחלט, מועילה מבחינה חברתית ונקייה מספקולציות. אבל משמעות מיסוי "זעיר" של 0.05% היא מס של 500 ליש"ט על ערך תיאורטי של מיליון ליש"ט. קשה להניח שהמס הזה לא היה משפיע איכשהו על הפרמיה שלי.

מטרת מס רובין הוד היא גיוס כמה מאות מיליארדי ליש"ט, שישולמו בסופו של דבר לא על-ידי ה"בנקאים", אלא על-ידי כולנו. נדמה שבמקרה הזה לרובין הוד המודרני לא אכפת היכן יפגעו חציו ובמי, והוא לא עושה כל ניסיון לכוון אותם למטרות האמיתיות שלו.

המס עשוי היה להיות יעיל לו היה מנמיך את היקף ההתנהגות ההרסנית (בדומה למס על פליטת הפחמן הדו-חמצני). אך האם באמת יעשה זאת? גם הכלכלנים ג'יימס טובין וגם ג'ון מיינרד קיינס הציעו למסות את העסקות הפיננסיות; שניהם האמינו שמס מסוג זה יפחית את אי-היציבות הכלכלית. הדבר אפשרי אך כלל לא מובן מאליו, בייחוד כשמביאים בחשבון את העובדה שהמס עשוי לעודד עסקות פיננסיות גדולות ובלתי סדירות עוד יותר. אנלוגיה אפשרית: אם מחייבים אותי בעמלה על כל שימוש בכספומט, הרי שאני מבצע משיכות תכופות פחות וגדולות יותר.

בנוסף, גם אין הוכחות ברורות לכך שמס על עסקות פיננסיות יפחית את אי-היציבות. העדויות הקיימות מעורבות, עם נטייה אפשרית דווקא נגד רעיון מס רובין הוד כפי שהוכיחו מהלכים מסוג זה בכמה מדינות באירופה; למשל, המסים שהושתו על העסקות הפיננסיות בשוודיה בשנות ה-80 הורידו את המחירים, אבל הותירו את חוסר היציבות בעינו.

הבנקים אכן אכזבו אותנו, אבל התשובה לכך היא רפורמה בבנקים ולא מיסוי עסקות פיננסיות. לפעמים גם חברת האוטובוסים המקומית מאכזבת אותי, אבל אף פעם לא ראיתי בכך סיבה להטיל עליה מס אוטובוסים. הייתי מציע צעדים מתונים יותר כמו דרישות הון מחמירות ופיקוח הדוק יותר, הליכי פשיטת רגל טובים יותר עבור הבנקים, ועמלות על תמיכת הציבור במאזן הבנקים. מס על העסקות הכלכליות אינו נמצא ברשימת עשר הרפורמות המובילות שלי. למעשה, הוא אינו נמצא ברשימה בכלל.

ולא שכחתי את המטרה הסופית - גיוס כסף עבור הנזקקים. מדובר במטרה שאני תומך בה גם מבחינה פוליטית וגם אישית, אבל מובילי קמפיין "רובין הוד" לא שכנעו אותי שכדאי שהם ינהלו את המזומנים שלי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988