מתי עסקה אמיתית היא תרמית

העובדה שהעסקאות שעשו אנשי פסגות היו עסקאות אמיתיות אינה מבטלת את החשד נגדם

תיק אופמת (שעסק גם הוא בשאלות מניפולציות בניירות ערך) יושב חזק בתודעתם של כל המעורבים בחקירה הנוכחית נגד מנהלי פסגות. מצד אחד - אנשי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, שמלקקים עדיין את פצעיו של פסק הדין הזה. מהצד השני - שחקנים בשוק ההון ואנשי פסגות, שמנסים לקדם את התזה שלפיה הרגולציה האגרסיבית מותירה תחום אפור כה רחב, עד שלא ניתן לדעת מתי נעברת עבירה פלילית, ומתי מסחר לגיטימי בשוק האג"ח הופך לניסיון לבצע מניפולציות.

החקירה הנוכחית מתבססת על גישה שזכתה לתמיכה מבית המשפט, ולפיה גם עסקאות אמיתיות, שאינן עסקאות מתואמות או פיקטיביות, עשויות להיות עסקאות תרמיתיות. במילים אחרות, עצם העובדה שהעסקאות שבהן חשודים אנשי פסגות דוד אדרי ושי בן-דוד היו עסקאות אמיתיות איננה מהווה תעודת ביטוח מפני החשד לביצוע עסקה תרמיתית.

שחקן מרכזי בשוק ההון, כמו פסגות, יכול לשחק בשערים של מניות או אג"ח, ולהטות את השוק למעלה או למטה כדי להפיק רווחים. ברשות ניירות ערך משתדלים לזהות את ההבדל שבין שחקנים לגיטימיים בשוק, שעשויים למכור או לקנות בהיקפים גדולים, פעילות שמן הסתם משפיעה על גובה השערים - לבין התנהלות המכוונת מלכתחילה לביצוע מניפולציה בשוק ההון.

אפשר שפרשת פסגות תמחק, אפוא, מבחינה משפטית, את רישומה של פרשת אופמת מהיחסים המתוחים עד אימה השוררים בין הרגולטור בשוק ההון לבין השחקנים השונים. הדבר תלוי, בסופו של דבר, בגישה שיבחר לנקוט בית המשפט.