ס' הממונה על התקציבים: "היצע הכבישים לא יענה על הביקוש"

בפסגת הנדל"ן של "גלובס" אמר היום עמית לנג: "השאלה היא האם הממשלה מעוניינת לנהל ביקושים או לסלול עוד ועוד, וניהול ביקושים אפשר לעשות באמצעות כביש אגרה" ■ לדבריו בימים הקרובים ייקבע אם לתקצב את פרויקט הרכבת הקלה בת"א או לא

תחת הכותרת "המדינה מחכה לרשת תחבורתית" התקיים היום (א') בפסגת הנדל"ן של "גלובס" פאנל שבו אמר עמית לנג, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר כי בהתייחס לפרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב יוחלט בימים הקרובים האם יהפוך לפרויקט מתוקצב או שישאר במתכונתו הנוכחית.

"השיקול האם לסיים את ההתקשרות עם הזכיין או להמשיך אותה הוא ענייני לגמרי. אנחנו נדע בעוד מספר ימים לאן הרוח נושבת. "אני לא יודע אם מצבו של הזוכה השתפר", התייחס לנג ללב לבייב, שאפריקה ישראל שבשליטתו מחזיקה ב-20% מהפרויקט.

לנג התייחס גם לכביש 6, באומרו כי "לעולם היצע הכבישים לא יענה על הביקוש, זה לא קיים בשום מדינה מערבית בעולם". לדבריו, השאלה היא האם הממשלה מעוניינת לנהל ביקושים או לסלול עוד ועוד, "וניהול ביקושים אפשר לעשות באמצעות כביש אגרה".

לאחר שרפורמת התחבורה קוצצה דרסטית בהמלצת אגף התקציבים במשרד האוצר, אמר לנג כי "יכול להיות מצב בו התוכנית מתממשת בהתאם להחלטה, ובמקביל מתבצעים דברים נוספים בהתאם ליכולות של הממשלה".

לנג ציין כי כי החל מ-2005 ועד עכשיו כמעט והוכפל תקציב תחום התחבורה בישראל במונחי הוצאה מתקציב המדינה. "אף תחום לא הכפיל את עצמו ככה", אמר, והעריך כי ההוצאה תחצה את ה-10 מיליארד שקל השנה (12.5 מיליארד שקל, אם כוללים את ההשקעה במגזר הפרטי).

"כבר היום אנחנו נמצאים בהשקעה של 2% מהתוצר, זה עומד בכל פרמטר בינלאומי מוכר. ככל שהממשלה תוכל לשמור על השקעה בתקופה הזו ככה, אני מאמין שנראה עוד קפיצת מדרגה".

ויז'ניצר: "מי שיודע לבשל מרק, לא צריך לעשות בטון"

"העלייה מרוסיה לא עוזרת, צריך עוד 2500 מהנדסים, ולא רק בכבישים", אמר אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים. ויז'ניצר התייחס לביקורת לפיה עבודות הסלילה החדשות של מסילות הועברה לחברה שבניהולו ללא ידע וניסיון, באומרו כי "לצערי רכבת ישראל הפכה מיחידת סמך לחברה ממשלתית כפי שהיא (as is). אי אפשר לעשות פרויקטים בסדר גודל של מיליארדי שקלים כשאתה לא שולט בחברה, עם ועדי עובדים".

ויז'ניצר אמר כי "נעשה את העבודות של המסילות על הצד הטוב ביותר. אולי את הפסים נניח יחד עם הרכבת עצמה. כביש הרבה יותר קשה לעשות". יחד עם זאת, על השאלה האם החברה הלאומית לדרכים התייאשה מאזור המרכז, אמר כי "מי שיודע לבשל מרק, צריך לבשל מרק. מי שיודע לעשות בטון. אם מי שיודע לעשות בטון יעשה מרק, הוא יצא כמו בטון".

לדברי ויז'ניצר, האתגרים העומדים בפני החברה שלו הם מלחמה בתאונות הדרכים ומיפוי "נקודות שחורות" - בהן יש ריבוי תאונות דרכים, פרויקט המתוקצב ב-4 השנים האחרונות בכ-200 מיליון שקל לשנה.

דני מריאן: "גם בבריכה בעומק ממוצע של חצי מטר אפשר לטבוע"

"מדברים על רכבת לאילת כבר מאז שאני מהנדס", אמר יו"ר איגוד המהנדסים, דני מריאן, שציין כי "איני רואה סיבה מדוע לא יהיו תוכניות לטווח ארוך אותן ניתן להוציא לפועל ברגע שהמסגרת התקציבית מתאפשרת - זה היה מזרז מאוד את התהליכים", בהזכירו כיצד הפך כביש עוקף קריות לכביש מתוכנן תקציבי לאחר שמחלוקות בעניינו ככביש BOT נמשכו כ-17 שנה. "אנשים צריכים להבין שזה לא בזבוז כסף לשים דברים במגירה וצריך לייעד לזה גם כספים".

"הקפיצות בתכנון - עכשיו צריך לתכנן בסדר גודל של 17 מיליארד שקל ומחר אין כסף ויעצרו פרויקטים - לא עושה טוב לידע ההנדסי" הוסיף. "אין היום הרבה מהנדסים שיודעים, למשל, לתכנן גשרים במדינת ישראל - ואם ביום אחד מפילים עליהם הרבה עבודה אני לא בטוח שאפשר לתכנן אותה ברמה גבוהה ומהר כמו שרוצים". מריאן דיבר גם בזכות הפרויקטים המבוצעים בשיטת BOT או PFI כמי שמייצג את המשקיעים הקנדים בכביש חוצה ישראל וציין כיצד בקנדה קיימת רשות מיוחד לפיתוח מיזמים בצורות מימון אלה.

בהתייחסו לסוגיית העלויות המשתנות והגדלות לקבלנים לאחר זכייתם במכרזים ממשלתיים, אמר מריאן כי "כולנו יודעים שאפשר לטבוע בבריכה שעומק המים הממוצע שלה הוא חצי מטר וזה מה שמהווה מחיר המחירון לקבלן (של החשכ"ל, א"ו)".

כמו לנג לפניו, נדרש גם מריאן לסוגיית הרכבת הקלה, בה הוא ראה באי ההתייחסות לסוגיית המפגעים הסביבתיים והקהילה כגורם המעכב את התפתחותם: "יש רשות שמטפלת ברכבת הקלה בירושלים וכמוה יש גם בירושלים ואחרת בחוצה ישראל וכדומה. אחד הדברים שהמאיסו את הפרויקט בירושלים זה נושא המפגעים הסביבתיים - בעוד שבלונדון או בספרד ניתן לראות שהשקיעו אחוזים מהתקציב בנושאים האלה כדי לרתום את כל הסביבה לפרויקט, בארץ אפילו לא חושבים על זה. במקום לדחוף את נושא, ראש עיריית ירושלים חשב לסגור את הפרויקט - זה מראה על קוצר ראייה".

מריאן הציע לטפל בנפגעים בסביבת הפרויקטים באמצעות הקלות בארנונה וכדומה. "מי שלא יקח את זה בחשבון, שיקח בחשבון שאוטוטו נשמע בגוש דן את אותן תלונות הנשמעות מרחוב יפו בירושלים".

אילן מרדכי: "לא צריך תמיד לתת לקבלן הזול לזכות במכרזים"

סוגיית העלויות הגדלות עימן צריכים להתמודד קבלנים לאחר זכייה במכרזים ממשלתיים ריכזה עניין גם מכיוונו של אילן מרדכי, ממרדכי בנימין ובניו עבודות עפר, שמשמש כסגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר אגף התשתיות. "כבר בשלבי המכרז ההתחלתיים אנחנו נתקלים לעיתים בתנאי סף לא סבירים, מה למעשה מפחית את מספר הקבלנים שיכולים להשתתף במכרז".

לדבריו, "אין מנגנון קבוע שמפצה על התייקרויות והם משתמשים בהוראות חשכ"ל רק כשזה מתאים לכיסם". סוגיה נוספת באה לידי ביטוי בערבויות אותם צריכים להעמיד קבלנים לצורך עמידה בתנאי המכרזים. "לוחצים את כל קבלני התשתית בנושאי אשראים ויצאה הוראת חשכ"ל להקל על גובה הערבויות - אנחנו עדיין לא רואים את זה בשטח, זה לא מתיישם".

כאלטרנטיבה לערבויות, אמר מרדכי כי "אנחנו בהתאחדות הקבלנים הגענו להסכמה דווקא עם מע"צ שלא לתת תמיד לקבלן הזול ביותר את הפרויקט. אותו מזמין עבודות צריך לבחון את ההצעות. המנגנון הזה צריך להיות אצל כל מזמיני העבודות".