זה לא טרור פיננסי

פוליטיקאים נוטים שלא להבחין בין לוליינות פיננסית וטרור כלכלי - שלא יבלבלו גם אתכם

לאחרונה שומעים יותר ויותר פוליטיקאים ברחבי העולם שמשתמשים במושגים "טרור כלכלי" ו"טרור פיננסי" על מנת לתאר את מגוון התעלולים הפיננסיים שבהם נקטו ונוקטים בנקי ההשקעות הגדולים, בחסות רואי החשבון שלהם.

לפני כחודש ימים דיווח העיתון הספרדי "אל פאיס" כי השירות החשאי של ספרד פתח בחקירת התקפות מצד משקיעים על המדינה. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה בשבוע שעבר כי שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה אמר כי גרמניה שוקלת להורות לסוכנויות הביון לנהל מעקב אחר התארגנויות משקיעים ספקולטיביים כדי להגן על האירו.

כמו כן הוסיפה סוכנות הידיעות ודיווחה כי רשות ניירות הערך הבריטית שוקלת לצותת ל-22 אלף מכשירי טלפון סלולארי אותם מחזיקים הסוחרים.

גם בישראל הועלו כבר לפני כשנתיים ספקולציות שראו את מתקפת הספקולנטים לחיזוק השקל כטרור כלכלי שמנוהל ביד רמה בידי נסיכויות המפרץ. הבדיחה שסופרה באחד מחדרי העסקות של הבנקים, עברה הסבה ל"ידיעת אמת", שנפוצה חיש מהר ותפסה כותרות בעיתונות.

כשהעלה נושא זה אחד מראשי התעשיינים בכנוס החרום שנערך בזמנו בהתאחדות התעשיינים אמרתי שעל כל שיך מהמפרץ הפרסי שמהמר על השקל יש גם שני יהודים טובים מלונדון וניו יורק. זה לא טרור פיננסי. כשיש הזדמנות כולם רוצים להרוויח.

מה שעושים בנקים להשקעות ברחבי הגלובוס הוא ניצול הזדמנויות ולא טרור כלכלי. תקראו לזה "פרצה קוראת לגנב" או "גולם פיננסי שקם על יוצרו".

התוצאה היא אחת. מנגנוני התגמול לטווח קצר והתחכום הפיננסי שהרגולציה הנוכחית אינה נותנת לו מענה ראוי, מעודדים את בתי ההשקעות ליטול עוד ועוד סיכונים על חשבון כל מי שמאפשר זאת ויהא זה ציבור תמים, חברות ענק, רשויות מוניציפאליות וגם מדינות.

שימו לב לכותרות מהתקופה הנוכחית:

  1. "סוחר הפסיד למריל לינץ' חצי מיליארד דולר מהנוסטרו".
  2. "כתב אישום נגד בנקים שסיבכו את מילנו בהפסד של מיליארד אירו על נגזרים".
  3. "רואי החשבון של ליהמן ברדרס סייעו לבנק להסתיר נכסים מסוכנים בשווי 50 מיליארד דולר במקום להתריע".
  4. "גם ג'יי פי מורגן פעל בשיטה דומה לזו שנחשפה בליהמן ברדרס".
  5. "הפד בודק את תרומת גולדמן זאקס בהחמרת מצבה של יוון".

ספק רב אם יוגשו כתבי אישום, ואם יוגשו אני מניח שברוב המקרים יהיה כמעט בלתי אפשרי להוכיח אשמה. כישלון הרגולציה וחוסר תיאום גלובאלי יצרו שפע של פרצות ואי אפשר לבוא בטענות למי שניצל פרצות אלה.

השאלה היחידה שנותרה פתוחה כאן היא האם ישכיל העולם להזדרז ולערוך שיפור דרמטי במערך הרגולציה הכלכלי. מדוע להזדרז? ראשית בהיבט המקומי - כי אנו רואים ניצול ציני של המצב הקיים וניסיון לפעול בשיטת חטוף כפי יכולתך, והפרשה הנחקרת בימים אלו בפסגות היא לא הקרחון כולו.

ושנית, בהיבט הגלובלי, כי כל יום שעובר מעמיד בסכנה משקי מדינות שלמות, וללא רגולציה גלובלית יפעלו המדינות על דעת עצמן על מנת להגן על עצמן ובצדק.

וכאן אצלנו? אני תקווה שסיומה של סאגת הקדנציה השנייה של פישר יביא לשיתוף פעולה בין בנק ישראל והאוצר. אין כאן טרור כלכלי. אין כאן אמון בכלכלת ישראל. יש כאן ניצול הזדמנויות פשוט של הבנקים הזרים. מתכונת ההתערבות הנוכחית של בנק ישראל איבדה את האפקטיביות.

נתוני היצוא בחודשים האחרונים, שער הסל האפקטיבי שקרוב לשפל ו"החלפת קידומת" המתקרבת בשער האירו/שקל מביאים אותי להערכה שבקרוב נראה כאן צעדים נוספים והפעם תוך שיתוף פעולה בין האוצר ובנק ישראל.

  • יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  • החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד