עדי קייזמן: "אסים שילמה מחיר כבד על זה שהייתי בעל השליטה בה"

עדי קייזמן היה רוצה שהעולם יראה אותו כפי שהוא רואה את עצמו: איש עסקים בעל רקורד בתחום הנדל"ן (בעיקר בברלין), המוערך בשל הבנתו ועסקות שביצע (כמו רכישת בית הדואר ההיסטורי בעיר). אבל בכל ידיעה עיתונאית המזכירה את שמו הוא "בעלה של עפרה שטראוס". ולא זו בלבד שהוא בן זוגה של אחת מנשות העסקים הבכירות בישראל, אלא שתמיד מחפשים לו את הקשר הישיר או העקיף אליה.

למשל, העובדה כי בנקאית בכירה ומוערכת לשעבר בוול-סטריט, נעמי גז, שהיא גם חברה טובה של אשתו, בחרה דווקא בחברת הנדל"ן הלא גדולה שלו, איי.די.או, כדי להשקיע בה וללוות אותה בעצות. לא עוזרת לו גם התדמית שדבקה בו בשל מכוניות הספורט החביבות עליו, ההופעה המוקפדת, עם הגוצ'י והדולצ'ה וגבאנה, והנשים היפות ששמו נקשר בהן בעבר. נוסף על כל אלה, באה הפרשה של אסים השקעות - חברה ציבורית שרכש ערב המשבר הגלובלי, עם התחייבויות של 130 מיליון שקלים באג"ח - שאותה ניסה להוביל להסדר עם המחזיקים ותוך כדי המשא ומתן איתם מכר מכירה חפוזה תוך יממה, כשהוא מוחק חלק ניכר מהשקעתו ומעורר תמיהות ותרעומת.

התפרסם שבאחת האסיפות עם מחזיקי החוב אמרת לאחד מהם "לך קיבינימט".

"זה ממש לא נכון. מה שקרה הוא שממש בכניסה לאסיפה, בהצבעה השנייה על הסדר חוב שהצעתי, היה לי דיון עם אחד המחזיקים ואמרתי לו, 'אני מבין שאתה לא רוצה לעזור לחברה, אתה לא רוצה שהחברה תגיע להסדר. אם אתה רוצה שהחברה תלך לקיבינימט, אז תגיד את זה'. בחלק גדול מהמקרים החשיפה יצאה בצורה מעוותת שלא שיקפה את המציאות. כל מיני גורמים שהיו מעורבים בתהליך ניסו למנף את זה למקומות אחרים, עשו פה שימושים לקידום אישי".

מה בעצם ביקשת מהמחזיקים?

"אמרתי להם שהמודל העסקי שעל פיו אסים גייסה כסף קרס. אבל לאסים יש פרויקטים טובים, ואם יש חברה ששווה הסדר על בסיס הדברים האלה זו אסים, ואם הם ישימו יד, יתחשבו בחברה ויאמינו בהנהלתה, וייתנו לחברה לעבור את התקופה הקשה, אסים תוכל לשמור על הנכסים שלהם. לא ביקשתי לא הפחתות ולא תספורות, אלא רק זמן, שעליו הייתי מוכן לפצות באקוויטי ובאחוז ריבית".

ואז הגעתם להסדר, הוצאתם הודעה לבורסה, ופתאום יומיים לפני אסיפת בעלי האג"ח שזומנה כדי לאשר את ההסדר, מכרת את החברה בחיפזון.

"זו הייתה הפעם השלישית שהודענו על הסדר שיוגש לאישור לאסיפה, אחרי שפעמיים הצענו הצעות הוגנות מאוד, גם במתווה ההסדר הראשון ובוודאי בשני, שאז גם ניהלתי מגעים אישית עם המחזיקים והלכתי לפגוש חלק מהם. כך שלא היה שום ביטחון שבפעם השלישית ההסדר יעבור".

הראיון המלא מתפרסם במגזין G