קדימה, תישארי בחוץ, בבקשה

אל תפגמי בסיכוי להקים פה סוף סוף ממשלה שתהיה מבוססת באמת על רצון הבוחר

בואו נחזור אל פברואר 2009, לאחר שאושרו התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת. בא בנימין נתניהו אצל הנשיא שמעון פרס ומבקש ממנו מנדט להקים את הממשלה. אומר לו הנשיא, "אבל יקירי בנימין, אתה לא מנהיג המפלגה הגדולה ביותר, קדימה היא זו שזכתה ברוב הקולות". משיב לו נתניהו: "נשיא יקר, זה אמנם נכון, אבל לגוש הימני יש הכי הרבה מנדטים, והגוש הזה רוצה אותי". אומר פרס: "כן, גם זה נכון, אז לך בני, לך ותקים ממשלה של הגוש הימני".

ברור שלא כך התנהלה השיחה, אבל ברור גם שזה היה תוכנה. הלך נתניהו והקים - אבל לא על טהרת הימין שהעניק לו את ראשות הממשלה. הוא צירף אליו גם את מפלגת העבודה, ליתר בטחון ולקצת הסוואה. אבל ביסודו של דבר, במועצת המנהלים, כלומר בממשלה, לנתניהו היה רוב, כלומר שליטה, אז אפשר לומר שגוש הימין אכן קיבל את השלטון.

חזרה להווה

ועכשיו נחזור למציאות של ימינו. מה אנחנו רואים בחודשים האחרונים? כל פעם שהממשלה מסתבכת במשהו, היא פונה לעזרה. אל מי? אל המפלגה האופוזיציונית שזכתה בבחירות, אל קדימה. כמעט באופן נואש, בוודאי בצורה בוטה, מבקש נתניהו לחזק את שלטונו, כלומר שלטון מנהיג הימין, בעזרת אנשי המרכז-שמאל.

עכשיו שוב עולה הנושא על סדר היום, כי נתניהו ומפלגותיו הימניות שוב בצרות, הפעם עם ארה"ב. הכי להוטים הם אנשי העבודה, שממש מתחננים בפני קדימה להצטרף לממשלה. שמעתי היום (א') ברדיו את אבישי ברוורמן טוען שארה"ב מעוניינת בהצטרפות קדימה לממשלה.

האיש אפילו לא מתבייש לומר זאת, כלומר, לומר שאנחנו צריכים להקים ממשלות בהתאם לרצונה של הידידה הגדולה. אלא שברוורמן גם לא מבין שיותר משארה"ב ת רוצה את קדימה בממשלה, היא היתה רוצה לראות את הליכוד ונתניהו בחוץ. כך שאם ברוורמן ומפלגתו חושבים שצריך לעשות את רצון ארה"ב, מן הדין שהם יעזרו למימוש הרצון הזה - למשל, לעזוב את הממשלה.

השיקול של קדימה

עכשיו בואו נחשוב על העניין מבחינת קדימה. למה שהיא תצטרף? מאז הוקמה הממשלה יושבת קדימה בחוץ. ציפי לבני מוותרת על כל הכיבודים המוצעים לה ולמפלגתה ומעדיפה עליהם את עקרונותיה. יש אנשים בקדימה הבנויים אחרת, שאול מופז בראשם, אבל מתברר שלבני היא אישה יותר חזקה מכפי שנראה. להחזיק באופוזיציה מפלגה שחלק מאנשיה משתוקקים לחתיכת שררה זו משימה קשה הרבה יותר מאשר לתחזק קואליציה שיש בה שפע אפשרויות לרפד יריבים ומתנגדים.

מה השתנה שצריך לגרום לקדימה לשנות את עמדתה? הדבר היחיד שהשתנה הוא שעכשיו ברור לכל, גם לביבי, שדרכה של קדימה היא כנראה הדרך הנכונה, אולי היחידה. כי אם דרכו של מנהיג הימין ביבי היתה הראויה, אז למה הוא זקוק לקדימה? למה הוא צריך בממשלה הימנית שלו עוד גורם, הרבה יותר חזק מהעבודה, שאינו ימני?

אז באים ואומרים לקדימה שעכשיו שעת חירום וצריך ממשלת "אחדות" - מילת הקסם של כל הממשלות הכושלות. השאלה היא למה ואיך נוצרה שעת החירום הזאת. אפילו ביבי לא יטען שקדימה האופוזיציונית אשמה בכך. מי שהוביל את המדינה ל"שעת החירום" הוא נתניהו. עכשיו הוא מבקש מקדימה שתוציא אותו מזה. אבל אם נתניהו גרם למשבר, ואם הוא לא מסוגל לצאת ממנו בכוחות עצמו וממשלתו - למה קדימה והמדינה זקוקים לו?

פטריוטים של עצמם

נראה שאנחנו מתקרבים לאפשרות של הקמת ממשלה שתהיה מבוססת באמת על רצון הבוחר, כלומר ממשלה שאותה תוביל המפלגה שזכתה בבחירות, כפי שהיה כאן ובכל העולם מקדמת דנא. צריך רק סבלנות. ואומץ לעמוד בפני כל ה"פטריוטים" התובעים מקדימה להציל את המדינה - ובעצם מתכוונים להצלת עצמם.

יש משבר, בכך אין ספק, אבל הוא לא יותר קשה מהרבה משברים קודמים. בוודאי שאין כאן סכנה קיומית, בטח לא לישראל, אולי רק לביבי וממשלתו. זה הזמן לקור רוח ולשיקול דעת מצד קדימה והעומדת בראשה. בזמן הזה, גברתי ורבותיי, אל תילחצו, אל תתפתו - תישארו בחוץ. בבקשה.