5 מיתוסים שגויים על יצירתיות ארגונית - ואיך לגרום להם לעבוד

פרופ' פול פולוס, חוקר יצירתיות וחדשנות בארגונים מאונ' טקסס, יודע כי מרבית המנהלים שמדברים על "חשיבה מחוץ לקופסה" לא באמת מבינים את המשמעות שלה ■ כדי להעמיד דברים על דיוקם הוא מנפץ 5 מיתוסים נפוצים

פרופ' פול פולוס, חוקר יצירתיות וחדשנות בארגונים מאוניברסיטת טקסס, יודע כי מרבית המנהלים שמדברים על "חשיבה מחוץ לקופסה" - לא באמת מבינים את המשמעות האמיתת שלה.

כדי להעמיד דברים על דיוקם הוא משרטט 5 מיתוסים נפוצים - ושגויים - על יצירתיות ארגונית, ומסביר איך בכל זאת אפשר לגרום להם לעבוד.

מיתוס מס' 1: ככל שהשונות האנושית בצוות גבוהה יותר, הוא יצירתי יותר

הסיבה למיתוס: שונות היא ערך מצוין

"עניין של תרבות. אנו חיים בתקופה שבה המושג Diversity הפך למעין פתרון כולל שאנשים רוצים להאמין בו ולהצמיד אותו לכל בעיה אפשרית.

"היום גיוון אנושי נתפש כמענה הולם לכל דבר. ליצירת אושר ועושר, לחברה, לבריאות, לפירמה העסקית ולמה לא? שונות היא באמת ערך מצוין. אני לא נגדו, אבל נותנים לו משקל יתר - לפחות בהקשר של ניהול פירמה עסקית".

מה קורה בפועל: המשאבים מושקעים בהסתגלות

"אם לוקחים ומשקללים מחקרים אקדמיים שנעשו בשנים האחרונות על הומוגניות או הטרוגניות אנושית בצוותי עבודה, ובודקים את ההשלכות שלהם על רמות היצירתיות - מגלים שלשונות בצוותי עבודה יש לעתים השלכות שליליות על רמות היצירתיות שאותו צוות יניב.

"אותם מחקרים מראים, שאנשים בקבוצה מרגישים יותר בנוח עם אנשים שדומים להם. הם לא נדרשים להשקיע אנרגיה בהבנת חברי הצוות, בהסתגלות אליהם, בביצוע התאמות מנטליות והתנהגותיות. בתכלס - דמיון או רקע דומה בין חברי הצוות חוסך את המשאבים המושקעים בהסתגלות הנ"ל לטובת השקעה ביצירתיות עצמה".

איך גורמים לזה לעבוד: ממנים מנהיג אמיתי

"היזהרו. גם בהקשר של הרכבת צוותים עם רמות שונות גבוהות דרושה הקפדה על מידתיות, איזון ומתינות. כדאי להפנים את התובנה, שעבודה עם אנשים שונים מאוד היא לא טבעית. קבוצה הטרוגנית מאוד תייצר אולי בסופו של יום יצירתיות, אבל רק לאחר השקעת משאבי זמן ואנרגיה. בנוסף, אם כבר הולכים על הכיוון של בניית צוות הטרוגני, ודאו שאתם מעמידים בראשו מנהל בעל מיומנויות מנהיגות גבוהות מאוד, חייב להיות שם מנהיג שידע להנמיך את סף האנרגיה ההתחלתית עד להפקת רמות יצירתיות טובות מצוות הטרוגני".

מיתוס מס' 2: אנשים מניבים רעיונות יצירתיים יותר כשהם עובדים בקבוצה

הסיבה למיתוס: כמות הרעיונות שנזקרים באוויר

"כשקבוצת עובדים יושבת יחד ומגלגלת רעיונות, הרי שבאופן כמותי המנהל שומע הרבה מאוד רעיונות ש'מתגלגלים להם באוויר'.

"זאת לעומת מעמד שבו עובד אחד מתממשק איתו אחד על אחד, מגיע אליו ושוטח בפניו רעיונות חדשניים ויצירתיים משלו.

"מבחינת המנהל, באופן כמותי הוא מקבל מספר גדול הרבה יותר של רעיונות, כשמספר עובדים יושבים בצוותא ועורכים כביכול את 'סיעור המוחות'".

מה קורה בפועל: רוב הרעיונות לא יהיו חדשניים מספיק

"כמותית, ייזרקו לאוויר יותר רעיונות כשמדובר בצוותים או בקבוצות. אבל איכותית, מרבית הרעיונות הללו לא יהיו חדשניים או ישימים מספיק. למעשה, מחקרים שעשינו באחרונה הראו שחשיבה אינדיבידואליסטית מניבה פי-שניים רעיונות איכותיים - ישימים, שימושיים וחדשניים באמת; לעומת המקבילה של הפקת רעיונות בקבוצה.

"זה נובע מכך שמטבע הדברים קבוצה מייצרת הרבה רעשים ודינמיקות של 'ניהול רושם אישי'. עובדים בקבוצה יזרקו לאוויר הגיגים או רעיונות שמונעים על-ידי שיקולים פוליטיים. למשל, יזרקו רעיונות 'פליזריים' שיתקבלו בברכה על הבוס במקום להפיק רעיונות שלמים, אמיתיים, שמשפרים את מצב הפירמה. במילים אחרות, מתבזבזים בקבוצה המון משאבים על פוליטיקה ורושם. בלשון המעטה, זה לא מטפח יצירתיות אמיתית בארגון".

איך גורמים לזה לעבוד: נותנים לכל אחד מהם לחשוב לבד

"תן להם לחשוב לבד. תן להם לרוץ לבד. בפועל, הסיכויים הרבה יותר גבוהים כשעובד בודד שמגיע אליך עם רעיון חדשני, ערך עליו כבר אינקובציה, חשיבה וסגירת קצוות. בנוסף, קח בחשבון שאנשים יצירתיים באמת זקוקים למרחב פרטי יותר מבלי שיופרעו על-ידי רעשים מבחוץ, וכשאתה 'אונס' עליהם חשיבה של 'סיעור מוחות' בקבוצה, אתה עלול להחמיץ רעיונות טובים באמת. אם כבר קבוצה - כמות האנשים המקסימלית להפקת רעיונות עסקיים חדשניים היא גג של שני אנשים. לא יותר".

מיתוס מס' 3: אנשים לא מאושרים יהיו יצירתיים יותר

הסיבה למיתוס: אנשים שמחים יישארו באזור הנוחות שלהם

"אי שם עמוק בתודעה האנושית השתרשה הדוגמה הקלאסית של האמן המיוסר, ואן גוך כמשל. אנו סבורים בטעות שאדם סובל, אאוטסיידר, שאינו מרוצה מחייו, אולי אפילו מופרע נפשית, יידחף מן האומללות שלו לחיפוש פתרונות יצירתיים יותר. אנשים שמחים נתפשים בעינינו כאנשים שחיים בתוך אזור הנוחות שלהם, אנשים שלא יעשו את הצעד הבא מחוץ לגבול ויישארו שבעים ומנומנמים".

מה קורה בפועל: זה הפוך על הפוך

"זה הפוך על הפוך. מרבית המחקרים בתחום חקר היצירתיות מראים שאנשים שמחים חושבים יצירתי יותר לעומת אנשים בעלי רגשות שליליים. אחד ההסברים מונח בערך ההתמדה. כדי שיצירתיות באמת תקרום עור וגידים בארגון נדרשות כמויות אדירות של התמדה. אנשים לא יציבים מספיק לא יעברו את תקופת הדגירה כדי לנפק לפירמה רעיונות שווים באמת. יחד-עם-זאת, מצאנו שיש שני רגשות שליליים שהם טובים ליצירתיות: כעס ותסכול".

איך גורמים לזה לעבוד: מייצרים עובדים שמחים

"אתה חייב לייצר שמחה בעבודה לאנשים שלך, כדי להפוך אותם ליצירתיים באמת. היזהרו לא להטיל על אדם יצירתי מאוד עבודה אפורה לאורך זמן. במילים אחרות, התאימו את המשימה אל נקודות החוזק של העובד, למקומות שבהם הוא ירגיש 'אני אוהב את העבודה שלי, אני שמח בה'.

מיתוס מס' 4: חשיבה יצירתית היא "מחוץ לקופסה"

הסיבה למיתוס: דרווין, איינשטיין ופרויד

"המושג Out of the box הפך למן מטבע לשון פופולרית בשנים האחרונות, כשמרבית האנשים בכלל לא מבינים מה היא אומרת בדיוק: מהי בדיוק הקופסה, מה זה אומר לצאת ממנה, ולמה בכלל צריך לצאת ממנה?

"'לצאת מהקופסה' היא מטבע לשון שמצטלצלת יפה, ובאופן לא מוסבר נוצר בינה לבין יצירתיות לינקג' שגוי. אולי זה נובע מכך שגאונים כמו דרווין, איינשטיין ופרויד באמת חשבו מחוץ לקופסה ופרצו דרך. אבל זה לא אומר שדפוס חשיבה כזה בהכרח מתאים לארגונים".

מה קורה בפועל: הכי יצירתי הוא דווקא בתוך הקופסה

"מספר גדול של מחקרים שערכנו על הנושא מראים שהרעיונות הכי יצירתיים והכי ישימים הם דווקא אלה שמיוצרים 'בתוך הקופסה'. כלומר, בתחומים שאתה הכי מתמחה בהם, בנישות שלך, לא כשאתה הולך לרעות בשדות זרים ומנסה להחיל עולמות תוכן אחרים על השדה שלך.

"תובנה זו נכונה במיוחד לחברות כמו אפל, טויוטה או גוגל; חברות שבאופן קלאסי מזוהות עם חדשנות. כשחקרנו את המהלכים שלהם, ראינו שאפל הפכה לחדשנית כשהלכה והתמקדה בדברים שהיא יודעת לעשות - פיתוח מוצרים מעוצבים שלקוחות אוהבים; טויוטה (עד למשבר האחרון) הניחה את הפוקוס על מה שהיא מצטיינת בו - איכות וניהול רזה; "וגוגל התמקדה והעמיקה עוד יותר את הקופסא שלה - פיתוח אלגוריתמים.

"החדשנות והיצירתיות של הפירמות הללו נבעה דווקא מתוך כך שהם לא ניסו לברוח מחוץ לקופסה, התמקדו בדברים שהם הכי טובים בהם, ועשו שם יצירתיות 'אינקרמנטלית' - לא מהלכים גרנדיוזיים-דרמטיים בהכרח".

איך גורמים לזה לעבוד: השקעה גדולה מאוד, הבנה והתמדה

"הליכה בכיוון של Out of the box.העתקת קווים מעולמות תוכן אחרים מתגלה כבעלת עלויות גבוהות מאוד. אפשר אולי להצליח בה, אבל רק אחרי השקעה גדולה מאוד, הבנה והתמדה. אני מציע לזכור, שכאשר אתה יוצא מחוץ לקופסה שלך אתה עוסק בדברים שאתה לא מבין, ולכן מהלכים כאלה לא יתורגמו מיד לכסף.

"עוד משהו שכדאי לזכור, שהרבה פעמים רעיונות של מחוץ לקופסה מתגלים אולי כיצירתיים, אבל הם לא שימושיים. כלומר, מינון מסוים של רעיונות יכול להיות מחוץ לקופסה, אבל אל תתנו לו להשתלט על כל מהלכי בניית החדשנות בארגון".

מיתוס מס' 5: כדי להיות יצירתיים צריך לשבור את הכלים

הסיבה למיתוס: מערכת החינוך

"אנשים סבורים שחוקים, כללים, מבנה מסודר, נהלים מדויקים, הם המחסומים הגדולים של היצירתיות, ושכדי ליצור משהו צריך להתחולל קודם כאוס. מיתוס שגוי זה מגיע כנראה ממערכת החינוך. שם יש איזשהו קשר סמוי בין ילדים קריאטיביים לילדים שמשבשים תהליכים. ההנחה הרווחת בציבור היא שילדים בעייתיים שלא הולכים לפי הכללים - הם יצירתיים בטירוף. תפישה שגויה זו הגיעה גם לחיי הארגון".

מה קורה בפועל: אנרכיה הורסת יצירתיות

"אנרכיה של ממש הרסנית לטיפוח יצירתיות. מחקרים שערכנו בנושא מראים שארגונים עסקיים שהחילו על עובדיהם מתודולוגיה מדויקת, קווי הנחיה מדויקים והטלת משימות; השיגו תוצאות הרבה יותר טובות בהיבט של חדשנות ויצירתיות. הסיבה פשוטה מאוד וקשורה ל'פרדוקס הבחירה' - ככל שיש לעובדים יותר אופציות פתוחות להשגת המטרה, כך הם גם המומים מהגודש שמציף אותם. זה משתק אותם ומונע מהם להתמקד, הם נעשים מבולבלים, נסגרים ונמנעים מלקבל החלטות".

איך גורמים לזה לעבוד: מייצרם פוקוס וסדר

"היצירתיות של העובד מגיעה מאתגרים מובנים שאתה מציב לו. תן לעובד משימה להפיק עבורך פתרון יצירתי, אבל תכנן לו היטב את המבנה, את הסדר ואת מה שבא אחרי. למשל, לו בגוגל היו מעניקים לעובדים 100% זמן חופשי במקום 20% - האנשים שם היו מתקשים להגיע ליצירתיות בגלל היעדר הפוקוס והסדר".

פרופ' פול פולוס
תפקיד: חוקר יצירתיות וחדשנות בארגונים עסקיים ביה"ס למנע"ס באוני' טקסס
גיל: 66
מצב משפחתי: נשוי פלוס שניים
ארגונים מוכרים להם יועץ: ג'ונסון אנד ג'ונסון, CIA, ו-Union Pacific Resources
עוד משהו: פרופ' פול פולוס הגיע לארץ כאורח ביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן, כדי להרצות על נושא התמחותו בכנס יצירתיות שנערך באחרונה