אובמה במהפך היסטורי: לא נגיב בנשק גרעיני גם אם נותקף בנשק ביולוגי או כימי

המדיניות החדשה לא תחול על "מקרים קיצוניים" כאיראן וקוריאה הצפונית ■ נשיא ארה"ב שואף להטיל על איראן סנקציות "נשכניות", לא "משתקות", אך מטיל ספק ביעילות הסנקציות בכלל

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הכריז שארצו לא תגיב בנשק גרעיני גם אם תותקף בנשק ביולוגי או כימי, או תשמש מטרה להתקפה קיברנטית משתקת, בתנאי שהמדינה התוקפת לא תחזיק בנשק גרעיני ושהיא תהיה חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק כזה.

ההכרזה היא מהפך היסטורי במדיניות הגרעין האמריקנית, שמאז המלחמה הקרה עם הגוש הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה, אופיינה בעמימות מכוונת, שאפשרה לבית הלבן לא להוריד שום אופציה מעל השולחן. האסטרטגיה הגרעינית החדשה תצמצם במידה משמעותית את חירות הפעולה של הנשיא במצבי חירום ותקטין את מספר האופציות שיעמדו לרשותו. זו הפעם הראשונה שארה"ב מתחייבת לא להפעיל נשק גרעיני נגד תוקפים פוטנציאליים מסוימים, אפילו אם ההתקפה נגדה תניב תוצאות הרסניות.

אובמה הדגיש שהמדיניות החדשה לא תחול על "מקרים קיצוניים כמו איראן וקוריאה הצפונית", שהפרו את האמנה למניעת ההפצה של נשק גרעיני או התנערו ממנה. המשמעות היא שהבית הלבן מסמן את טהראן ופיוניאנג כמטרות פוטנציאליות של התקפה גרעינית אמריקנית אם הן יתקפו את ארה"ב. אובמה הכריז שהוא משוכנע עתה ש"המסלול הנוכחי (שעליו נמצאת עתה איראן) יוביל אותה ליכולות של נשק גרעיני", אם כי הוא נמנע מהשערות על לוח הזמנים לפיתוח יכולות כאלה.

הנשיא הכריז על האסטרטגיה הגרעינית פורצת הדרך בראיון בניו יורק טיימס, פחות מ-12 שעות לפני פרסומו של מסמך רשמי, "סקירת העמדה הגרעינית" (Nuclear Posture Review), שייתווה את האסטרטגיה הגרעינית של ממשל אובמה. ביום ה' ייצא הנשיא לפראג, שם יחתום על הסכם לצמצום נשק גרעיני עם רוסיה, ובתחילת השבוע הבא תיפתח בוושינגטון הוועידה לביטחון גרעיני, בהשתתפות עשרות ראשי מדינות, בכללן רה"מ בנימין נתניהו. זו תהיה הוועידה הבינלאומית הגדולה ביותר שכונסה אי פעם בבירת ארה"ב.

מדינות ערב ידרשו פירוז גרעיני של ישראל

מטרת הוועידה תהיה לגבש דרכים למניעת ההפצה של נשק גרעיני ולסכל נפילתו לידי ארגוני טרור. אך היעד המוצהר של אובמה הוא להתוות מסלול שיוביל לצמצום הדרגתי במספר כלי הנשק הגרעיניים בארסנל הגלובלי, כשהיעד הסופי הוא להפוך פצצות גרעיניות לנשק שאבד עליו הכלח. נכונות ממשל אובמה לוותר באופן חד-צדדי על האופציה הגרעינית בתרחישים מסוימים היא הזמנה למדינות תבל להתחיל ללכת בעקבות ארה"ב ולתת להן תמריץ לעשות כן. או כך הוא מקווה.

מדינות ערביות כבר הכריזו, שהן ינצלו את הוועידה כדי לדרוש פירוז גרעיני של ישראל כעמדת פתיחה למו"מ על הפסקת מאמצי איראן לפיתוח נשק גרעיני.

אובמה מאמין שהתפנית החדה במדיניות הגרעין של ארה"ב תסגל אותה לעידן חדש, שבו מדינות פורקות עול, כאיראן, או ארגוני טרור, הם סכנה גדולה יותר לביטחון הגלובלי מאשר רוסיה או סין. הוא טען בראיון בטיימס, כי "שורת אופציות הדרגתיות", שילוב של כלי נשק קונוונציונלי קיימים ועתידיים, יוכלו לשמש גורם מרתיע לסיכול התקפות כימיות, ביולוגיות או קיברנטיות על ארה"ב.

"אנו נרצה לוודא שנוכל לשים דגש פחות חזק בכלי נשק גרעיניים... (אך) גם לדאוג לכך שיכולות הנשק הקונוונציונלי שלנו יהיו גורם מרתיע יעיל ברוב הנסיבות, למעט נסיבות קיצוניות ביותר", אמר אובמה. "אני עומד לשמור על כל האמצעים הנחוצים כדי להבטיח שהעם האמריקני יוסיף לחיות בבטחה".

במאמץ להכהות במקצת את חריפות השינוי, אמרו פקידי ממשל, כי האסטרטגיה החדשה תכלול אופציה לשקול מחדש שימוש בנשק גרעיני כאמצעי גמול על מתקפה ביולוגית, אם פיתוחו של נשק ביולוגי במדינה מסוימת יגיע לרמה קריטית שתסכן את ארה"ב. אבל אין ספק שהאסטרטגיה החדשה של הבית הלבן תהיה שנויה במחלוקת, אם לנקוט לשון המעטה. היא תרגיז את מתנגדיו של אובמה ואת תומכיו.

המבחן הראשון של האסטרטגיה החדשה תהיה איראן

המחנה השמרני בארה"ב, ובראשו מחוקקים רפובליקניים, כבר מכריז שאובמה מדלל את עוצמתה הגרעינית של ארה"ב, גורם ההרתעה החזק ביותר שלה. המחנה הליברלי, או השמאלני בטרמינולוגיה הישראלית, מכריז שאובמה לא הלך עד הסוף ושהוא היה צריך להכריז שארה"ב לעולם לא תהיה הראשונה שתפעיל נשק גרעיני.

אין ספק שהמבחן הראשון של האסטרטגיה החדשה תהיה איראן. אובמה חמק מתשובה חותכת על שאלה האם הוא שותף לעמדת ישראל, שלפיה איראן "עם יכולת גרעינית" מסוכנת לא פחות מאשר איראן עם נשק גרעיני ממשי במחסן.

"אינני רוצה להיכנס לניתוחים מעמיקים על כך בשלב זה", אמר אובמה. אך הוא הביא כדוגמה את קוריאה הצפונית, שהיכולות הגרעיניות שלה היו בלתי ברורות עד שהיא קיימה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה ב-2006 וניסוי נוסף אשתקד, זמן קצר לאחר שאובמה נכנס לבית הלבן.

"לדעתי, אפשר לומר בביטחה, שבשלב מסוים נחשבה קוריאה הצפונית כמדינה בעלת יכולת גרעינית, עד שהיא סילקה את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ונהפכה למדינה גרעינית, כפי שהיא מודה בעצמה", אמר הנשיא. "לכן, במקום לדקדק בפרט זה או אחר, אני חושב שלקהילה הבינלאומית יש תחושה חזקה של ההבדל בין פיתוח אנרגיה גרעינית לצרכי שלום לעומת פיתוח יכולת גרעינית צבאית".

אובמה אמר כי הוא שואף לכך שאו"ם יטיל סדרת סנקציות "נשכניות" על איראן, אך סירב לסמוך ידו על המונח סנקציות "משתקות", שאותו טבעה שרת-החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון. הוא אמר שהוא מודע למגבלות של יכולת הפעולה של או"ם: "אנו לא נאיביים עד כדי כך שנאמין ששורת סנקציות תביא אוטומטית לשינוי בהתנהגותה של איראן".