הנוסטרו לקח, הנוסטרו נתן: רכבת ההרים של בתי ההשקעות

רבעון האחרון של שנת 2008 היו כבר מי שהספידו את ענף הפיננסים המקומי. המשבר הגלובלי סחף עימו כל דבר שנקרה בדרכו, וגם בתי ההשקעות בסיטי של ת"א עמדו תחת מתקפה, כאשר רפורמת בכר, שיצאה לדרך ארבע שנים קודם לכן, משמשת ככלי הנשק העיקרי לניגוחם. 2009 כבר סימנה התאוששות אדירה בשווקים הפיננסיים, וזו תורגמה לגידול מרשים בהיקף הנכסים המנוהל אצל בתי ההשקעות המקומיים ולתשואות מרשימות במניותיהם.

למרות זאת, הדו"חות השנתיים של בתי ההשקעות ל-2009 רחוקים מלשקף את ההתאוששות האדירה הזו. שבועיים לאחר תום הרבעון הראשון של 2010 ולאחר פרסום הדו"חות הכספיים לשנה הקודמת, העיניים כבר נשואות לתוצאות השנה הנוכחית, שהמשבר כבר לא יוכל להוות תירוץ עבורן.

15.8% היה שיעור הצמיחה בהכנסות בתי ההשקעות הציבוריים בשנה האחרונה לעומת 2008. למרות ההתאוששות בשווקים וחזרת המשקיעים, התרומה לשורת ההכנסות בשנה החולפת נחשבת למינורית למדי. הצמיחה המוצגת גם היא מעוותת קמעה, שכן היא כוללת את הצמיחה האדירה בהכנסות של בית ההשקעות אי.בי.אי, שכלל בהכנסות גם את רווחי חשבון הנוסטרו שלו. כאשר מבודדים את יתר בתי ההשקעות, הצמיחה המתקבלת היא דו-ספרתית נמוכה ואף למטה מכך.

סיבה מרכזית לכך היא אפקט המיצוע של הנכסים המנוהלים. שנת 2009 נפתחה בשפל בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי בתי ההשקעות, לאחר שיא המשבר הפיננסי ברבעון האחרון של 2008, אשר גרר פדיונות כמעט בכל אפיקי ההשקעה - ארוכי הטווח והקצרים. חזרת המשקיעים לאפיקים אלה הייתה הדרגתית, וכך למרות הצמיחה המרשימה בהיקף הנכסים המנוהל בתעשייה, היא לא באה לידי ביטוי בתוצאות הפעילות. לפיכך, היא צפויה להופיע במלוא עוצמתה בתוצאות בתי ההשקעות ברבעון הראשון של 2010 ובשנה כולה, אם לא נחזה במשבר משמעותי נוסף.

198 מיליארד שקל, הוא היקף הנכסים המנוהל בבתי ההשקעות הציבוריים נכון לסוף 2009. הפער בין היקף הנכסים בסוף השנה לסוף 2008 עומד על כ-70 מיליארד שקל, ומשקף את הצמיחה האורגנית בנכסים בעקבות העליות החדות בשווקים הפיננסיים בכלל אפיקי ההשקעה, כמו גם את הגיוסים נטו בעקבות חזרת המשקיעים לאפיקים השונים בהדרגה לאורך השנה.

363 מיליון שקל הייתה התרומה של חשבונות הנוסטרו לרווח התפעולי

655 מיליון שקל - זהו הפער בין הרווח המצטבר שרשמו בתי ההשקעות הציבוריים בשנת 2009 לעומת ההפסד המצטבר שלהם ב-2008. השיפור המרשים הזה הושג במידה רבה הודות להתאוששות בשווקים, שאמנם לא באה לידי ביטוי במלואה בתוצאות התפעוליות של בתי ההשקעות, אך ללא ספק תרמה להם בחשבונות בהם מתנהלים כספי הנוסטרו שלהם - אותם חשבונות שהובילו אותם להפסדי עתק בשנת המשבר של 2008.

363 מיליון שקל הייתה התרומה של חשבונות הנוסטרו לרווח התפעולי של בתי ההשקעות הציבוריים בשנה החולפת, והיא חיפתה במידה מסוימת על ההפסדים הגדולים שנצברו בהם במהלך 2008. חשבונות הנוסטרו נמצאים בשנים האחרונות במחלוקת, על רקע החלטתם של חלק מהגופים לוותר על ניהול חשבון נוסטרו, בהם אקסלנס ופסגות.

האחרון נמצא בעיצומה של סערה סביב חקירת פרשה של הרצת ניירות ערך בחשבון הנוסטרו שלו, עוד בטרם התקבלה ההחלטה על סגירתו. למרות הטענות לניגוד עניינים בתחום, חשבונות הנוסטרו, שהיוו משקולת על צווארם של בתי ההשקעות ב-2008, שיחקו לטובתם ב-2009 וסייעו בשיפור התמונה הכוללת, שאילולא הם - עשויה הייתה להיות עגומה למדי.

43.5% הוא שיעור הירידה בהפסדי כלל פיננסים, בית ההשקעות הציבורי היחיד שסיים את 2009 עם הפסד (196 מיליון שקל). מילים רבות נכתבו על בית ההשקעות המדמם, על שלל המחיקות שביצע בשנים האחרונות, בעיקר על המוניטין של אילנות והרכישות הבעייתיות בחו"ל. הפעולות שנוקט המנכ"ל הנכנס, טל רז, עדיין לא באו לידי ביטוי בתוצאות 2009, ועיקר השיפור נובע מכך שב-2008 המחיקות היו גדולות בהרבה.

221% היא התשואה הממוצעת של מניות בתי ההשקעות הציבוריים בשנת 2009

עם זאת, ניצנים של תקווה בכלל פיננסים כבר נראים בזירת קרנות הנאמנות, בה הצליחה החברה בחודשים האחרונים להגדיל את הגיוסים בקרנות המסורתיות הרווחיות, על חשבון הקרנות הכספיות. המבחן המשמעותי של רז וכלל פיננסים יהיה בתוצאות 2010, בה ינסה להביא את בית ההשקעות לאיזון, ובתחזית אופטימית במיוחד - גם לרווח.

221% היא התשואה הממוצעת של מניות בתי ההשקעות הציבוריים בשנת 2009. למרות התשואה הפנטסטית, מניותיהם של מרבית בתי ההשקעות רחוקות בשיעור דו-ספרתי מהשיא שלהן, אך השונות ביניהן גבוהה. בכלל פיננסים, מצד אחד, עומד הפער על כ-70%, למרות עלייה של כ-94% בשנת 2009 ועלייה נוספת של 12.7% מתחילת השנה הנוכחית. מנגד, במניית אקסלנס עומד הפער כל כ-13% בלבד, לאחר שזו נסקה בשנת 2009 ב-170% וירדה ב-4.5% מתחילת 2010. מציפת הערך הטובה ביותר למשקיעים בשנת 2009, ללא שקלול דיבידנדים, היא מניית אי.בי.אי, שעלתה בלא פחות מ-345%.

79% היה שיעור הצמיחה בהכנסות של בתי ההשקעות הפרטיים, שדו"חותיהם נכללים בדו"חות החברות הציבוריות המחזיקות בהם. בדומה לבתי ההשקעות הציבוריים, גם כאן מרבית הצמיחה הושגה הודות לפעילות הנוסטרו של בתי ההשקעות, כשהעלייה המתמדת בהיקף הנכסים המנוהלים עם הרוח הגבית של העליות בשווקים, הניבו את התוצאה המרשימה הזו. חריגה בנוף היא הראל פיננסים, שרשמה קיטון קל בהכנסות אך סיימה את השנה עם שיפור ניכר של 85% בשורה התחתונה, שעדיין מצביעה על הפסד.

בסיכומה של השנה השיגו בתי ההשקעות הפרטיים שיפור של כ-400 מיליון שקל בשורה התחתונה, אך עדיין מדובר ברווח מצרפי שאינו הולם את היקף הנכסים המנוהל בהם. מלבד מגדל שוקי הון, שהרוויח בשנה החולפת 83 מיליון שקל, הודות לרווחי נוסטרו גבוהים, רשמו בתי ההשקעות הלא-ציבוריים רווחים מזעריים בלבד. כך למשל, מיטב, שאחרי איחוד גאון ולפני המיזוג עם ישיר הרוויח 3 מיליון שקל בלבד בשנת 2009 - לבטח רווח רחוק מזה שלו מצפים בעלי המניות.

שיאן השכר בסקטור הוא רונן ויסרברג

81.2 מיליון שקל הייתה עלות השכר המצרפית של עשרת מקבלי השכר הגבוה בקרב בתי ההשקעות הציבוריים. ככל שמגדילים את המעגל, הסכום גדל והשכר של 20 מקבלי השכר הגבוה ביותר עומד על כ-122.2 מיליון שקל. מילים רבות נכתבו בעיתונים, כולל זה שאתם קוראים בו כעת, על שכר הפיננסיירים. למרות שההתאוששות נגעה בשורה התחתונה של בתי ההשקעות רק בנגיעה קלה, והנוסטרו הוא זה שהציל את חלקם, הרי שהמנהלים בתעשייה נהנו ממנה הרבה יותר, כשהיא תורגמה לבונוסים שמנים בתלוש השכר שלהם.

שיאן השכר בסקטור הוא רונן ויסרברג, מנכ"ל חברת הברוקראז' של כלל פיננסים, שבאופן אבסורדי למדי דווקא במקום שצבר את ההפסדים הגדולים ביותר, הוא גרף לכיסו כ-15.7 מיליון שקל. זאת, בשעה ששני שותפיו - נאור אל חי ויובל בן זאב - משלימים את עלות שכרם של השלושה לכ-32 מיליון שקל. לא ניגע בשאלת ה"מגיע או לא מגיע?" המתבקשת, אך ללא ספק השכר בבתי ההשקעות היה חסר פרופורציות לביצועים שלהם באספקט של בעלי המניות בשנה החולפת.

15% זהו שיעור הירידה בהיקף הוצאות השיווק והפרסום של בתי ההשקעות הציבוריים בשנת 2009 לעומת 2008. בתי ההשקעות נכנסו לשנה החולפת ב"מוד" של משבר, ודאגו לקצץ את העלויות הנלוות לפעילותם, ובכללן עלות השיווק והפרסום. עם ההתאוששות הם חזרו לפרסם, אך עדיין לא באותו קצב ולא באותו היקף בו נהגו לפני המשבר האחרון. הירידה בשיווק לא פגעה כמובן בפעילותם, שכן הם נהנו מחזרת הציבור לשווקים לאור התשואות הפנומנליות שנרשמו באפיקים השונים ברחבי העולם.

 22