"בבנק ישראל מתלבטים כיצד להתייחס לעליות במחירי הנדל"ן"

בנק ישראל פרסם היום את הפרוטוקול מהדיונים האחרונים בנוגע למדיניות המוניטארית של חודש אפריל. מהפרוטוקול עולה כי כל חברי ההנהלה המליצו לנגיד סטנלי פישר להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 1.5%.

בדיון התייחסו חברי הפורום להתפתחות מחירי הנכסים, ובפרט למחירי הדירות. נידונו השפעתה של הריבית הנמוכה על התפתחות מחירים אלו, השפעת העלאה של הריבית עליהם והצורך לעקוב אחר התפתחותם של מחירים אלו ולהתייחס אליהם. כמו כן הייתה התייחסות להנפקת קונצרניות בדרוגים נמוכים וללא דרוג, ועלתה השאלה האם המרווחים בהם הן מונפקות משקפים באופן הולם את הסיכון של החברות.

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מציין בתגובה לפרסום היום כי הדיווח לציבור על הדיונים המוניטאריים, שנערכו בבנק ישראל לקראת העלאת הריבית האחרונה, מצביע על הקשחת דגשים ונחישות גבוהה של בנק ישראל לנקוט מדיניות מצמצמת יותר. בהחלטה האחרונה הוזכר בראש ובראשונה הצורך להשיב את האינפלציה לתחום היעד ולשמור עליה בתוכו, בעוד בפעם הקודמת קדם לכך נושא התמיכה בהתאוששות בפעילות הכלכלית.

הדגש החשוב ביותר הוא הבאת נושא מחירי הנכסים בכלל, והדיור בפרט, לקדמת הבמה. למעשה, בהודעה הקודמת לא הוזכר הנושא כלל ומחיר הדיור אף הוצג באור חיובי: נאמר שהעלייה בו נמוכה, יחסית. הפעם, הופיעו מחירי הדיור בהקשר שלילי, תוך שהריבית הנמוכה מתוארת כגורם לקפיצה בהם והעלאתה תיבחן גם בהתחשב בשינויים שעשויים להתחולל בהם.

בהקשר זה, בנק ישראל הדגיש, בדברי ההסבר, שלא ברור אם ההנפקות האחרונות של אג"ח חברות בדירוג נמוך, או ללא דירוג (שמן הסתם כרוכות גם כן בריבית הנמוכה ומיעוט החלופות), משקפות את הסיכון של החברות במידה הולמת. לדעת מנחם, עצם אזכור הנושא מרמזת שדעתו של בנק ישראל אינה נוחה מכך.

דגש חדש נוסף נוגע לקצב האינפלציה הרצוי - גם כאן לחומרה. בנק ישראל מדבר כעת על הגעה לאמצע תחום היעד, שלדעתו תושג בעוד כשנה, בעוד בפעם הקודמת הסתפק בכניסתה לתוך תחום היעד, שתושג ברביע השני של השנה. "אנו רואים בכך התייחסות נוקשה יותר לנושא מצד בנק ישראל. בנק ישראל אף מזכיר לראשונה את נושא העלאות הריבית שהחלו במספר בנקים מרכזיים שאינם במשקים מפותחים. כוונתו, בין השאר, להעלאת הריבית שבוצעה בהודו. בכך הוא מנתק את הקשר שעשה בין הריבית בארץ לריביות בארה"ב וגוש האירו ולוקח בכך סיכון מודע להתחזקות של השקל, שאכן התרחשה מאז ההחלטה האחרונה".

בשיחה עם "גלובס" אומר מנחם כי "לבנק ישראל יש כמה דרכי פעולה כדי למתן את ההתפתחות והעליות בנדל"ן ובאג"ח הקונצרני, כמו שהם פעלו בצד ההפוך. כעת בנק ישראל יכול למשל, למכור את האג"ח שיש ברשותו, זה יכול להביא לעליית ריביות בטווחים הארוכים יותר. זה שמעלים ריבית עכשיו זה לא משפיע מיידית על הקצה הבינוני והארוך של העקום, כי העקום עכשיו די תלול".

לכן, בנק ישראל יכול לנקוט מעורבות ישירה וזה על ידי מכירת האג"ח שברשותו וזה ישפיע גם על האג"ח הקונצרני למרות שמדובר באג"ח ממשלתי. אופציה שניה זה שבעצם העלאת הריבית מסייעת לשקל להתחזק מול הדולר וזה ממתן את האיפלציה. בהנחה שהדולר לא מתחזק בעולם, הרי שהשקל עשוי להתחזק. בנק ישראל ציין כי למרות שהריביות בארה"ב ואירופה לא יעלו, הריבית כאן כן תעלה, כי כעת בנק ישראל מסתכל יותר על מה שקורה באוסטרליה, בהודו וכמובן על מה שקורה בארץ. ואז בנק ישראל צריך לספוג את זה, על ידי מכירת מק"מ ואז העלות של המדיניות יותר גבוהה. יכול להיות שזה יעסיק את הבנק".

"אסור לפסול פיחות חד ומהיר בשקל"

"אם תהיה בכל זאת התחזקות של הדולר בעולם אז בנק ישראל יכול להצטרף למגמה ולהתחיל למכור דולרים וגם כך אפשר להשפיע על העקום. פיחות בשקל יכול לקרות בפתאומיות ומהר מאוד מהרבה סיבות. הסיכוי הוא לא גבוה אבל אי אפשר לפסול התפתחות כזו".

"לדעתי זה לא שבבנק ישראל כל כך מודאגים אלא שהם לא כל כך יודעים או מגובשים בהתייחסות לתחום הנדל"ן בעיקר. לפני חודש הם כתבו בהודעה שהם רואים סימני בלימה בשוק הנדל"ן והפעם זה היה שונה. כלומר, הם למעשה לא כל כך יודעים מה להגיד על שוק הנדל"ן. בסופו של דבר יש ביקושים והיצעים, המחירים בארץ היו נמוכים עד לפני שנה וחצי וכעת הם מתקנים למעלה, ויש עוד הרבה מאוד גורמים שמשפיעים. יש ויכוח לגבי עוצמת העליות. לדעתי, אין כאן בועה אלא תיקון למצב ששרר במשך הרבה שנים".

"אם אתה מסתכל על המדד בלי אנרגיה ודיור ומזון, זה בעצם מה שבנק ישראל יכול להשפיע עליו. אתה מגלה שהמדד הזה עלה בשנה האחרונה בפחות מ-2%, כלומר האינפלציה בעצם בשליטה. לכן, יכול להיות מצב שבנק ישראל יעלה ריבית בתקופה שבה האינפלציה נופלת, ויש כאן סיכון. אז בנק ישראל רוצה להחזיר את הריבית לרמה נורמלית, יש לו הרבה מרחב פעולה, לכן אפשר לומר שבנק ישראל לוקח סיכון מחושב אבל יכול להיות שהוא יופתע במהלך השנה".

"צריך לזכור שלפני כשנתיים בנק ישראל העלה את הריבית ולאחר מכן הוריד אותה מהר מאוד. עדיין יש אי ודאות מאוד גבוהה וקשה לנגידים בכל העולם לדעת מה יקרה בעוד חודש או כמה חודשים", מסכם מנחם.