"הקבוצות הן מתכון לקטסטרופה"

קבוצות רכישה זו תופעה מבורכת אבל צריך לשמור שהשור לא ישתולל

"אם הממשלה לא תעביר בחקיקה הגנות לרוכשים בקבוצות רכישה, יכולה להיות קטסטרופה מאוד גדולה". כך אומר רו"ח סלי אילון, עד לא מזמן מנהל תחום קבלנים במחלקה המקצועית ברשות המסים, וכיום יועץ במשרד עו"ד יולוס, העוסק במיסוי.

אילון: "עד היום, מי שהשתתף בקבוצות הרכישה היו אנשים אמידים שקוראים ומבינים חוזה וידעו על מה הם חותמים. כיום, רבים מהמשתתפים בקבוצות הם כאלה שאין להם מושג וזה מתכון לקטסטרופה. צריך לבחון בעיניים מקצועיות את קבוצת הרכישה שרוצים להצטרף אליה.

"הרוכשים הלא מתוחכמים בקבוצות רכישה היום לא רק שלא מבינים את הסיכונים, אלא הם גם לא מבינים את ההבדל בין רכישה מקבלן לבין רכישה בקבוצת רכישה. בקנייה מקבלן אתה מקבל ערבות חוק מכר, שהיא כמו ערבות בנקאית. לעומת זאת, בקבוצת רכישה אין הביטחון הזה: אתה אמנם נשאר עם זכות בקרקע אבל הזכות הזו תלויה ברצון הטוב של כל הדיירים לגמור את הפרויקט לכאורה.

"הרוכשים צריכים להיות מודעים לכך שדו"ח אפס שמציג להם מארגן הקבוצה הוא לא בהכרח מחיר הדירה. בפועל, אם יסתכלו שנתיים אחרי, יראו ששילמו הרבה יותר. אם ידעת שיעלה לך 1.5 ואחרי שלוש ארבע שנים אתה מקבלת את זה ב-2 מיליון שקל, יש פה החטאה".

אבל למרות הדברים הנחרצים, אילון עצמו נרשם בזמנו לקבוצת רכישה בירושלים, שלא יצאה לדרך בשל היעדר נרשמים. "קבוצות רכישה", הוא אומר, "זו תופעה מבורכת. זה גורם נוסף שמכניס תחרות לשוק. יחד עם זאת, צריך לשמור על ה'שור' שלא ישתולל".

איך עושים את זה?

"אפשר למשל, לקבוע שהמארגן בקבוצת הרכישה, יצטרך לסכן עד לסיום הבנייה, לפחות את החלק שהוא מקבל כתמורה עבור מאמציו, כי נכון להיום מארגן מסיים את הארגון ובאותו רגע רוב הרווח שלו בכיסו. רוב הכסף מגיע כבר בשלבים הראשונים לפרויקט, כך שרוב הרווח שלו כבר מובטח במערכת החוזית ביום שהוא מארגן את הקבוצה. את הרווח הזה הוא יכול לקחת ולנסוע לחו"ל. יש רוכשים שחתמו על מערכת הסכמים שאולי אפילו לא קראו אותם והם תלויים ברצונו הטוב וביושרו של המארגן.

"ניתן להקים גוף ממשלתי שיאשר הקמות של קבוצות רכישה לפי קריטריונים שמגנים על הרוכשים ויאשר הסכמים של קבוצות רכישה, בדומה לפיקוח על הגבלים עסקיים או חוזים אחידים, אולי גוף נוסף שיפקח על זה. חשוב מאוד לא להרוג את התופעה המבורכת הזו, אלא לדעת לשמור עליה, אבל שלא תתפוצץ לנו בפרצוף".

למרות האלמנט התחרותי שמכניסות קבוצות הרכישה, בפועל מחירי הדירות לא יורדים. לאילון יש הסבר: "מחירי הדירות עולים כי מחירי הקרקע עולים, ומחירי הקרקע עולים כי יש מחסור בקרקעות. אנו צריכים לשאול מה היה קורה למחירי הדירות אילולא נכנסו קבוצות הרכישה. כל מי שמבין בתחרות יאמר לך שככל שהתחרות גדלה, השוק משתכלל יותר והצרכן מרוויח.

"אם משרד השיכון היה משחרר קרקע לבנייה עצמית ורוויה לא במחיר הגבוה ביותר האפשרי, כפי שהוא עושה היום, אלא לאדם שימכור את הדירות בסכום הנמוך ביותר, אז מחירי הדירות היו יורדים".