תחנת הרכבת של נתניהו

כמו תמיד, השינויים בלשכת נתניהו לדורותיה, מתחילים בעזיבה אחת קטנה שלא נתפסת כבעלת משמעות מיוחדת, ואחריה בא גל של רישאפל. בדרך כלל זה קורה לנתניהו אחרי כישלונות. ב-2008 היתה זו עזיבתו של נפתלי בנט, ששימש כראש המטה של נתניהו כשזה היה יו"ר האופוזיציה, שנתנה דרור לגל של פרישות בלשכה. אז שילם בנט בתפקידו לאחר שהואשם בכך שמחאת הליכוד נגד ממשלת אולמרט בגין מלחמת לבנון השנייה לא צלחה.

העברתו מתפקידו של ראש הלשכה הנוכחי, נתן אשל, באה לאחר עזיבתו לפני כחודש של מנהל המטה של נתניהו, ארי הרו. כמו שזה נראה עתה, מה שהתחיל בארי הרו, התגלגל לרישאפל מודולרי וככל הנראה בהמשך ייערפו עוד ראשים בלשכת נתניהו.

מאז ומעולם התאפיינה לשכת נתניהו במונחים הלקוחים מעולם המושגים של שר התחבורה, ודמתה יותר לתחנת רכבת. לא משנה מי יהיה המחליף של אשל, בתור כבר עומדים המחליפים של המחליף.

בדיחה שחוקה בסביבת ראש הממשלה גורסת כי אם ראש הסגל בבית הלבן, רם עמנואל, היה מתמנה לראש לשכת נתניהו, אחרי שבוע היו מוצאים אותו תלוי על המנורה או שהיה חוזר לארה"ב בשחייה. סביבת העבודה הבלתי אפשרית, התככים, המזימות והמאבקים האישיים הפנימיים, גורמת לכל מי שרק נמצא שם, לחשוב פעמיים ביום לפחות על עזיבה. לשכות נתניהו לדורותיהן התאפיינו בכך שכולם שם זמניים. מי שלא מספיק חזק לעזוב בעצמו, ימצא את עצמו תוך זמן קצר תלוי על חבל. מהיום הראשון שהם נכנסים לתפקיד כבר מחפשים להם מחליפים.

שומר נפשו ירחק

הספינה של נתניהו עדיין לא טובעת, אבל מצבו של ראש הממשלה משתקף במידה רבה באמצעות מצבה של הלשכה שלו. העזיבה האחרונה, שהתרחשה רק בחודש שעבר, ממחישה היטב את המצב. רק בשנה האחרונה נפרד נתניהו משישה אנשי סגל. בחודש שעבר הודיע מנהל לשכתו, ארי הרו, על עזיבה. על פי גרסת הלשכה הסיבה היא מחלה, אולם חבריו לאקווריום יודעים לספר שאשל לא בדיוק הקל על חייו. הרו בחר לעזוב מרצונו את התפקיד.

העזיבה הזו היא האחרונה בשרשרת ארוכה. הראשונה ללכת עם כניסתו של נתניהו למשרד ראש הממשלה היתה מנהלת הלשכה הקודמת, הדר סייג. אחריה, כמו בסרט נע, עזבו יועץ התקשורת יוסי לוי, היועצת לענייני המגזר הרוסי דינה ליבסטר, היועץ לענייני אינטרנט, סאני סאנילביץ, והמזכירה מיטל. גם מראש המועצה הכלכלית המייעצת, מנואל טרכטנברג, ומהמזכיר הצבאי, מאיר כליפי, בחר נתניהו להיפרד. מיותר לציין שבדרך כלל זה לא נגמר ממש יפה, גם אם מדובר באנשים שקרעו את התחת בבחירות, לפניהן ואחריהן, ועשו הכל כדי לראות את נתניהו יושב על הכיסא במשרד ראש הממשלה. באחרונה הצטרף גם שמו של שלום שלמה, היועץ הפוליטי, לאלו שמחפשים את דרכם מחוץ ללשכה.

גל העזיבות מרחיק אנשים רציניים מלרצות להגיע. שומר נפשו ירחק. בחודשים האחרונים מופעלת מסכת לחצים על גידי שמרלינג, דובר עיריית ירושלים, שיסכים לשמש דובר ראש הממשלה. שמרלינג לא מביע התלהבות יתרה. הוא יודע שברגע שייכנס לתפקיד, כבר יימצא לו מחליף, שישמש בשר תותחים בין המחנות בלשכה, ושגם לעיתונאים יתקשה לספק את הסחורה. משקיפים מהצד ששהו לא מזמן כמה שעות טובות עם אנשי הלשכה, מספרים כי את מרבית זמנם הם מעבירים בניסיונות לטרפד זה את מעשיו של זה. ככה זה כשאין יד מכוונת, כשאין בעל בית. וזה לא שהוא השתגע, הוא פשוט לא קיים.