סוף כל בועה - לפקיעה

בועות הן לא רק עניין לתחום הכלכלי. המשותף לכל הבועות הוא שבני אדם גרמו להן וסופן לפקוע. יש בועות שמתנפחות במהירות ויש באיטיות. יש בועות שמקורן בבצע כסף ובאובדן תחושת הסיכון, בעוד שאחרות הן תוצאה בלתי-נמנעת של מחזור עסקים או צמיחה מהירה.

מרבית הבועות פוקעות עם שינוי התנאים, ומיעוטן כתוצאה מהתערבות חיצונית מכוונת. התערבות כזו היא נדירה, כי מרבית הפוליטיקאים נמנעים לפוצץ בועה, גם אם יש בכך להכיל או להקטין את המשבר, מחשש כי יואשמו במשבר. במקרה הרע הבועה מוציאה אוויר באחת, ובמקרה הטוב בהדרגה. להלן מבחר קטן של בועות כאלה.

בועות כלכליות

הבועה הסינית: הכלכלה הסינית הפכה לקטר הצמיחה העולמית. השאלה אינה אם תהפוך סין לכלכלה המובילה בעולם, אלא מתי תעקוף את ארה"ב ואירופה. הבעיה היא שהחתירה אל היעד מהירה מאוד, וכשרצים מהר מדי באה גם מעידה. הכלכלה מנוהלת עדיין באופן ריכוזי, כולל שליטה על המידע. המדיניות המוניטרית הרפתקנית, המטבע המקומי מוחלש מלאכותית כדי לעודד את הייצוא. כל אלה משקפים מדיניות ותהליכים שאינם בני-קיימא. רגע הפקיעה יבוא. ההשלכות על המשק העולמי עלולות להתבטא בירידת מחירי סחורות, בעלייה באבטלה ובפגיעה בסחר ובצמיחה העולמית.

חובות ארה"ב ומדינות שונות באירופה: גם כאן מדובר בתהליך ארוך הקשור הן למימון המלחמות בעיראק ובאפגניסטן והן למשבר הפיננסי הגלובלי. משבר זה הביא לגירעונות עצומים ולהפחתות הריבית לשפל היסטורי. במקביל הצטברו חובות פנימיים וחיצוניים שלא ניתן לקיימם לאורך זמן. הריבית הנמוכה מזרימה עודף חמצן למערכת, והבנקים המרכזיים חייבים להעלות אותה בקרוב. אם לא יינקטו במקביל פעולות להקטנת הגירעונות והחובות, נהיה עדים למשבר קשה מזה שחווינו לאחרונה.

ובישראל?

בועת מחירי הדיור: על אף קריאות הרגעה מצד בנק ישראל, בנקאים וקבלנים, אין לי ספק שמדובר בבועה שפקיעתה בוא תבוא. גם אם הסיבה לעליית המחירים היא רכישת דירות להשקעה, פיגור בהתחלות בנייה ובשיווק קרקעות על-ידי מנהל מקרקעי ישראל, זו בועה. אין היגיון שמחירי דירות 3 ו-4 חדרים בגוש דן יעלו בעשרות אחוזים בשנה, ויגיעו לרמות שאינן מביישות ערים מרכזיות ועשירות יותר בעולם.

ריבוי קבוצות הרכישה והצטרפות רבבות למרוץ אחרי דירות במחירי הזדמנות כביכול, הם עוד סימן לבועה המתפתחת. ייתכן כי דווקא האחריות והמנהיגות שמגלה הנגיד סטנלי פישר יביאו לפקיעה מבוקרת של בועה זו, באמצעות המשך העלאת הריבית.

בועות פוליטיות וחברתיות בישראל

קו ישר מחבר בין עריצות המיעוט החרדי בישראל, שלטון הרבנים ונערי הגבעות ביהודה ושומרון, ובין העדפת המתים על החיים וקדושת הקברים והאמונות הטפלות. המצב הנוכחי של ואקום מדיני, כניעה לגורמים משיחיים ופנאטיים, והתבטלות בפני קיצוניות חרדית, אינו בר-קיימא. אפילו ממשלה גדולה ויציבה, שמה שמעניין את חבריה הוא בעיקר הישרדות אישית ומנעמי שלטון, לא תוכל להמשיך להתנהל בתוך בועה.

קרוב היום שבו הרוב הדומם ינפץ את הבועות הללו, אם רק ישכיל להתפנות מעיסוקי הבל במציאות מדומה ובסגידה לקשקושים דוגמת "האח הגדול". ישראל הופכת בהדרגה גם לילד הרע של העולם, ומוטב שהשינוי יגיע עוד בטרם ייכפה עלינו מבחוץ. נחוצה לנו אינתיפאדה עברית להבטחת עתידנו במדינה מתוקנת הממוקדת יותר בהווה ובעתיד ופחות בעבר. האם יקום לנו מי שיניף את הדגל ויוביל?

חלק מן הבועות הללו, ואולי גם אחרות, יתפוצץ בקרוב בפנינו. עד שיקום לנו מושיע, על הציבור לדרוש מן הפוליטיקאים והמדינאים לפעול כמנהיגים, ולנעוץ בזהירות כמה סיכות (ביטחון אם אפשר) בבועות הגדולות. מוטב לנהל משבר מבוקר מאשר להיקלע אליו בלתי-מוכנים.

הכותב היה חבר הנהלת בנק ישראל