המדינה "בולעת" חלק מתגמולי המילואים של עובדי מדינה

תגמולו של עובד שיוצא למילואים ומגיש תביעה ישירות לביטוח לאומי גדול מזה של עובד המתנהל באמצעות המעביד, כפי שנהוג בקרב עובדי המדינה. כך עולה ממחקר שערכה הכנסת בנושא תגמולי מילואים בשירות המדינה, שהגיע לידי "גלובס". הבעיה קיימת גם אצל חלק מהמעסיקים במגזר הפרטי.

הכלכלנים בדקו את התגמול הניתן לחיילי מילואים שהם עובדי מדינה עבור סוף השבוע או ימי חג ומצאו שהמדינה "בולעת" חלק מתגמולי מילואים. במקרים שבהם חלק משמעותי של שירות המילואים נעשה בימי מנוחה, המדינה כמעביד נהנית מחלק מתגמולי המילואים על חשבון העובדים. הפער עשוי להגיע לטענת לסכום של עד 6,300 שקל (בחישוב לפי משכורת של 9,000 שקל בחודש) ויותר.

השיטה עובדת כך: אם עובד נופש בשישי-שבת, משכורתו משולמת כרגיל, אך אם אותו עובד במילואים ביום שישי, המעביד מנכה לו כביכול היעדרות של יום ואחר כך מעביר לו את מה שהביטוח הלאומי שילם בעבורו. לפיכך המעביד - המדינה - מוציא מכיסו פחות כסף בעבור חייל מילואים בהשוואה לעובד שאינו משרת במילואים.

דוגמה נוספת: אם עובד לוקח יום אחד של חופש - יום ראשון (במטרה לצאת לחופש בין הימים שישי עד ראשון), המעביד ינכה לו יום חופש אחד ואם גמר את כל ימי החופש - יוריד לו מהשכר יום אחד. לעומת זאת, אם עובד ייצא למילואים בימי שישי-ראשון - המעביד ינכה משכרו שלושה ימים. זאת כיוון שהמעביד מנכה כל יום שהעובד היה במילואים, בין אם הפסיד מכך עבודה ובין אם לא.

התוצאה היא שתגמולי המילואים שהביטוח הלאומי מוציא מכיסו כדי לשפות את חיילי המילואים - מגיעים בסוף היום אל המעביד. במקרה של עובדי מדינה - מגיעים למשרד האוצר ובמקרה אחר - למעביד הפרטי, ובכל מקרה העובדים לא זוכים לתגמול, הגם שהוקצה כסף בעבורו.

מח"כ גדעון עזרא נמסר כי הוא זה שהזמין את המחקר מהמרכז של המחקר והמידע של הכנסת ובעקבות כך הגיש הצעת חוק שמבקשת לקבוע כללי ניכויי אחידים במשק כדי למנוע את התופעה שמעסיקים כמו גם המדינה כ"מעסיק", מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי תשלום עבור "שישי שבת" למשל כשחייל יוצא למילואים, אך כסף זה אינו "מגיע ליעדו", לעובד. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת, עברה בוועדת שרים, ועברה קריאה טרומית.

 22