לעקל את קופת הצ'קים מהחתונה

תופעת סרבני המזונות מותירה לנשים הגרושות שתי אפשרויות מסורבלות ולא ידידותיות

בפרס ה"צו המשפטי המקורי" לשנת 2010 זוכה רשמת ההוצאה לפועל בנתניה, שבשבוע שעבר הוציאה צו עיקול על קופסת ההמחאות והמתנות העומדת בכניסה לאולם החתונות, ליד המקום שבו עומדים החתן והכלה ולוחצים ידיים לאורחים. באמצעות תפיסת כספת המתנות הצליחה אשתו לשעבר של החתן, הלא כל-כך מאושר, לגבות 125 אלף שקל שהוא היה חייב לה, לאחר שהתחמק במשך 11 שנה מתשלום מזונות עבור ילדיהם.

מאחורי הקוריוז של המקרה הספיציפי מסתתרת המציאות הכואבת של סרבני המזונות, והתשובה לשאלה כיצד מצליח אדם להתחמק מתשלום מזונות לילדיו במשך 11 שנה.

כעקרון, לאישה שאינה מקבלת מבעלה את המזונות, בהם חוייב בפסק דין, יש שתי אפשרויות פעולה. האפשרות הפשוטה יותר, ובה בוחרות רוב הנשים, היא לפנות לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי משלם לאישה את המזונות שחייב לה הגרוש, ואז המוסד נכנס בנעליה ומנסה לגבות את המזונות מהחייב.

שיטה זאת מוגבלת לנשים שאינן משתכרות מעל שכר מסוים שמוגדר בתקנות, וכמו כן היא מוגבלת בגובה הגבייה עד לסכום הקבוע בתקנות. כך, למש,ל אישה שיש לה שני ילדים לא תוכל לפנות לגבית מזונות באמצעות ביטוח לאומי, אם הכנסתה גבוהה מ-5,700 שקל בחודש, וגם אז היא תוכל לגבות לא יותר מ-3,100 שקל בחודש.

כדי לגבות את מלוא סכום המזונות צריכה האישה לפנות להוצאה לפועל בעצמה או באמצעות עורך דין, אך אם האישה כבר פנתה לגבייה דרך ביטוח לאומי, גם אם חלקית - היא מנועה מלפנות להוצאה לפועל במשך שנה לאחר מכן.

ביורוקרטיה מסורבלת

כ-80% מתיקי ההוצאה לפועל בתחום המזונות נפתחים על-ידי ביטוח לאומי, וביטוח לאומי מצליח לגבות את המזונות שהוא שילם מהבעלים החייבים בכ-40% מהמקרים. גובה החוב בביטוח לאומי של המזונות ששולמו אך לא נגבו מהחייבים עמד לפני שנתיים על 3 מיליארד שקל, ומכאן ניתן להבין מה סיכויי הנשים עצמן לגבות את החוב באופן עצמאי דרך הוצאה לפועל.

בנוסף לכל אלה, ההליך בהוצאה לפועל מאוד לא ידידותי. שעות העבודה בלשכות מוגבלות מאוד וחופפות לשעות העבודה של הנשים, שצריכות פעמים רבות לקחת חצי יום חופשה לשם כך. בנוסף, התורים ארוכים, והטפסים למילוי מסובכים.

לאחר שכבר עלה בידי האישה לפתוח תיק, עליה להמתין להליך ארוך של מתן אזהרות לחייב, לפני שאפשר להפעיל צעדים מעשיים כמו עיקולים. גם אז צווי העיקול במקרים רבים אינם יעילים, במיוחד כנגד אנשים שחיים "מתחת לרדאר" - אנשים שלא חיים מתלוש משכורת ודאגו להבריח מבעוד יום את רכושם, כדי שלא יהיה דבר על שמם לעקל.

גם אמצעים אחרים, כמו שלילת דרכון או רישיון נהיגה, אינם אפקטיביים עבור אנשים שמעדיפים לא לנסוע לחו"ל או לנהוג ללא רישיון מאשר לשלם מזונות; והאופציה של מאסר צומצמה באופן משמעותי בעקבות הרפורמה של ההוצאה לפועל מהשנה שעברה.

מנגד, למרבה הצער, בין סרבני המזונות הרבים, שמוציאים שם רע למין הגברי, מסתתרים להם גם גברים שבתום-לב איבדו את היכולת לשלם את המזונות בהם חויבו, וגם להם המערכת לא נותנת פיתרון אמיתי.

עבור אדם שאיבד מקום עבודה מבוסס בתחום ההיי-טק, לדוגמה, ומתקשה בכנות למצוא עבודה חדשה במשך חודשים ארוכים, האפשרות היחידה כיום היא לפנות בתביעה להקטנת מזונות לבית המשפט - פרוצדורה שדורשת הליך הוכחות ונמשכת חודשים ארוכים במקרה הטוב, ושנים במקרה היותר אופיני, בשל לוחות הזמנים של בית המשפט.

המתנה למחוקק

הרשויות מודעות לבעייתיות הרבה סביב היכולת המוגבלת של גביית המזונות, והפיתרון היעיל שהם מצאו הוא מינויין של ועדות שונות לבדיקת הנושא מדי מספר שנים. ועדה כזו, שהוקמה בשנת 2003, דווקא פירסמה מסקנות ואף הצעות אופרטיביות, שעיקרן הקמת מרכז ארצי נפרד לגביית מזונות.

לפי ההצעה, המרכז יכלול מערך המסייע לאישה להתמודד עם הביורוקרטיה, ורשם מיוחד לענייני מזונות, שתהיה לו גם סמכות לסייע לגברים שלא משלמים מזונות מתוך מצוקה כלכלה אמיתית.

הפתרונות הללו - גם אם יעלו פחות מ-3 מיליארד השקלים שהלכו לאיבוד בגביית חסר - עדיין עולים כסף, ולכן הצעד הבא היה הקמת ועדה נוספת לבחינת הנושא בשנת 2006, אשר למסקנותיה אנחנו עדיין ממתינים.

מזה מספר שנים ממתינה לתורה בכנסת הצעת חוק של ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה), המכונה בשם "הצעת חוק אכיפת פסקי דין למזונות ילדים", אך לא נראה שהדבר מדיר שינה מעיני חברי הכנסת.

בינתיים נראה כי הנשים יצטרכו לגלות יצירתיות כמו זו של הרשמת בנתניה, ולקוות שגם הבעלים לשעבר שלהן יקבלו הרבה מתנות בחתונתם הבאה.

ליהיא כהן דמבינסקי היא עו"ד המתמחה בדיני אישות