בניגוד מוחלט לראשי הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט ואריאל שרון, שהקפידו ללכת עם אנשיהם לאורך זמן, נוהג בנימין נתניהו, להחליף צוותים בקצב מהיר מאוד. מאז התיישב על כיסא ראש הממשלה הוא הספיק להיפרד משמונה בעלי תפקידים ואנשי לשכה. וזה רק בשנה הראשונה. השבוע החליט שוב נתניהו לבצע כמה שינויים: למנות ראש סגל, להעביר את ראש הלשכה מתפקידו, להחליף את ראש אגף ההסברה וגם לחפש יועץ תקשורת, לאחר שהתפקיד נותר פנוי למעלה מחצי שנה.
מעבר לפגיעה ביציבות הארגונית, ביכולות הפוליטיות ולעובדה שהחילופים המהירים אינם מאפשרים לייצר אסטרטגיה אחידה לאורך זמן, משדר נתניהו לאנשיו שאין טעם להישאר נאמן לו. במוקדם או במאוחר, כולם יוחלפו.
חלק ניכר מהכישלונות של נתניהו נובעים מהעובדה שהוא מקיף את עצמו באנשים הלא מתאימים. זה לא שהם לא ראויים, ההיפך, הם פשוט לא משובצים בתפקיד הנכון עבורם. חלקם חסרי הניסיון הדרוש לתפקידם, כמה מהם לא מכירים היטב את הסביבה הפוליטית או המדינית, ורובם ככולם צריכים חלוקת סמכויות מסודרת שתגדיר את מקומם, ויד מכוונת שתראה להם את הדרך.
העדר סמכות עליונה שכזו שתעשה סדר בבלגן, גורמת לתקלות מביכות, לגלי שמועות, למריבות פנימיות, ליריבויות, ולשנאה וקנאה פנים לשכתית. ואם לא די בזה, אז בלשכת נתניהו אין מי שיכנס את הצוות להתייעצויות משותפות, לישיבות תכנון מהלכים, לדיונים מפרים. היו שבועות שאנשי הלשכה לא כונסו כלל. בשבועות האחרונים הם נפגשים פעם בשבוע, שבועיים, שלושה.
האם כל זה ישתנה עכשיו? לא בטוח. הניסיון מלמד שאם נתניהו היה רוצה להתפרנס מליהוק, הוא לא היה מגיע רחוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
