וזוהי רק ההתחלה: כ-8 מיליארד שקל גויסו ב-55 הנפקות ברבעון הראשון של 2010

כ-2.2 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות מדורגות BBB וחברות ללא דירוג ■ מרבית החברות שגייסו ללא דירוג או בדירוג נמוך מ-A מינוס, עשו זאת תוך מתן שיעבודים והתניות פיננסיות שונות

עוד לא יבשה הדיו מהסדרי החוב של המשבר האחרון, במהלכו מצאו עצמן עשרות חברות נזקקות לחסדיהם של מחזיקי האג"ח, ושוק ההון כבר בעיצומו של גל גיוסים חדש, כשעשרות חברות כבר הגישו תשקיפים להנפקה על בסיס דו"חות 2009.

מסיכום ההנפקות שבוצעו ברבעון הראשון של 2010, עולה כי כבר במהלכו נרשמה עלייה דרמטית בהיקף הגיוסים. מתחילת השנה בוצעו 55 גיוסים ציבוריים (לא כולל הנפקות זכויות) בהיקף כולל של כ-8 מיליארד שקל (חמישה מהגיוסים הם של חברות חדשות: אלון חיפושי גז , אינטק פארמה , פרוטואולוג'יק , קרדן נדל"ן ודורי בנייה ), כשבמקביל בוצעו גיוסים פרטיים בהיקף של כמיליארד שקל בחברות מובילות כגון אלביט הדמיה, חלל, דואר ישראל ועוד. כך עולה מסיכום שערכה חברת רוסאריו קפיטל.

לשם השוואה, ברבעון הראשון של 2009 היקף הגיוסים הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל בלבד. 3 חברות הצליחו אז לבצע הנפקה: גזית גלוב , מכתשים אגן ודקסיה - שלושתן בעלות דירוג גבוה.

לילך חביב-גראוס ונדב רבן מציינים, שהחברות ניצלו את הגאות כדי לגייס הון בסך של כ-600 מליון שקל. בנוסף, גייסו חברות ציבוריות כ-200 מיליון שקל באמצעות הנפקות זכויות (שאינן נכללות בסטטיסטיקה זו). במספר הנפקות היוו הנפקות ההון 25%, אולם עקב היקפן הכספי הנמוך יחסית, היקף הגיוס היווה רק 5% מסך הגיוסים.

גיוסי ההון החלו במחצית השנייה של 2009. זאת לאחר שהמשבר בשוק נמשך עד לתחילת מארס אשתקד בו רשמו שוקי ההון נקודת תחתית. מאז זינקו מחירי המניות והאג"ח, והחברות חזרו לגייס - בתחילה חברות מדורגות מהשורה הראשונה, ובהמשך חברות קטנות יותר, כאלו עם אג"ח לא מדורגות ואפילו ללא שעבודים.

בסוף 2007 נכנס שינוי בחוק החיתום, ושיטת הנפקות חדשה על פי תשקיף מדף יצאה לדרך. תשקיף זה תקף למשך שנתיים, ובאמצעות הודעה משלימה בלבד ניתן לגייס על פיו תוך זמן קצר. היות שמרבית ההון גויס על ידי חברות קיימות, מרבית ההנפקות בוצעו בשיטה זו.

ללא חיתום

רובן המוחלט של ההנפקות בוצע ללא חיתום, ומרבית פעילות החתמים התמקדה בהפצה בלבד. מתוך היקף גיוס כולל של כ-8 מיליארד שקל, ניתן חיתום לכ-94 מיליון שקל בלבד.

נגה קנז, מנכ"לית רוסאריו קפיטל, מסבירה שלחיתום יש שני היבטים: התחייבות החתם לרכישת ני"ע שאינם נרכשים על ידי הציבור, ולקיחת אחריות על נתוני התשקיף. במידה שפרט כלשהו מתברר בהמשך כשגוי, ניתן לתבוע את החתמים.

בימים האחרונים, אנו עדים להסתערות של המוסדיים כמעט על כל סחורה המוצעת בשוק, במיוחד כשמדובר בחברה מדורגת הנסחרת במדדים המובילים. בעלי השליטה מנצלים את ביקושי היתר להפחתת הריבית שהם מוכנים לתת, ורק חברות קטנות נאלצות לשלם מחיר גבוה עבור הכסף.

מגמת ההנפקות בדירוגים נמוכים והנפקות לא מדורגות המשיכה, אולם עדיין רוב החוב (75%) גויס בדירוגים גבוהים. במהלך השנה גויסו כ-5.4 מיליארד שקל על ידי חברות בעלות פרופיל אשראי גבוה

(מקבוצת A ומעלה), לעומת כ-2.2 מיליארד שקל שגויסו על ידי חברות מדורגות בקבוצת ה-BBB וחברות ללא דירוג. הרוב המכריע של הסכום שגויס בהנפקות (39%) התרכז בחברות בדירוגים בקבוצת A פלוס.

ברוסאריו קפיטל מעריכים שמגמת הפנמת לקחי המשבר נמשכת, ומרבית החברות שגייסו ללא דירוג או בדירוג נמוך מ-A מינוס, עשו זאת תוך מתן שעבודים והתניות פיננסיות שונות. כך סאני, למשל, גייסה כ-320 מיליון שקל תוך שיעבוד מניות סקיילקס שבבעלותה; דלק אנרגיה גייסה כ-400 מילון שקל, ושיעבדה את יחידות ההשתתפות בדלק קידוחים.

בהמשך למגמה שהחלה בשנת 2009, ובהתאם לסביבת הריביות הריאליות, המשיכה המגמה של גיוס חוב בריבית שקלית משתנה. כ-34% מהיקף הכספים שגויס בחוב על ידי החברות היו בריבית כזו. גיוסים באפיק זה נתמכו על ידי גיוסים גדולים מאוד מהציבור של קרנות נאמנות המתמחות בהשקעה במכשיר זה.

עם זאת, כמקובל בשוק הישראלי, בסיכום שנתי היו מרבית הכספים שגויסו (כ-48%) צמודים למדד, ורק 13% מהיקף הכספים שגויסו בהנפקות היו בריבית שקלית קבועה. התפלגות מספר ההנפקות מוטה על ידי ריבוי הנפקות מניות בהיקפים כספיים קטנים.

גם מיטב בולטת

חברות החיתום של כלל פיננסים ופועלים אי.בי.אי המשיכו להוביל את השוק בכל הפרמטרים, והן השתתפו ב-31 ו-28 עסקאות בהתאמה. אחריהן בולטות מיטב שהשתתפה ב-25 הנפקות, לאומי פרטנרס ב-24 ורוסאריו קפיטל שהשתתפה ב-23 הנפקות. רוסאריו קפיטל, בבעלות ראובן אבלגון, עוסקת בחיתום ובנקאות להשקעות.

כלל פיננסים הובילה את מספר ההנפקות הגדול ביותר (18), אי.בי.אי הובילה 15 הנפקות, ו-6 הנפקות בוצעו בהובלת לאומי פרטנרס. מבחינת היקף הכסף המגויס בלטה לאומי, שהובילה הנפקות בהיקף כספי של כ-2.8 מיליארד שקל, מתוכם 2.3 מיליארד שקל בהנפקת שטרי הון של הבנק עצמו. כלל פיננסים הובילה הנפקות בהיקף כספי של כ-1.9 מיליארד שקל.

22
 22