עתירה לבג"ץ: לשלול סמכויות מהזכיינים הפרטיים של תוכנית ויסקונסין

החלטת בג"ץ מנובמבר אשתקד לאסור על הפעלת בתי-סוהר פרטיים בישראל מהווה בסיס לעתירה שהוגשה היום (א') על-ידי מספר ארגוני זכויות אדם נגד הפעלת והרחבת תוכנית ויסקונסין - תוכנית שאמורה לשלב מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה ולשלול מהם את הקצבה.

החלטת בג"ץ קבעה אז כי "העברת הסמכויות לניהול בית-סוהר מידי המדינה הפועלת בשם הציבור, לידיו של זכיין פרטי הפועל למטרת רווח, גורמת לפגיעה קשה וחמורה בזכויות האדם הבסיסיות של האסירים לחירות אישית ולכבוד האדם".

העותרים טוענים כעת כי בדומה למודל הכלא הפרטי, גם תוכנית ויסקונסין מופעלת על-ידי זכיינים פרטיים המונעים משיקולי רווח, שבידיהם המדינה הפקידה סמכויות שלטוניות.

העותרים מבקשים מבג"ץ לאסור על הזכיינים הפרטיים לשלול קצבאות למובטלים, לאסור עליהם לקבוע בעצמם את כמות השעות השבועיות של כל מובטל בתוכנית, ולמנוע מהם לחייב את המובטלים למסור פרטים אישיים ורפואיים.

מודל ההפרטה הרחיק לכת

העותרים טוענים כי במדינות רבות בעולם שבהן פועלת תוכנית ויסקונסין, הסמכות לשלול קצבאות נותרה בידי פקידי השירות הציבורי, ומכאן שמודל ההפרטה בישראל הרחיק לכת.

על-פי העתירה, גם בחלק מהמדינות שבהן פעלה תוכנית ויסקונסין במתכונת מופרטת לחלוטין, הוחזרו עם השנים הסמכויות למדינה בשל כשלים רבים שהתגלו לכאורה.

מלבד צמצום הסמכויות של הזכיינים הפרטיים, העותרים דורשים כי בג"ץ יאסור על המדינה לבצע את "פריסת הביניים" של התוכנית - פריסה שתוסיף כ-2,700 משתתפים חדשים לויסקונסין.

לטענתם, משרד התמ"ת הורה על פריסת הביניים על אף שהכנסת אמורה להכריע בימים אלה בשאלת פריסתה הארצית של התוכנית.

עוד נטען כי הרחבת הביניים חורגת ממידת הסבירות שקבע המחוקק, בעת שאיפשר לשר התמ"ת להרחיב את המסגרת הניסיונית של התוכנית ללא אישור הכנסת.