למה הדולר תקוע?

האם מדיניות בנק ישראל גורמת לשקט אמיתי בגיזרה ואולי זה רק אותו שקט שלפני הסערה

טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, נציגות בית ההשקעות הבינלאומי למט"ח, סחורות ומדדי מניות

לקראת הכרזת הריבית ביקשו לראיין אותי מצוות המחקר של בלומברג בנושא הירידה בתנודתיות השקל. אני מחבב את שאלות שסוכנויות החדשות הזרות מפנות אלי, כי בהזדמנויות רבות הן גרמו לי לחשוב בכיוונים שלא חשבתי בהם לפניכן.

התקשורת הישראלית - כמו קצב הגזרה שבתוכה היא פועלת, מתעניינת בעיקר במה שקורה עכשיו, אתמול לא מעניין ומה שקרה לפני חצי שנה - בכלל לא קיים.

התשובה הקצרה שעניתי גרמה לי לתהות בנושא לעומק. מה בעצם השתנה. התנודתיות ההיסטורית בשקל ירדה ל 3.95. הכי נמוך בשווקים המתעוררים, והרבה יותר נמוך מהאירו (8.7) הלירה שטרלינג והין היפני (שניהם 7.3).

טל עבדה דולר
 טל עבדה דולר

רצפת ההתנגדות ברורה, בנק ישראל קנה בכל פעם שהשוק הגיעה ל 3.68, ונוצרה תבנית שגרמה למשקיעים להצטרף לבנק ישראל סביב 3.70 -3.68 לסגור את העסקאות השורט שלהם ולהחליפן בלונג.

אבל למה הדולר לא עולה מעל 3.80, גם כשהדולר מתחזק בעולם. גם כשיוון לקראת קריסה, גם כשנדמה שפורטוגל היא הבאה בתור.

בתחילת התקופה היה מאבק עז בין בנק ישראל שקנה דולרים בהיקפים אדירים שהתקרבו לפעמים למיליארד דולר ביום. לבין הבנקים הזרים, משוכנעים שדרכו של הדולר ל 3.60, מכרו דולרים לכל דורש. שני כוחות גדולים שנאבקים בגלוי.

בשלב השני הבינו הצדדים שדעת הקהל חשובה ביותר, כי זהו המקור למחזורים הגדולים, והמשקל עבר למחלקות הדוברות ויחסי הציבור שהצטרפו למאבק. בכל בוקר חזינו בכותרות על דעות האנליסטים של ברקליס ו HSBC שהרעימו והודיעו שהדולר בדרכו מטה.

לעומתם דובר הבנק שיחרר הודעות לעיתונות שהבנק ימשיך לתמוך ביצואנים. הדוברות אף אירגנה מפגש "פיסגה משולש" עם הנגיד, שר האוצר ויו"ר התאחדות התעשינים במטרה להראות תמיכה בדולר החלש.

ולפתע פתאום דממה.

הזרים נעלמו, השקט חזר לחדר המסחר של בנק ישראל. למה? אולי הצדדים הבינו שאף אחר לא יוותר? אולי הפוזיציות נהיו יקרות מידי, וגדולות ממה שהם התכוונו?

לאור המגמה המובהקת, שנמשכת כבר יותר מחצי שנה, הצטרף למשחק גם כסף גדול שמתבסס על ניתוח טכני ומערכות מסחר אוטומטיות שקונות סביב 3.70 ומוכרות סביב 3.80. אלה בתורם מחזקים מאוד את הגבולות הקיימים של המסחר בדולר שקל.

אנליסטים שונים טוענים שפישר הצליח "להבריח מכאן את הזרים". אין לי ספק שזה לא המצב. אולי ההפך הוא הנכון.

לדעתי, הבנקים הזרים הורידו לחץ, ראשית לאור התחזקות הדולר בעולם ושנית בגלל שהבינו את משמעות האימרה "בתחבולות תעשה לך מלחמה". אם רוצים להוריד את השער צריך להפתיע. ימי מלחמת התעלות הסתיימו, עכשיו זה הזמן לגרילה.

הזרים הבינו שצריך להמתין למגמה אנטי דולרית ברורה בעולם או להעלאת ריבית של השקל ואז לקנות שקלים בהיקפים שיביאו לפריצה של 3.65 כלפי מטה. חצייה שתגרום למנתחים הטכניים ולמערכות האוטומטיות להצטרף מייד ולהשיב רוח חדשה במפרשי השקל.

להערכתי לא השתנו הציפיות של הבנקים הזרים וגם הפוזיצות השיקליות שקנו במהלך החודשים עדיין שם. הם עדיין ממתינים לזמן הנכון.

  • לקשר במייל Tzohar@fxcm.co.il
  • אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם