החטא היווני

במשך שנים, בזו אחר זו, הונו הממשלות באתונה את גופי הרגולציה בבריסל

"בסיוע שאנו מעניקים ליוון אנו מסייעים לכלכלה שלנו". זו רוח התורה שהרביצה אנגלה מרקל לחברי הבונדסטאג - הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני, כשעמדה תחת כיפת הזכוכית לשכנע אותם לתמוך בהפניית סכומי עתק מקופתה של המדינה העשירה באירופה לטובת המדינה הים-תיכונית פושטת היד, שעומדת על סף פשיטת רגל. "זה לא פחות ולא יותר מעתידה של אירופה שבו אנו דנים, ועתידה של גרמניה באירופה", אמרה.

בבחינת - הגנה על יוון היא הגנה על הבית.

היום ברור שהליך קבלתה של יוון לגוש האירו מקורו בחטא. שנים הונו הממשלות באתונה את גופי הרגולציה בבריסל, ובזכות התקציבים הנדיבים שהופנו מצפון היבשת והלוואות ענק שלקחו ללא חשבון, כיסו בעטיפת צלופן שברירית כלכלה דרומית ים-תיכונית חולה, פופוליסטית ומושחתת.

גם השבוע נראה נמל התעופה של אתונה ממורק יותר מזה של פרנקפורט, מערכת הכבישים יעילה ומודרנית, הרחובות מצוחצחים (הרי תנאי העבודה של המנקים מפליגים), החנויות מלאות כל טוב, הבנקים פתוחים, הכספומטים פועלים, בתי הקפה והמסעדות מלאים.

אנשי השירות הציבורי ביוון מתוסכלים מכך שהם יהיו אלה שישלמו את מחיר ההונאה הגדולה, ויוצאים לרחובות להביע מחאתם. הם מקווים להפעיל לחץ שיפגע בנחישותו של ראש הממשלה הסוציאליסט יורגוס פפנדריאו וימתיק ולו במשהו את רוע הגזירה. אך בתוך-תוכו יודע כל אחד מהצועדים במצעדים המאורגנים והמתוזמנים האלה, שאין באמת ברירה. הם ימשיכו להתקבץ ולהפגין כל עוד יעמוד להם כוחם, אך למצער יסתפקו בגביית מחיר הצדק מהאשמים במצבם.

אלא שהאשמים לא נמצאים רק ביוון. בשורת הדין יש להציב את כל אלה שהזדרזו לקבל את יוון לגוש האירו, הפקידים והפוליטיקאים שהסתפקו בדיווחים הכוזבים והעלימו עין. אלה שקראו בגרמנית את תרגום הדיווחים האופטימיים שנכתבו ביוונית והתעלמו מאי הדיוקים.

העובדים היוונים זועמים גם שבדיוק אותם אנשים הציבו עכשיו את תנאי הכניעה הכלכלית של יוון בגרמנית שתורגמה ליוונית, יוונית כואבת.

הקנצלרית מרקל גדלה בחלקה המזרחי של גרמניה, שחולקה לשתים בעקבות תבוסתה במלחמת העולם השנייה. היא הפכה לקנצלרית בגרמניה הגדולה, ששבה והתאחדה, ורוצה לשמור את אירופה תחת ידה. תמורת המשך ההשפעה היא תפתח ליורגוס פפנדריאו את קופת המדינה.

יוון אינה הבעיה היחידה של גוש האירו. עקב אכילס של הצפון העשיר מגיע עד ספרד ופורטוגל, וגם המגף האיטלקי מראה סימני צליעה זה זמן.

מוקד המצוקה הוא אם כן עכשיו במדינות דרום-אירופה, מדינות שנחשבו העניות ביבשת, שסיפקו עובדים לחלקה העשיר. גם יוון, גם ספרד וגם פורטוגל הן דמוקרטיות צעירות שהשתחררו משלטון של גנרלים אך לא מזמן. כולן פרחו בשל הכסף שהגיע מגרמניה דרך בריסל, התרגלו לתרבות המגיע לי היום ולשאר נדאג מחר. והנה מחר זה היום ואין להן איך לשלם.

מרקל ובעלי בריתה בבריסל מאמינים שאם יפגינו סולידריות ונחישות להציל את יוון, ישכנעו את השווקים, שאירופה הרתומה לקטר הכלכלי הגרמני חזקה, נחושה ובלתי ניתנת לטלטלה גם בעת משבר.

חילוץ יוון לא מרגיע לעת עתה את המשקיעים, ונראה שבשם הסולידריות האירופית מרקל לא תוותר. אך יהא עליה לשכנע את הבוחרים בבית שלהגמוניה גרמנית יש מחיר.

הכותב הוא ראש דסק החוץ בחדשות ערוץ 2