כך תשפרו את הסיכויים להתקבל ללימודי MBA בהרווארד או וורטון

תואר שני במינהל עסקים (MBA) הפך בשנים האחרונות לעניין שבשגרה עבור לא מעט מנהלים ואנשי עסקים. מבחינת רבים מהם מדובר בציון דרך בקורות החיים שהוא כמעט בגדר חובה. בלי MBA, הם מאמינים, יהיה להם קשה להתקדם מקצועית בחיים, למצוא מקום עבודה מתגמל ומאתגר יותר ולהיות הרבה יותר מרוצים מאיך שהקריירה שלהם נראית.

מגמה זו באה לידי ביטוי בכך שצעירים ומבוגרים כאחד פונים בשנים האחרונות במאסות גדולות ללימודי ה-MBA. רובם עושים זאת במוסדות הלימוד הישראליים אך השאיפה היא להגיע למוסדות אקדמיים בחו"ל, ואם אפשר אז לטובים שבהם, הדובדבן שבקצפת. אבל הדרך לשם ארוכה מאוד. כ-100 ישראלים בלבד מתקבלים מדי שנה לתוכניות הלימוד היוקרתיות ביותר ללימודי MBA. הם עובדים קשה כדי להגיע לשם, ובניגוד אולי ללימודים בישראל, הם לא יכולים להסתמך רק על מבחני ה-GMAT, כיוון שגם בעלי ציונים גבוהים במבחן לא תמיד מתקבלים.

בעוד שעבור מבחן ה-GMAT קיימים כבר זמן רב קורסי הכנה שונים, המזכירים במתכונתם את קורסי ההכנה לפסיכומטרי, הדרך, כאמור, אל התואר השני במינהל עסקים עדיין רחוקה גם לאחר שצולחים את המבחן. מלבד ה-GMAT, תהליך הקבלה למוסדות בחו"ל כולל הגשת חיבורים אישיים, ראיונות, הגשת קורות חיים ושליחת המלצות. על פניו נראה כי לא מדובר בסיפור גדול, אך בצד השני נמצאים חברי ועדות קבלה של מוסדות הלימוד המובילים בעולם, שלא מקלים ראש באף מועמד.

וכמו במקרה של מכוני ההכנה לפסיכומטרי ול-GMAT, גם לתחום האפליקיישן קמו בשנים האחרונות חברות שעוזרות ומסייעות לישראלים לצלוח את תהליך הקבלה. אחת החברות היא ארינגו של גילעם לוי, בוגר MBA של ביה"ס למינהל עסקים בוורטון, שמשמש גם כמנהל קידום אפליקיישן, המסייעת במתן סדנאות והרצאות בנושא הליכי הקבלה. לוי עצמו אמנם התקבל ללימודי ה-MBA ללא עזרה של חברה חיצונית, אך סטטיסטיקת ההצלחה של ארינגו מראה כי בהחלט יש שיפור בכניסת ישראלים ללימודי MBA בחו"ל. בשונה, אגב, ממכוני ההכנה ל-GMAT, כאן התשלום הוא פר שעת עבודה והמחיר לא זול - יותר מ-100 דולר.

חיבור אישי: להיזהר ממלכודת הבנאליות

נתחיל משלב החיבורים האישיים. בממוצע כל מוסד דורש 4-5 חיבורים, כשכל אחד מהם עומד על כ-500 מילה. נושאי החיבורים משתנים ממוסד למוסד אבל לא תמיד משתנים משנה לשנה, מה שעשוי להעלות הרהור קל על האפשרות להשתמש בחיבור שכתב חבר, שהתקבל בעבר ללימודים. "קשה להתקבל כשהחיבור שלך הוא לא אותנטי", מסביר לוי את המלכוד. "הוא הרי מגיע מלווה בקורות החיים שלך ובשאר החיבורים. למשל, אם מבקשים ממך לספר על ההישג הכי גדול שלך, אצל כל אחד זה מאוד אינדיבידואלי. לחיבור שאתה כותב, צריכה להיות הרגשה שמדובר במשהו אישי, שזה בא מהלב, שיתחבר לתדמית שאתה כמועמד מנסה להציג. לכן, אולי הנושאים של החיבורים לא תמיד משתנים, קשה לקחת חיבור של חבר שהתקבל לפני שנה".

החיבורים, כפי שאפשר להבין, הם בעיקר על אופי המועמד וכאן הוא לא המקום להוציא מהמגירה את השירים והסיפורים הקצרים שנשמרו מהילדות. מלבד נושא ההישגים הגדולים בחיים, נושאים נוספים לחיבורים יכולים להיות על תוכניות לעתיד או על הרצון לעשות תואר MBA. לוי אומר כי חשוב שלא ליפול למלכודות הבנאליות. "בחיבור שנושאו 'למה אני רוצה MBA', אם מועמד ירשום שהוא רוצה ללמוד את זה כדי להצליח ולהתקדם בעולם העסקים אז זה בדרך כלל לא יעבוד לו. אלה דברים גנריים וכל אחד יכול להגיד אותם. צריך לחבר את הרצון הזה ספציפית לשלב שבו אתה נמצא בו בחיים, לתוכנית של מה אתה רוצה לעשות אחרי ה-MBA. לכתוב על מה חסר לך עכשיו, כדי שבשבילו תצטרך MBA אחר כך".

בחירה מנומקת: לדעת למה בחרתם מוסד ספציפי

עוד נושא שלרוב מופיע בתהליכי הקבלה הוא להסביר מדוע בחר המועמד דווקא ללמוד במוסד מסוים. "אם עולה תחושה מהחיבור שלך שלא עשית מחקר למה רצית דווקא את וורטון, למשל, אז זאת טעות", אומר לוי. "צריך להכיר טוב טוב את תוכנית ה-MBA שאליה אתה רוצה להתקבל ולהסביר למה מה שיש בוורטון הוא ספציפית מתאים לדברים שחסרים לך בידע או בניסיון. וורטון, למשל, הוא בי"ס שחזק בתחום המימון אז למשל אם אתה צריך להשלים ידע בתחום המימון, אז יותר קל להבין למה וורטון הוא המקום שמתאים לך".

קורות חיים: להיות ממוקדי הישגים

אחרי שצולחים את שלב החיבורים האישיים, מגיע השלב של ניסוח קורות חיים. כאן המקום לשכוח את כל מה שנלמד על ניסוח קורות חיים מעניינים כדי לסקרן את המעסיק העתידי ולהפנים את העובדה שמדובר בצורת הגשה שונה. זה שקורות החיים מנוסחים באנגלית זה השינוי הזניח, אבל במקום להדגיש את הניסיון, קורות החיים שמגישים לבתי הספר ללימודי MBA צריכים להיות ממוקדי הישגים. "בישראל הרבה פעמים מדברים על תחומי אחריות ופחות על הישגים וזה השוני הגדול", אומר לוי ומדגים בכך שאם פיקדת בצבא על פלוגה אז זה חשוב, אבל יותר חשוב להדגיש לאילו הישגים הגעת בפיקוד או מה עשתה הפלוגה תחת פיקודך. חשוב גם להביא את ההישגים בצורה כמותית ומלווה בעובדות ולא בדעות בנוסח "הייתי מנהל משמרת מוצלח במיוחד".

לוי מסביר כי חשוב לכתוב על ידע בשפות אבל רקע במחשבים כמו "ידע שוטף בתוכנות אופיס" לא מעניין את ועדות הקבלה. "מה שמעניין את הוועדות זה לדעת על יכולות המנהיגות של המועמד, למשל. יכולת עבודה בצוות, יוזמה, יכולת מכירה ושכנוע, יכולת להציג בפני קהל ויכולת לנהל אנשים. בתי הספר האלה מאמינים שבקמפוסים שלהם צומח דור העתיד שינהיג את העולם ולכן חשובות להם התכונות הללו של הנהגה. אני חושב שבתי הספר מאמינים שאפשר להיות מנהיג חזק גם בלי ללמוד MBA אצלם, אבל מי שכן עושה זאת, יקבל כלים מאוד חזקים לטענתם".

ואם כבר דנים בנושא קורות החיים, לוי מסביר כי גם לתאריך הלידה יש פקטור בסיכויי הקבלה. "לבני 30 ומעלה קשה יותר להתקבל", הוא אומר. "בתי הספר רוצים שיום אחד הבוגרים שלהם יהיו על השער של עיתונים כמו 'ביזנסוויק' או 'גלובס'. הם רוצים שהם יהיו מפורסמים ומצליחים. לכן, בתי הספר מעריכים שמי שיסיים בגיל צעיר יחסית את לימודי ה-MBA, יהיה לו יותר זמן כדי להגיע להצלחה כזו ויש לו יותר סיכוי".

הראיון: מטרות לעתיד

אחרי שצולחים את שלב החיבורים ואת קורות החיים, מגיע הזמן לראיון אישי של כ-45 דקות בפני חברי ועדת הקבלה. לרוב נערך הראיון על-ידי בוגר מקומי של אותו מוסד, משמע בוגר ישראלי יראיין מועמד ישראלי בארץ. עם זאת, יש מקומות, כמו הרווארד למשל, שהראיון נערך עם חבר ועדת הקבלה. כך יכול חבר הוועדה לשבת בבוסטון ולראיין את המועמד הישראלי דרך הטלפון או פנים מול פנים, מה שיצריך גיחה "קצרה" לחו"ל.

ומה ישאלו את המועמד בראיון? "בדרך כלל שואלים על מנהיגות או שאלות הבהרה על דברים שנכתבו בקורות החיים ולפעמים גם בחיבורים", אומר לוי. "בנוסף, חברי ועדות הקבלה בודקים את רמת האנגלית המדוברת ומדברים עם המועמד על המטרות לעתיד. למשל, לספר להם על מקרה שבו המועמד הנהיג אנשים או הוביל אותם להישג מסוים, או על התמודדות עם קושי מסוים בניהול אנשים ואיך המועמד התמודד איתו.

המלצות: להימנע מ"יותר מדי פרפקציוניסט"

שלב איסוף ההמלצות הוא עוד שלב מכריע בתהליך האפליקיישן ללימודי MBA בחו"ל. בשונה מההמלצות שמועמדים לעבודה מגישים למעסיקים הפוטנציאליים שלהם בישראל, כאן מאוד בהמלצות עמוקות הרבה יותר, שאורכן עומד על 3-7 עמודים. לדברי לוי, "בתחום הזה יש את הקונפליקט הנצחי של המועמד - מצד אחד, הוא רוצה שהממליץ שלו יהיה בכיר ככל האפשר אבל מצד שני, הוא רוצה לקבל המלצה נלהבת ועמוקה. מועמד יכול להגיד לעצמו שמצד אחד הוא יכול להגיע עד למנכ"ל של החברה שבה הוא עובד אבל אז ההמלצה תהיה פחות נלהבת ועם פחות פרטים או שהוא יילך לבוס הישיר שלו, שמכיר אותו יותר טוב, אבל אז הטייטל שלו פחות מרשים. בסופו של דבר, העמק השווה זה להגיע למצב שהממליץ שלך הוא בכיר ועם המלצה מאוד עמוקה".

לוי אומר כי החברה שלו אמנם מסייעת למועמדים בליקוט המלצות ובהסבר עליהן, אבל בד בבד גם מסייעת לממליצים עצמם בניסוח ההמלצות. "עזרנו לאהוד ברק ולאהוד אולמרט ולאנשים בכירים כאלה לכתוב המלצות, כשבדרך כלל השיחות שלנו הן דרך המועמד או דרך מי שכותב עבור אותו בכיר את ההמלצה". מסתבר, מספר לוי, שיש גם בכירים שכל-כך נלהבים, שהם מתקשים להעלות את המלצתם על כתב. "לא מזמן קיבלתי טלפון מלקוח שאמר שנשיא המדינה, שמעון פרס, מבקש להמליץ עליו ולהתקשר ישירות לוועדת הקבלה בטלפון ולהגיד להם את דעתו עליו. אמרתי לו להתקשר למרות שזה מקרה חריג כי הם בדרך כלל לא מקבלים שיחות טלפון. לפרס הם כמובן ענו והקשיבו".

אחד הקשיים העיקריים בניסוח ההמלצות נוגע לנושא החולשות של המועמד, אליו נדרש הממליץ להתייחס. "הרבה אנשים נופלים על הקטע הזה", מבהיר לוי.

"הבעיה היא שמצד אחד לא רוצים להפיל את המועמד ולכתוב על החולשות שלו, אבל גם לא לכתוב משהו בנאלי כמו 'הוא יותר מדי פרפקציוניסט'. הרבה פעמים נעזרים בחולשות של ידע במקום חולשות של אופי. למשל, החולשה שלו כאיש עסקים זה שהוא לא מספיק יודע חשבונאות. אבל זה די שקוף ולא מספיק מתוחכם. מה שאנחנו בדרך כלל בוחרים לעשות זה לקחת משהו מאוד ספציפי באופי של המועמד, כמו מחסור בחשיפה בינלאומית, ולא לפגוע בדברים כמו מנהיגות ועבודת צוות".

כדאי להישאר בחו"ל כשנתיים לאחר סיום הלימודים

לגבי הנחיצות של תואר MBA בחו"ל אומר לוי: "אני חושב שמילת המפתח היא דלתות. הדלתות שנפתחות לך כשאתה עושה MBA בחו"ל, זה לא הדלתות שייפתחו לך אם תעשה תואר בישראל. כשסיימתי לימודי משפטים וכלכלה בארץ, אז אף אחד לא פנה אליי. המוסדות בארץ לא מספיק חזקים ומוכרים בחו"ל.

"אבל אחרי חצי שנה בוורטון, כשחיפשתי התמחות בקיץ, אז פתאום היו לי מלא הצעות מג'יי.פי מורגן או מונסנטו (חברת ביו-טכנולוגיה ר.ג). חברות גדולות כמו מקינזי או גולדמן זאקס באות לגייס בקמפוסים בחו"ל וזה לא קורה בקמפוסים בישראל". לוי מוסיף ואומר כי לדעתו חשוב להישאר עוד שנתיים-שלוש בחו"ל כדי למנף את התואר. "איפשהו ה-MBA נהיה היום תעודה הכרחית למישהו שרוצה להתקדם. פעם זה היה אולי רק תואר ראשון, אבל היום זאת תעודה חשובה ולכן אנשים מנסים לבדל את עצמם בזה שיש להם תואר MBA מחו"ל", הוא אומר.

ובניגוד אולי לתייר הישראלי הממוצע, לוי מבהיר כי במוסדות הנחשבים בחו"ל דווקא אוהבים ישראלים. "בסה"כ ההתרשמות היא מאוד חזקה מהסטודנטים הישראלים. הם נחשבים בין המוכשרים והשאפתניים ביותר מהפונים. הם גם נחשבים לבין החזקים ביותר בנושא הטכנולוגי והביו-טכנולוגי. ועדות הקבלה מאוד רוצות אנשים מישראל, למרות שמצד שני, התחרות היא מאוד קשה כי יחסית לגודל של המדינה, יש הרבה פונים מהארץ". אבל לישראלים מחכה נקודת אור קטנה בקצה ועדת הקבלה. "בוועדות האלה יש לא מעט יהודים שמנסים לדחוף את הישראלים.

"הייתה בחורה בשם ג'ודית בוועדת הקבלה בוורטון והיא רצתה לקדם בעיקר נשים ישראליות. ובאמת, בתקופה הארוכה שהיא הייתה חברת ועדת הקבלה שם, ראינו עלייה פלאית בקבלת ישראליות. בכלל, לנשים יותר קל להתקבל. הביזנס סקול רוצים יותר נשים, כי אין מספיק פונות". בהצלחה.