אדריכלות בעולם: אנטוניו גאודי הקדוש

התחלה: אנטוני גאודי אי קורנט נולד בחבל קטלוניה בספרד ב-25 ביוני 1852. שני הוריו באו ממשפחות חרשי נחושת, והאב, פרנצ'סקו, לימד את בנו לרתך. בתור תלמיד הצטיין גאודי במתמטיקה ובגיאומטריה, אך סבל ממחלות רבות, ולכן נשאר הרבה בבית והרבה להתבודד בטבע. הוא למד אדריכלות בברצלונה והשלים לימודיו ב-1878, בזמן שעבד כשרטט במשרד אדריכלים.

קריירה: עם סיום לימודיו קיבל גאודי את עבודתו הראשונה: לתכנן את מנורות הרחוב בפלאסה ריאל בברצלונה. בתחילה נחשב לאחד האדריכלים המובילים בזרם האר-נובו, אולם עבודותיו הפיסוליות והצבעוניות, המושפעות מצורות שונות בטבע, הפכו לסגנון בפני עצמן - סגנון גאודי. כל חייו עבד כמעט רק בברצלונה, וסיור בעיר מציע גם היום מבחר נפלא מעבודותיו. שלוש מתוכן, קאזה מילה (הבית המפורסם בארובות המפוסלות שלו), ארמון גואל ופארק גואל, הוכרזו כאתרי מורשת עולמית.

הפטרון: הביוגרפיה של גאודי קשורה קשר הדוק לפטרונו, אזוביו גואל, שהתעשר במהלך המהפכה התעשייתית בקטלוניה בסוף המאה ה-19 והיה בעל השפעה רבה בברצלונה. גואל האמין בגאודי עוד בשלב שבו ברצלונה זלזלה ביצירותיו. גאודי בנה עבור המשפחה את פלאו גואל ואת פארק גואל.

גולת הכותרת: גאודי היה קתולי אדוק, ומ-1882 הקדיש את עצמו ליצירתו הגדולה, כנסיית "לה סגרדה פמיליה" ("המשפחה הקדושה"). גאודי ראה בכנסייה יצירה שלמה אחת, שהפסלים והקישוטים הם חלק אינטגרלי מהתכנון שלה, והיא אכן עשירה בפרטים, סמלים, פסלים ודמויות מרהיבות. העבודה עליה הייתה אטית מאוד, בעיקר מכיוון שהבנייה מומנה כולה מתרומות. גאודי היה כה שקוע בעבודה על הכנסייה, עד כי התגורר בקריפטה שלה משך תקופות ארוכות. הארכיטקט וולטר גרופיוס, ממייסדי תנועת הבאוהאוס, בא לבקר בכנסייה בשנת 1907 אולם לא הצליח לדבר עם גאודי כיוון שזה היה "עסוק בעבודתו". כשביקרו את גאודי על התארכות הבנייה השיב: "אל תדאגו, הלקוח שלי אינו ממהר".

סוף טרגי: ב-7 ביוני 1926 נדרס גאודי על-ידי חשמלית. בשל בגדיו הישנים והבלויים נהגי מונית סירבו לפנותו והוא הובא לבית חולים לעניים. חבריו מצאו אותו שם למחרת וביקשו להעבירו לבית חולים טוב יותר, אך הוא סירב באמרו "אני שייך לכאן, בקרב העניים". הוא מת שלושה ימים אחר כך, בגיל 74, ונקבר במרכז "לה סגרדה פמיליה". אלפים הלכו אחר ארונו.

תוכניות הבנייה של הכנסייה הושמדו על-ידי אנרכיסטים במהלך מלחמת האזרחים בספרד בשנות ה-30, מה שהקשה מאוד על השלמתה לפי חזונו. לדוגמה, הכנסייה נבנתה מאבן חול, אף שגאודי התכוון שתהיה צבעונית כמו שאר עבודותיו. הכנסייה ממשיכה להיבנות, והשלמתה תוכננה ל-2026 - יום השנה המאה למותו של גאודי, אחרים טוענים שיעד הגיוני יותר הוא שנת 2060 ואפילו 2100. אתר האינטרנט של הכנסייה מתחייב רק על "השליש הראשון של המאה ה-21".

תהילה: עבודותיו של גאודי לא זכו בתחילה לאהדה בעירו. יצירתו, קאזה מילה, אף כונתה בלעג "המחצבה". עם הזמן השתנתה הגישה כלפי עבודותיו הייחודיות, עירו החלה להתגאות בו ולמשוך תיירים שבאו לראותן וגאודי הפך לאחד המותגים המזוהים עם העיר. בשנים האחרונות החל מהלך להכריז עליו כקדוש, בשל תרומתו לדת הקתולית.