המדינה כשלה בניהול פיתוח תשתיות חיוניות למשק, כך קובע מבקר המדינה בדו"ח ביקורת מקיף על הטיפול בפרויקטי תשתית גדולים. "לא קיימת יד מכוונת, האמונה על ההובלה והקידום של תכניות הפיתוח", קובע המבקר ומציין כי התוצאה היא אי-יישום תוכניות חיוניות למשק, חריגות מלוחות הזמנים ומהתקציבים המיועדים. היעדרו של תכנון שיטתי מסודר ורב-שנתי מביא לכך שהפרויקטים מנוהלים על-ידי הממשלה בהתנהלות משברית, בחופזה ובחוסר יעילות כדי למצוא פתרונות מידיים למצבי משבר שנוצרים כתוצאה מהיעדר פתרונות ממשיים. "פתרונות כאלה" קובע המבקר "טומנים בחובם פוטנציאל לכשלים ניהוליים וכלכליים ופוגעים בהקמת תשתיות אסטרטגיות חיוניות למדינה. משרד המבקר רואה בחומרה את התופעה שהממשלה אינה עושה די ליישום החלטותיה בתחומי תשתית חיוניים כגון מים, חשמל ותחבורה ואיה עומדת על כך שהפרויקטים השונים יבוצעו על-פי התכנון, היקף המשאבים ולוחות הזמנים שקבעה".
הדו"ח מתבסס על בדיקה מקיפה שערך המבקר במשך שנתיים בקרב משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות העוסקים בפיתוח תשתיות בתחומי החשמל, המים והתחבורה. ממצאי הבדיקה העלו כי פרויקטים גדולים מאושרים לביצוע ללא בחינה כנדרש של כדאיותם הכלכלית והתקציבים הדרושים למימונם והתוצאה העגומה היא בזבוז משאבים, פיגורים בלוחות הזמנים וכשלים מרובים.
נוסף לכך מצא הדו"ח כי המדינה אינה עושה די להסדרת הסמכויות והאחריות של הגופים המעורבים בקידום הפרויקטים, מטפלת באופן לקוי במניעת סיכונים לפרויקטים כגון הפקעת קרקעות ונערכת במידה בלתי מספקת ברמה התכנונית, עובדה המביאה לכך שמקבלי ההחלטות מסתמכים על נתונים לא אמינים.
חשמל:
המבקר קובע כי ללא יישום יעיל של תכניות הפיתוח עלול משק החשמל להיקלע לקשיים באספקת החשמל. בשנים 1999-2009 קיבלה הממשלה 16 החלטות בנושא פיתוח משק החשמל שיושמו בחלקיות או באיחור ניכר. שתי הדוגמאות הבולטות שמביא הדוח הן הכישלון בהכנסת יצרני חשמל פרטיים והעיכובים בהקמת תחנות הכוח על-ידי חברת החשמל. אף שעד היום חילקה המדינה ליצרנים הפרטיים רישיונות לייצור חשמל בהספק כולל של 3,000 מגה ואט מיוצרים כיום מאות בודדות. בין 1999 ל-2004 אישרה המדינה לחברת החשמל להקים תשע תחנות כוח חדשות שהמועד האחרון להפעלתן היה אוגוסט 2008. עד מאי אותה שנה הופעלו רק שלוש יחידות והפיגור הממוצע עמד על 50 חודשים.
מים:
המבקר מצא כי הממשלה קיבלה 14 החלטות בעניין הטיפול במשבר משק המים ואולם חלק מההחלטות סתרו זו את זו. ב-2002 הוחלט להתפיל 400 מיליון קוב מי ים בשנה עד לשנת 2004, אך עד 2004 צומצם היעד ל-230 מיליון קוב. ב-2007 שוב הוגדל היעד ל-505 מיליון עד לשנת 2013. הדוגמה הבולטת שמביא המבקר לכשלים בתחום הם העיכובים סביב הקמת מתקן ההתפלה באשדוד שעל הקמתו הוחלט ב-2001. מאבקים בין האוצר, חברת מקורות, משרד התשתיות ונציבות המים הביאו לכך שהקמתו של המתקן טרם החלה. בנוסף מצא המבקר שורת ליקויים בהקמת מתקני ההתפלה באשקלון ובחדרה ומציין כי באזור חיפה היה אמור להיבנות מתקן כבר בשנת 2002 אך הוא לא הוקם עד היום.
תחבורה:
הממשלה קיבלה 11 החלטות בנושא תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל וקידמה שני פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי (PPP) להפעלת קווי רכבת קלה בירושלים ובתל אביב. למרות החלטות הממשלה, עד למועד הביקורת לא הושלמו חלק ניכר מהפרויקטים אף שמועד סיומם המתוכנן כבר חלף, קובע המבקר. הדוגמה הבולטת הראשונה שמביא המבקר היא תוכנית הפיתוח של הרכבת לשנים 2003-2008 בהיקף של 20 מיליארד שקל. בדצמבר 2009 הודיע אגף התקציבים למבקר כי התוכנית, שטרם הושלמה, כבר הגיעה להיקף כולל של 37 מיליארד שקל.
המלצת המבקר:
להסמיך גוף מטה מתכלל שיגיש לממשלה תוכנית מערכתית רב-שנתית לפיתוח התשתיות במדינה. שעבודתו תוכל לשמש את הממשלה לקביעת סדר עדיפויות בתחום התשתיות. הגוף ירכז את נתוני צורכי הפיתוח ויכין תוכנית מערכתית רב-שנתית שתמפה צרכים וחסמים ותעדף את תוכניות הפיתוח הקיימות על-פי נחיצותן וכדאיותן. המבקר מציין כי כיום, בהיעדרו של גוף כזה, ממלא את הוואקום אגף התקציבים באוצר, אף שאינו הגוף האחראי למתן פתרונות מקצועיים וסדרי עדיפויות בתחומי התשתיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
