אילן דנציגר, הוא רואה חשבון ומנכ"ל "פורקס אילנד - ניהול תיקים במט"ח"
לקראת סוף 2009 הגיע שער צמד המטבעות אירו/דולר למעט יותר מ-1.50 דולר לאירו. שער זה היה רחוק רק בעשרה סנט מהרמה הגבוהה ביותר אליה הגיע האירו כנגד הדולר בשנת 2008 - שבה רשם שיא - 1.60 דולר לאירו אחד.
מאז החלה היחלשות באירו כנגד הדולר, ובחודש האחרון הואצה מגמה זו והאירו נחלש עד לשער 1.25 דולר לאירו בשבוע שעבר.
שמחת הקברנים
מיד הזדעקו כל מספידי גוש האירו והחלו מתכננים את הלווית המטבע הצעיר שטרם חגג את בר המצווה שלו. קולותיהם הזכירו קולות מסוף שנת 2000 שבה הגיע האירו לרמתו הנמוכה ביותר כנגד הדולר (כ-0.82 דולר לאירו).
הקולות שבקעו מגרונם של הרעבים לסנסציה אז, חוזרים להישמע בימים אלה. מחפשי הכותרות הם גם אלה שכאשר שער האירו/דולר הגיע ל-1.60, הודיעו קבל עם ועדה, כי הרמה הבאה היא 1.80 בדרך למחסום הפסיכולוגי בשני דולר לאירו. ב-147 דולר לחבית נפט הם גם הודיעו כי כמויות הנפט בעולם מתמעטות בקצב מסחרר מה שמצדיק מחיר 250 דולר לחבית.
מספידי האירו גם מודיעים כי הפעם זה לא כמו בסוף שנות ה-2000 וראו את מה שקורה ביוון ויוביל למלחמת עולם שלישית. בפועל, אם נסתכל על הגרף החודשי של האירו כנגד הדולר מאז היווסדו, נבחין בתופעה מעניינת. בכל שנה ללא יוצא מן הכלל נע הצמד בכ-2,000 פיפסים בממוצע (תנועה משער של 1.50 לשער של 1.30 היא תנועה בת 2,000 פיפסים).
אילן דנציגר אירו
התנועות הן לא פעם אקראיות ואינן קשורות להתפתחויות כלכליות. גם אם הן קשורות להתפתחויות כלכליות הן משום מה מסתיימות לא פעם אחרי תנועה ממוצעת של כ-2,000 פיפסים ולא פעם אף משנות כיוון בתזמון די מדויק.
מי קובע את הכיוון
שוק המט"ח מונע בעיקר על ידי ספקולנטים שאחראים על 95% ממחזורי המסחר בשוק. כאשר ישבו מקבלי ההחלטות ב-2004 בחדרי חדרים, הם החליטו שהאירו ינוע בשנה זו מ-1.18 ועד לרמה של 1.36 דולר לאירו.
בשנת 2005 הם החליטו להניע את השער בכיוון ההפוך. אך מקבלי ההחלטות לא ישבו ויושבים עד היום במשרדי האוצר של מדינות גוש האירו או גושים כלכליים גדולים אחרים. הם יושבים במשרדיהם המפוארים של בנקי ההשקעות הגדולים בעולם וכשהם מחליטים משהו הוא פשוט קורה.
הייתי משלם הון כדי להיות זבוב על הקיר בחדרי ישיבות אלה, שם מקבלים את ההחלטות לאן יזוז מטבע מסוים. בגרף המצורף רואים בכל שנה (המסומנת במלבן בצבע שונה) לפחות תנועה אחת, אם לא שתיים, בכיוון מסוים. תנועה חדה זו מסתכמת בלפחות 1,000 פיפסים ובד"כ גם ב-2,000.
התנועה החדה מטה, לה היינו עדים בארבעת החודשים האחרונים, היא עניין של מה בכך בשוק המט"ח העולמי, אבל יחד עם תמונות של שריפת בנק יוון, על פקידיו האומללים, זה מייצר אווירה של סוף המטבע האירופי, אך לשמחתי רחוקה הדרך.
מה שהיה הוא שיהיה
אמנם עקב המשבר ב-2008 התחדדו התנועות ובשנם 2008 ו-2009 נעו המטבעות בתנועות חדות אף יותר מהעבר. כשיירגע הכל, וייתכן שזה ייקח עוד שנתיים או שלוש, יחזרו שווקי המט"ח לתנועות של 15-20% מצד לצד במקום 20-25% ולעיתים קצת יותר בשנתיים האחרונות.
שימו לב כי בשנת 2010 עשה הצמד את המהלך המתבקש. ייתכן שיש עוד מקום מעט להתחזקות נוספת של הדולר כנגד האירו, אך המהלך העיקרי מוצה. במידה ומקבלי ההחלטות יחליטו על תנועה חדה נוספת כלפי מטה, על פי ניסיון העבר היא תהיה רק כבר בשנת 2011, אך לא פחות סביר שההחלטה שלהם תהיה להניע את הצמד דווקא בכיוון ההפוך
קחו זאת בחשבון בבואכם "להמר" לאן הולכים מכאן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
