מבקר המדינה לא מתעניין בעובדות

מבקר המדינה בהתנהלותו מוביל לשיתוק המערכת ולמעשה גורם למקבלי ההחלטות להיות מנוטרלים - ובכך מותיר את הבמה לפקידים השונים, בעיקר יועצים משפטיים, שהופכים להיות מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.

אותה התנהלות הובילה במקרה הזה לרצונו של נציג נבחר ומוכשר לפרוש מהחיים הפוליטיים. השר שלום שמחון מבין כי ניסיונו לקדם את ענייני ההתיישבות והחקלאות באופן זהיר, מידתי וענייני לא יצלח.

ביקורת היא דבר חיובי ונחוץ, ודאי במדינה דמוקרטית, זאת כל עוד היא עניינית ומבוססת על עובדות. במקרה של שמחון כנציג ההתיישבות מתוארת סיטואציה מסולפת, שנשענת על מסע הכפשות ישן נגד השר, השתלחות חסרת כל רסן, תוך התנתקות מהצורך המקצועי האמיתי ברפורמה בענף הלול שנוגעת ל-3,200 מגדלים.

הרפורמה בענף הלול הינה בגדר החלטת ממשלה, כשבמרכזה הדאגה הסביבתית. החלטות בדבר הרפורמה עברו תהליכי סינון של גורמי ביקורת בטרם אושרו, והנה, במחי יד, נמחק הכול על-ידי התקשורת ומבקר המדינה בצורה הזולה והצהובה ביותר, כאשר הדיון כולו מוסב לפן האישי, תוך התנתקות מהאיום הממשי, הן ברמה הפרטנית למגדלי העופות והן ברמה הלאומית, כתוצאה מאי-ביצוע הרפורמה.

אחת המטרות העיקריות של הרפורמה היא להבטיח חלוקת הכנסות בין כמה שיותר חקלאים, כדי למנוע השתלטות של בעלי ההון על הענף, תופעה שהתרחשה בו בעשור האחרון. ההתיישבות כיום הגיעה לנקודת אל-חזור, בה בלית ברירה יהיה עליה לצאת למאבק על חייה.

המנגנון הפקידותי הקפקאי, באטימות ובשרירות, הופך מגזר שהציונות בעבורו היא הגשמה והשליחות היא כל הווייתו, למגזר נרדף. הממשל אינו מבין כי "הזכויות הטבעיות" הן טבעיות בשל התפקיד ההיסטורי של ההתיישבות, וכי בתוך מציאות ים-תיכונית, שבה ישראל היא אי בודד, המרחב החקלאי הירוק הוא אורך הנשימה של המדינה.

הכותרת "ניגוד עניינים" במקרה דנן חורגת מהטעמים המקובלים, ועל מקבלי ההחלטות לערוך גם בדיקת פרופורציות, שכן כל מקבל החלטות בישראל, על-פי שיטה זו, נתון במצב של ניגוד עניינים על בסיס יום-יומי. הרי לא ייתכן, למשל, ששר השיכון, שמטפל בין היתר במתן משכנתאות, לא יוכל לתפקד אם אחד מקרוביו מבקש הלוואה לצורך רכישת דירה.

מתנהל כאן מסע צלב כנגד אזרח מן המניין, שבמקרה הוא גם שר, מסע שהוא חלק בלתי נפרד מתהליך שחיקת זכויותיה הטבעיות של ההתיישבות על-ידי השלטון ורשויות המשפט.

העדויות לכך רבות, החל בפסיקות ואמירות בבתי המשפט, דרך הסאגה הבלתי נגמרת של החתמת בעלי הנחלות על חוזי חכירה לדורות ועד למדיניות של פגיעה במשקים הקטנים והבינוניים.

מדובר במסע שחיטה אישי שמשמעותו רציחת ההתיישבות, וכמזכ"ל תנועת המושבים, איני יכול לעמוד מנגד ולהרשות למציאות אפוקליפטית זו להתרחש.

הכותב הוא מזכ"ל תנועת המושבים