משרד החינוך יכיר בתארים אקדמיים שלישיים (תוארי דוקטור) שהשיגו ישראלים במוסדות חינוך בחו"ל לפני מאי 2005, והכרה זו תוכל לשמש בסיס לקביעת משכורתם של בעלי התארים בשירות המדינה - כך קבע בג"ץ בפסק דין תקדימי, שבו התקבלה עתירתם של 7 אקדמאים שעשו את הדוקטורט שלהם בחו"ל, ושלא זכו להכרה על-ידי משרד החינוך.
השופטים חנן מלצר, דורית ביניש ואליעזר ריבלין אף מתחו ביקורת חריפה על המדינה, שסירבה להכיר בתארים הללו וחייבה את בעליהם לצאת למאבק משפטי שארך יותר מ-3 שנים.
בשנת 2007 עתרו 7 אקדמאים מוסמכים לתואר דוקטור ממוסדות אקדמיים במדינות שונות, באמצעות עו"ד רחל בן-ארי וגילי שפר ממשרד אדם פיש, בתביעה שמשרד החינוך יכיר בתארים שהשיגו לצורך תנאי שכר בשירות הציבורי.
לבסוף קבע בג"ץ כי כל התארים שהוגשו לאישור שקילות לפני מאי 2005 (אז נכנסו לתוקף כללי ועדת כץ שהסדירו את הסוגיה) יוכרו, בכפוף לכך שעבודת הדוקטורט היא אכן אותנטית, שהמוסד האקדמי מוכר במדינה שבה פועל ומוסמך להעניק תוארי דוקטור, ושהמבקש הציג בפני משרד החינוך את כל האישורים לכך שעמד בדרישות המוסד.
על-פי דרישת המדינה, שנדחתה בבית המשפט, היו צריכים העותרים להתייצב בפני ועדת מומחים אקדמית שתבחן אם מי שסיים את לימודי התואר השלישי שלו בחו"ל ראוי להכרה בתוארו האקדמי בישראל.
דרישה זו מופיעה בכללי ועדת כץ, שהמדינה ביקשה להחיל על העותרים באופן רטרואקטיבי. לדברי השופט מלצר, לא ניתן להחיל לגבי העותרים רטרואקטיבית הוראות שבאו לעולם לאחר שסיימו לימודיהם.
השופטים אף דחו את הצעת המדינה להעניק להם תוספת שכר בלא הכרה בתארים. מלצר הגדיר הצעה זו: "הצעה זו לראות בעותרים ובדומיהם כאילו הם 'ידועים בציבור', בסטטוס של מעין בעלי אישור שקילות, אינה מהווה פיתרון הולם".
"זילות ההשכלה"
משרד החינוך טען, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי העותרים אינם עומדים בתנאים המינימליים הנדרשים מתואר שלישי בישראל, ולכן הכרה בתואריהם האקדמיים תעניק להם יתרון בלתי הוגן גם במכרזים פנימיים בשירות הציבורי.
"עשיית שימוש בתארים הללו לצורכי קידום או מעבר לתפקיד אחר עלולה להביא לזילות ההשכלה הגבוהה ולפגיעה באיכות השירות הציבורי", טענה המדינה, ואולם שופטי בג"ץ דחו את הטענה הזו.
החלטה עקרונית
"נראה", כתב מלצר בפסק דינו, "כי רמת השירות הציבורי לא הידרדרה לפתע, ומספר הלומדים לתואר שלישי בחו"ל לא גדל בתוך זמן קצר כל-כך, עד שטובת הציבור חייבה את החלתם של הסטנדרטים החדשים שהותקנו למפרע".
השופטים אף מתחו ביקורת על התנהלות המדינה וקבעו כי "המדינה לא התנהלה כראוי במהלך הדרך".
לדברי עו"ד בן-ארי, מדובר בהחלטה עקרונית עם השפעת רוחב על קבוצה גדולה של ממתינים במגזר הציבורי, שסיימו את לימודיהם לתואר שלישי באוניברסיטאות מוכרות בחו"ל והגישו את בקשתם לאישור שקילות התואר, לפני שההוראות החדשות לגבי אישורי תארים מתקדמים מחו"ל נכנסו לתוקף. (בג"ץ 1398/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
