לנוכח המשבר באירופה: "יש להסב את הייצוא לאסיה"

הירידות החדות שנרשמו בערכו של מטבע האירו בסוף השבוע ובעקבות זאת בבורסות אירופה, מעוררות בהלה בקרב היצואנים המקומיים. בחודש האחרון נחתך ערכו של האירו מול השקל בכ-7% וביום שישי הוא נסחר לפי 4.67 שקלים לאירו. בשעה כזאת מופנות עיני היצואנים אל מי שאמורים להיות הכתובת עבורם, מכון הייצוא והתאחדות התעשיינים.

לדברי שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים וראש לשכת הארגונים הכלכליים, "אנחנו חייבים להבטיח שהיצואנים שנקלעים לקשיים בארה"ב ובאירופה, לפחות יפעלו בסביבה יציבה. ראשית, צריך לתמוך את הפעילות בשוק המקומי שהיום מהווה 50% ממכירות התעשייה. צריך לשמור שהוא לא ייפגע ולכן אנחנו עושים פה הרבה מאמצים, כולל קמפיין 'כחול לבן'.

"שנית, נפעיל מאמץ שלא יוטלו מיסים מוגדלים. עשיתי מאבק גדול על מחירי החשמל שהצליח, וכעת אני נאבק על מחירי המים. אני חושב שצריך להמשיך בתוואי של הורדת מיסים ולשמור על רמת השכר, ולא לפרוץ אותה. כמו כן אני מקווה שהנגיד לא ייקר את הריבית למרות עליית המדד. צריך לבצע את כל האלמנטים האלה כדי לפצות על כושר התחרות שנפגע", אומר ברוש.

את דבריו הוא מסכם בכך שנבחנת כעת האפקטיביות של כלי הסיוע שהושגו בעסקת החבילה כדי לראות אם הם יעילים למשבר הנוכחי. מדובר על כלים כמו הגדלת מסגרות הבסס"ח וקרנות סיוע לעסקים (שבמשבר הקודם בעיקר גרמו לעסקים קטנים והבינוניים מפח נפש).

עמי אראל, יו"ר מכון הייצוא, מציין כי המכון פועל כעת בסיוע משרד התמ"ת להגדיל את התקציבים לתוכנית שביט, שנוסדה לפני כשנה בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב. מטרתה לסייע ליצואנים לחדור למדינות דרום אמריקה (בדגש על ברזיל), והמזרח הרחוק. "אלה מדינות ענק, וכמות המשאבים שאפשר לשפוך כדי להקל על היצואנים היא אינסופית", אומר אראל. מה זה אומר במונחים כספיים? התקציב השנתי של המכון הוא כ-30 מיליון שקל. אראל מבקש להכפיל את התקציב הזה. "זה בסך הכול כ-8 מיליון דולר - כסף קטן שיכול לייצר מנוף גדול מאוד עבור יצואנים", הוא מציין.

אראל מדגיש, כי "כניסה לשוק חדש זה לא מהלך של שנה. זה לא זבנג וגמרנו, ולכן נדרשים כמה שיותר משאבים". לדבריו בעקבות תוכנית שביט עד כה יצר המכון קשר ליותר מ-30 חברות ישראליות בארצות היעד. "כדי שהקשר יבשיל לעסקאות, אנחנו צריכים עוד סיוע תקציבי".

אראל מדגיש כי כדי שיצואן ישראלי שייצא עד כה לאירופה, יתחיל לייצא לסין או להודו, הוא צריך להסב את המוצרים, את התקנים ואת השיווק. "זה עולה הון ולוקח זמן", הוא אומר, "אבל אין ברירה אלא ללכת למזרח ולעשות מאמץ מתמשך".

לדברי פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, "בינתיים אנחנו בשלב של תגובת השווקים הפיננסיים, וייתכן שאלה הגיבו בצורה מופרזת על ההתפתחויות. להערכתנו גוש האירו לא הולך לקרוס מחר בבוקר, יש שם בנק מרכזי חזק מאוד ומדינות עם עוצמה, ולכל אלה אין שום אינטרס להרים ידיים ולהיפרד מפרויקט כלכלי ופוליטי כמו האירו, שמלווה אותם שנים רבות".

ליידרמן מדגיש ש"כולנו יודעים שהשווקים מאופיינים בתופעת ה-OVER SHOOTING, תגובת יתר, ויהיה מסוכן להסיק מהתנודתיות הכל-כך חדה ולהיכנס לפאניקה. בגדול, ברור שההתפתחויות האחרונות פותחות פתח למגמה של היחלשות מסוימת של האירו, ובמבט של כמה שנים קדימה המטבעות של המדינות המוצלחות של אסיה הם אלה שאמורים להתחזק ביחס לאירו וגם לדולר. אבל הסנטימנט בשווקים מושפע מאוד מפסיכולוגיה לטווח קצר, וזה כשלעצמו עדיין לא קבע את תוואי שערי החליפין לתקופה העתידית", מסכם ליידרמן.

 22