הסנקציות החדשות על איראן: עדיין לא נשק יום הדין

הצעת ההחלטה להטיל סנקציות חדשות על איראן, שנדונה עתה במועצת הביטחון של או"ם, רחוקה מלהיות נשק יום הדין, שהיה מכופף את טהראן על ברכיה, למרות שאחת מהסנקציות המוצעות קוראת לחברות או"ם לחסום כל עסקה פיננסית ברשתות הבנקאות שלהן אם הן מאמינות שיש בה כדי לתרום למאמצי הגרעין של איראן.

טיוטת ההצעה, שגובשה במו"מ בין חמש החברות הקבועות במועצה - ארה"ב, צרפת, בריטניה, רוסיה וסין - אינה מכילה כמה מהסעיפים המרכזיים שארה"ב קיוותה לכלול בהחלטת המועצה. אין, למשל, פגיעה משמעותית במגזרי הנפט והגז של איראן. ריכוך הנוסח הוא המחיר שממשל אובמה שילם כדי לזכות בתמיכת סין ורוסיה, לדברי אנליסטים, דיפלומטים ופקידי ממשל בוושינגטון.

ההצבעה הסופית על הסנקציות החדשות צפויה להתקיים בתחילת יוני. שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, אמרה שמטרת הסנקציות היא להגדיל את המחיר שתשלם איראן בגין סירובה להפסיק פיתח נשק גרעיני. גורם ישראלי, שביקש לא לנקוב בשמו, אמר כי אינו מוסמך להגיב על יזמת הסנקציות החדשה בשם ממשלת ישראל, אך ברור, לדבריו, כי ארה"ב העדיפה "ציפור אחת ביד מאשר שתי ציפורים על העץ".

"אם ארה"ב לא היתה מסוגלת לדחוף את מועצת הביטחון לקבל החלטה כלשהי על סנקציות חדשות נגד איראן, איזו החלטה שלא תהיה, יוקרת ממשל אובמה ומעמדה הגלובלי של ארה"ב היו סופגים מכה קשה", אמר המקור. "האם הסנקציות, בהנחה שהן יאושרו, אכן יאטו את קצב ההתקדמות של איראן להשגת נשק גרעיני? קשה לדעת, אבל בלעדיהן המצב היה יכול להיות הרבה יתר גרוע".

פקידי ממשל, המצוטטים היום (ד') בוול סטריט ג'רנל, היו בוטים יותר. הם מודים בפה מלא, שהסנקציות החדשות לבדן לא ירסנו את השאיפות הגרעיניות של איראן. עם זאת, הפקידים הביעו תקווה שהסנקציות של מועצת ביטחון יניעו חברות או"ם ליזום סנקציות פיננסיות חד-צדדיות משלהן, עם פוטנציאל "נשיכה" גדול יותר. "אנו סבורים שזו החלטה חזקה, שתגביר משמעותית את הלחץ על איראן ואת תחושת הבידוד שלה, אך ההחלטה היא חלק מתהליך ואינה מטרה בפני עצמה", אמר פקיד בכיר בוושינגטון.

פקידים אחרים אומרים, כי הסנקציות המונחות לפני המועצה הן הנוקשות ביותר שנרשמו עד עתה, אך הם מודים, כי וושינגטון נאלצה לעשות ויתורים משמעותיים בתחומים חשובים כדי להעלות את מוסקווה ובייג'ינג על עגלת הסנקציות.

לדברי הפקידים, יזמה ארה"ב את הדיון במועצת הביטחון דווקא עתה כדי להמחיש שהדיון הוא תגובה ישירה על המיזם המשולש של איראן, טורקיה וברזיל, שלפיו תעביר איראן לטורקיה 1200 ק"ג של אוראניום בעל דרגת העשרה נמוכה. המטרה הפוליטית המיידית של המיזם הזה היתה להביא להפחתת הלחץ הבינלאומי הכבד על איראן, שתפסיק להעשיר אוראניום, חומר גלם חיוני לייצור נשק גרעיני.

בוושינגטון רווחו חששות שסין, ואולי רוסיה, ינצלו את התכנית האיראנית-טורקית-ברזילית כאמתלה להתחמקות מהטלת סנקציות על האיראנים. החששות לא התאמתו, בינתיים, אך סין, למרות תמיכתה בסנקציות, מוסיפה לשבח את המיזם המשולש ואומרת שמיזם זה, יחד עם הסנקציות, הם "מסלולים מקבילים". התבטאות זו מעוררת חששות, שאין כל ודאות כיצד תצביע סין בהצבעה הסופית על הסנקציות במועצת הביטחון. איראן, כידוע, היא ספקית הנפט העיקרית של סין. ברזיל, השושבינה של המיזם המשולש, טוענת כי הדיון על הסנקציות מיותר בגלל הסכמת להעביר אוראניום לטורקיה.

בין הסנקציות שמונחות על שולחן המועצה: איסור על מכירות סוגים שונים של נשק קונוונציונלי לאיראן, לרבות מטוסים וטילים, וכן איסור לספק שירותי נמל ושירותים אחרים לאוניות החשודות בהובלת מטענים אסורים לאיראן; הקפאת נכסים של חברות איראניות ואזרחים איראניים מסויימים, הקשורים למשמרות המהפכה; איסורי נסיעה מחוץ לאיראן על אנשים מסוימים בעלי קשרים למשמרות המהפכה; קריאה למדינות החברות לאסור על פעילות בנקים איראניים בשטחן אם הן מאמינות שלבנקים אלה יש קשר למאמצי הגרעין. פקידים אמריקניים מעלים על נס קריאה לכל חברות או"ם לחסום כל עסקה פיננסית עם איראן אם הן מאמינות שעסקה זו תתרום למאמצי הגרעין של האיראנים.

פקיד בכיר בוושינגטון ציין, שסנקציה זו דומה במהותה לסנקציה נגד קוריאה הצפונית, אם כי תחולתה רחבה יותר. סנקציה זו היתה אחד מהמכשירים היעילים ביותר של ארה"ב במאמציה להגביל את הפעילות הגרעינית של קוריאה הצפונית.

וול סטריט ג'רנל הכין רשימה של הסעיפים שארה"ב רצתה לכלול בהצעת ההחלטה, ומה שנותר מהם בעקבות המיקוח עם הסינים והרוסים:

• שינוע מטענים: ארה"ב שאפה להטיל חרם על על שתי חברות התובלה הבינלאומיות הגדולות ביותר באיראן: נתיבי הים האיראניים וחברת המטען האווירי של איראן. ארה"ב חושדת ששתי חברות אלה ממלאות תפקיד מרכזי בהובלת נשק לאיראן. נוסח ההחלטה שמונח עתה לפני המועצה קורא למדינות החברות לבדוק, לפי רצונן, מטענים שחשודים שהם משמשים לטרור, לפני שהם מוטענים על ספינות או מטוסים של שתי החברות. המדינות נקראות לגלות "עירנות" במגעים עסקיים עם שתי החברות.

• פיננסים: ארה"ב רצתה להטיל חרם על הבנק המרכזי של איראן ולאסור גישה של איראן לשוקי ההון הבינלאומיים ע"י הטלת איסור על רכישת אגרות חוב איראניות. הצעת ההחלטה שלפני המועצה מסתפקת באיזכור הבנק המרכזי של איראן, אך אינה קוראת להחרימו. אין אזכור של איסור על רכישת אג"ח איראניות.

• אנרגיה: ארה"ב שאפה לאסור על חברות או"ם להשקיע במגזר האנרגיה באיראן או להושיט לו סיוע. כן רצתה ארה"ב להטיל איסור על עסקות ביטוח של יצוא דלקים מאיראן או יבואם. מה נותר בפועל: המבוא להצעת ההחלטה מאזכר שהכנסות ממגזר האנרגיה עלולות לממן טרור. הצעת ההחלטה קוראת לנקוט "צעדים נוספים", שאותם אינה מפרטת, כדי לאכוף סנקציות קודמות על ביטוח עסקאות דלקים.

• נשק: ארה"ב שאפה להטיל אמברגו רחב על יצוא נשק לאיראן ולהורות לאיראן להשעות את תכנית הטילים הבליסטיים שלה. מה נותר בפועל? איסור על מכירות של סוגים ספציפיים של כלי נשק; הטלת איסור על איראן לעבוד על טילים שיכולים לשאת ראש נפץ גרעיני; אוסר על המדינות החברות להושיט לאיראן סיוע בפיתוח טילים בליסטיים.

• נסיעות: ארה"ב שאפה להטיל איסור נסיעות גלובלי על כל חברי משמרות המהפכה ולהקפיא את נכסיהם ונכסי תומכיהם בחו"ל. בפועל: הוטל איסור נסיעות רק על חלק מחברי צמרת משמרות המהפכה. "אין ספק שסנקציות רחבות יותר, המכוונות נגד מגזרי הנפט והגז, היו פוגעות יותר", אמרה שרון סקווסוני, לשעבר ראש המחלקה למניעת הפצתו של נשק גרעיני בסטייט דיפרטמנט ועתה אנליסטית במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון. "אך מעט מאוד מדינות היו מוכנות לנתק את קשריהן עם ספקית חשובה כל כך של אנרגיה כמו איראן, והן אינן רוצות להחמיץ הזדמנויות השקה עתידיות שם". בעלות ברית חשובות של ארה"ב, כיפן וקוריאה הדרומית, הן יבואניות גדולות של נפט מאיראן ואפילו גורמים רשמים בארה"ב טענו, כי שלילת יכולתן של מדינות אלה לרכוש נפט באיראן תערער את יציבות שוקי האנרגיה הגלובליים.