הפועלים נגד שטיינמץ: מתכנן תביעה אישית - ודורש פירעון מיידי

המלצת נציגות מחזיקי האג"ח - להצביע בעד פרעון מיידי ■ מקורביו: "הבעיה שלו היא שאין לו תקשורת טובה. הוא מוכן לתת הרבה, ובסוף עוד תוקפים אותו, אז נמאס לו. כנראה שזה ייגמר בבית משפט"

הדד ליין שהעמיד בנק הפועלים לחברת סקורפיו נדל"ן של איש העסקים בני שטיינמץ חלף היום, ובנק הפועלים החל לגלגל את כדור השלג.

ל"גלובס" נודע כי הבנק דחה את בקשת שטיינמץ לעכב בקשה לפירעון מיידי של חוב בסך 355 מיליון שקל אותו חייבת החברה לבנק. נכון ליום ה' אחר הצהריים נמשכים המגעים בין הצדדים, אך אם אלה יעלו חרס מתכוון הבנק לתבוע אישית את שטיינמץ בגין החוב.

גם המוסדיים שלסקורפיו יש התחייבויות כלפיהם אינם אדישים למתרחש, ונציגות מחזיקי האג"ח, להם חייבת החברה 570 מיליון שקל, קבעה שיחת ועידה לשעות אחה"צ. גורם בגוף מוסדי גדול אמר היום ל"גלובס" כי "אם הפועלים ידרוש פירעון מיידי - גם אנחנו נדרוש". המלצת הנציגות למחזיקי האג"ח להצביע בעד פרעון מיידי.

כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, שטיינמץ מוכן להזרים מיידית 100 מיליון דולר במזומן לטובת השגת הסדר אג"ח, אולם הבנק דחה את ההצעה הזו.

את המו"מ מטעם שטיימץ מנהל יו"ר סקורפיו, דוד גרנות, שכיהן בעבר כמנכ"ל הבנק הבינלאומי. את בנק הפועלים מייצג שמעון גל, ראש החטיבה העסקית, כשלבקשת שטיינמץ בין הצדדים מגשר עו"ד רם כספי.

"בני שטיינמץ נתן הצעות נדיבות מעל ומעבר", אמרו היום מקורביו של איש העסקים, בהתייחס למגעים מול בנק הפועלים. "100 מיליון דולר מתוך 250 מיליון דולר, זה באופן יחסי הרבה מעבר למה שלבייב נתן בהסדר החובות של אפריקה ישראל".

לדברי אותם מקורבים, "הבעיה של שטינמץ היא שאין לו תקשורת טובה. הוא מוכן לתת הרבה, ובסוף עוד תוקפים אותו. אז נמאס לו. לא רוצים, לא צריך. כנראה שזה ייגמר בבית משפט".

שטיינמץ מנסה ליצור הפרדה

מרבית עסקיו של שטיינמץ הם עסקים פרטיים ולכן קשה לדעת את מצבו כיום. עם זאת, בתחילת החודש מכרה קבוצת BSGR של שטיינמץ 51% ממכרות בגינאה תמורת 2.5 מיליארד דולר לחברת Vale. העסקה כללה תשלום מיידי במזומן בסך של 500 מיליון דולר, והבהירה לבנקים ולמוסדיים שלשטיינמץ יש מהיכן לשלם.

שטיינמץ, מצידו, מנסה ליצור הפרדה בין עסקיו הפרטיים לחובות שצבר בישראל באמצעות החברות סקורפיו ובייטמן הנדסה. התנהלות זאת איננה מקובלת על הבנקים בישראל, ומזרחי-טפחות, הבינלאומי ולאומי, דורשים משטיינמץ שיחזק את הביטחונות שנתן, ואף ייתן ערבות אישית לאשראי, המסתכם ב-40 מיליון דולר לשלושת הבנקים. בנוסף, בנק הפועלים מתכוון לדרוש מבייטמן הנדסה פירעון מיידי של חוב של 80 מיליון דולר.

סקורפיו סיימה את 2009 בהפסד גדול של 313 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 93 מיליון שקל ב-2008. ההתחייבויות שלה (במאוחד) מסתכמות בשני מיליארד שקל, כשמתוך זה כמיליארד שקל הם חובות בישראל. בהון העצמי יש גירעון של 249 מיליון שקל. בקופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 78 מיליון שקל בלבד, והיא אינה עומדת בהחזר החובות וגם ולא באמות המידה הפיננסיות. תזרים המזומנים של החברה מפעילותה השוטפת הוא שלילי בהיקף של 116 מיליון שקל, ורואי החשבון צירפו לדו"חות הערת "עסק חי".

"ידעו שסקורפיו חיה על זמן שאול"

סקורפיו רכשה קרקעות ברומניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה, אך מרבית הפרויקטים שלה נמצאים בהקפאה נוכח משבר הנדל"ן במזרח אירופה. הנכסים נרכשו בהון עצמי והלוואות, והבנקים המקומיים באותן מדינות דורשים את תשלומי הריבית ועלולים להתחיל לחלט נכסים בקרוב.

בדצמבר 2009 הפחיתה S&P מעלות את דירוג האג"ח של החברה ל-D, הרמה הנמוכה ביותר המייצגת "דיפולט". באותו החודש הוגשה על ידי אחד ממחזיקי של החברה, ראובן רוזנפלד, גם בקשה לתביעה ייצוגית נגד סקורפיו, בעלי השליטה, מנהלים ודירקטורים בגין תשקיף החברה שלטענת התובעים לא שיקף את מצבה האמיתי של החברה. האג"ח החלו להיסחר בבורסה במארס 2009, ודורגו ברמה גבוהה של A על ידי S&P מעלות. לטענת רוזנפלד, באמצעות עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, "הנתבעים ידעו כבר בעת פרסום התשקיף כי החברה חיה על זמן שאול".