ביהמ"ש: בנק אינו חייב להודיע לערב על מכירת החוב לצד שלישי

‎בפסק דין תקדימי קבע ביהמ"ש המחוזי בפתח-תקווה כי להקניית זכות סירוב לערב יש עלויות משמעותיות לבנק

התבקשתם לחתום על ערבות להלוואה? כדאי שתחשבו היטב על הצעד, כי פסק דין תקדימי שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה נותן סיבה נוספת לחשש: השופט פרופ' עופר גרוסקופף קבע כי בנק רשאי למכור לצד שלישי את ההלוואה והביטחונות לה מבלי לתת לערב זכות סירוב טרם מכירתה, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם.

הנימוק: "לא ניתן לחלוק על כך שמתן זכות סירוב לערב טרם מכירת חוזה ההלוואה לצד שלישי היא בעלת חשיבות רבה לערב", כתב השופט, "ואולם הקניית זכות כזו היא, ככלל, בעלת עלויות משמעותיות מבחינת הבנק. לפיכך, בעוד שאין כמובן כל מניעה לכבד זכות סירוב כזו, אם היא נקבעת בחוזה ההלוואה או הערבות - אין מקום להכיר בקיומה במקום שלא נקבעה בחוזה או בדין".

עוד כתב השופט כי "הקניית זכות סירוב ראשונה לערב פוגעת בנכונות של צדדים שלישיים להשתתף בהתמחרות על רכישת ההלוואה, ולכן מפחיתה את התמורה שיקבל הבנק בגין ההלוואה. הקניית זכות סירוב ראשונה לערב נותנת לו תמריץ בלתי רצוי ליצור מצג כי הסיכויים להיפרע מההלוואה נמוכים, ובכך יוצרת סיכון לתפקידו של הערב כגורם המפקח ומזרז את החייב לקיים את ההלוואה".

"הבנק לא הפר את חובתו ללקוח"

פסק הדין התקדימי ניתן בתיק שדן בתביעה שהגישה חברת די.ג'י דינמיק, ששימשה ערבה להלוואה שנתן בנק כרמל ב-1994 לחברת ים אילת, נגד בנק אגוד, שרכש מאז את בנק כרמל.

בשנת 2000 המחה בנק כרמל את חובה של ים אילת בגין ההלוואה ואת הביטחונות של הלווה והערבים לטובת צד ג', חברה בשם ויוטל, מבלי להודיע על כך לדינמיק. בעקבות "רכישת" החוב בסכום מופחת, הגישה ויוטל תביעה בסדר דין מקוצר נגד הלווה והערבים.

דינמיק טענה כי הבנק אינו רשאי לעשות זאת עקב התיישנות, העדר תוקף המחאת זכות ואי-מימוש הדירה ששועבדה על ידי הלווה. משטענותיה נדחו בבתי המשפט, הגישה דינמיק תביעה בסך 1.5 מיליון שקל נגד בנק אגוד וטענה כי המחאת הזכות נעשתה בניגוד לחובות האמון והזהירות המוטלים על בנק כלפי לקוחו. דינמיק הוסיפה וטענה כי הבנק היה חייב ליידע אותה על מכירת החוב ולאפשר לה לפדות אותו במחיר המכירה.

בנק אגוד טען מנגד, באמצעות עו"ד אסף אנגלרד ושרית רוזנברג-זדה ממשרד המבורגר עברון ושות', כי יש לדחות את התביעה בהעדר עילה.

השופט קיבל את טענת הבנק וכתב: "אין מנוס מהמסקנה כי הימנעות הבנק מהענקת הזכות לערב, כאשר זכות כזו לא נקבעה בחוזה, אינה מהווה הפרת חובותיו כלפי הערב, והתוצאה היא שיש לדחות את התביעה על הסף". (ת"א 8403-12-08).