רפורמת בכר הכריחה את תחום קרנות הנאמנות ואת שוק ההון בכלל לחשוב על המוצרים שלהם כמותגים ולבנות אותם ככאלה. עד אז שלטה שפת המספרים, האחוזים והטבלאות בפרסום הקטגוריה, כאשר הנחת העבודה של המפרסם היתה שקהל היעד שלו אינו רוצה "שיבלבלו לו במוח" עם שפת תקשורת שלקוחה מתחומים כמו אופנה, רכב, סגנון חיים וכו'.
זה היה לא נכון ולא מדויק. רק אקסלנס נשואה, באמצעות ענבר-מרחב-שקד, הבינו לאן נושבת הרוח השיווקית, והפכו את אקסלנס נשואה למותג המזוהה עם מצוינות מקצועיות ללא פשרות, אשר הפך את התחום למוטה מיתוג.
יישומו של משפט האסטרטגיה "טוב אבל לא מצוין" בידל את אקסלנס נשואה מיידית משאר התחרות האפורה והמשעממת, וגרם לכך שהתחום כולו יכלול את אקסלנס נשואה מצד אחד - ואת כל השאר מצד שני.
הביצוע הקריאטיבי המרענן באמצעות ירון, איש אקסלנס נשואה, שלוקח את חזון החברה לחיי היום-יום שלו, היה מחייה נפשות בנוף הפרסום הכללי - ובו-זמנית משך תשומת-לב מאנשי מקצוע ומקהל הצופים בכלל.
החזרה על נוסחת הקריאייטיב והאסטרטגיה בווריאציות שונות הפכה את המשפט "טוב אבל לא מצוין" לשגור בראשו של הצופה. זה היה מצוין, מאחר שאני מכיר מעט מאוד פרסומות שעושות לך חשק לעקוב אחרי התפתחותן. לזה אני קורא מיתוג (לא טוב) מצוין.
כאיש קריאייטיב אני יכול לסכם בטסטימוניאל: הלוואי עליי.
* הכותב הוא מנהל קריאייטיב ושותף במשרד הפרסום ערמוני bates.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
