קבוצת עזריאלי הפציעה אל שמי שוק ההון הקודרים במסע פרסום מיוחצן, בהצעה שכמעט אי אפשר לסרב לה: לאחר כמה עשורים של פעילות כחברה פרטית, קיבלנו לפתע, הישר מהפינה לשיפוטכם אל קבוצת העילית של מניות המעוף, חברת ענק בשווי שוק משוער בסך 10 מיליארד שקלים, עם רווחיות שנתית עגולה בסך 1000 מיליון שקלים. לא רק זה - ב-2008 הקשה נכנסו אליה 600 מיליון שקלים והתשקיף פותח לה עתיד ורוד.
בנוסף, באחת ההודעות לעיתונות, צוין גם כי עזריאלי ובנו התחייבו אי שם בעתיד, להעביר את מניותיהם לצדקה, אם בישראל ואם בקנדה. לא נקבע היעד ולא הסכום המדויק ובעיקר לא התאריך.
למרות כל אלה החלטתי שלא לרכוש לעת עתה ממניות החברה.
הסיבה היא שכרו של בעל השליטה והנה ההסבר:
עזריאלי משך שכר בסכום הקרוב ל-30 מיליון שקלים ב-2009, וגם ב-2008 משך סכום דומה. אמנם גם חלק מילדיו, המכהנים בתפקידים בכירים בחברה קיבלו שכר בסך כמה מיליוני שקלים ולצידם כמה מנהלים שתוגמלו היטב, בנוסף להטבות בצורת מניות פאנטום, אבל העיקר הוא לא התגמול לבכירים אלא התגמול שקיבל עזריאלי.
איני רוצה לטעון כי העובדה שבגיל 88 עזריאלי כבר לא ממש עובד 10 שעות בחברה ואולי הרבה פחות מזה, היא העניין. גם אילו היה עובד 12 שעות, במלוא המרץ והקיטור, הייתה לי בעיה עם שכרו.
הוא בעל השליטה. למעשה בעלים של 100% ולאחר שחילק מניות לילדיו, 15% לכל אחד, נותר עם 40%.
אילו עזריאלי היה צריך מזומן, הוא היה יכול למשוך דיבידנדים במקום שכר, הרי מרבית הדיבידנדים הולכים אליו. לא התרשמתי מההודעות לעיתונות כי צפוי שינוי במדיניות הזאת.
לא ראיתי התחייבות להורדת שכר למימדים נורמאליים ואם היתה כזו, לא ניתן לה כל ביטוי בשום מסמך שפורסם. הנחת העבודה שלי, לפיכך, היא שמר עזריאלי סבור שעליו להמישך ולמשוך שכר בסדרי הגודל האלה. זאת בנוסף לתגמולים נדיבים למנהלי החברה ובהם, ילדיו.
כשהחברה נסחרת במחיר נתון, אם עזריאלי היה מוותר על 10 מיליון שקלים, הרווח התפעולי יגדל ב-7.5 מיליון שקלים (בהפחתת 25% מס חברות) ולפי מכפיל ממוצע בסך 10 הוא וילדיו ירוויחו 75 מיליון שקלים תוספת בערך החברה.
עזריאלי יכול לחלק דיבידנד בסך 25 מליון שקלים, וכך להשאיר בידיו 7.5 מיליון שקלים נטו. הוא ישיג בכך יתרון נוסף - חלוקת הדיבידנד מעלה את ערך החברה, כפי שהוכח במחקרים רבים.
עזריאלי יכול לקבל את אותם 7.5 מיליון שקלים ללא מאמץ גדול, על ידי מכירת שברירי אחוזים ממניותיו. אם ימכור ב-32 השנים שנותרו לו עד גיל 120, רק עשירית אחוז מהחברה מידי שנה וגם אם ערך החברה לא יעלה, הוא יקבל 10 מיליון שקלים ויאבד רק 3.2% ממניותיו עד שיגיע ל-120. מאחר וצפוי שגידול הרווחיות וחלוקת הדיבידנד אכן תעלה את ערך המניות, הוא יוכל למכור הרבה פחות בשביל לקבל סכום זה.
למי שממילא מתכוון לתרום לצדקה את החלק הארי של מניותיו, העניין לא אמור לשנות כלל.
ההחלטה לקחת שכר בהיקף כזה, מלמדת על זלזול בבעלי המניות ועל חוסר רצון להתייחס להשבחת ערכם ואם יש אינדיקציה גרועה להשקעה החברה הרי זה זלזול כזה.
לכן אבקש שלא לרשום אותי ברשימת רוכשי המניות בחברה. רק שינו מהותי - הקטנה של משכורות בעלי השליטה ב-80% לפחות וחלוקת דיבידנד סדירה מתוך הרווחים העצומים - עשויה לשנות את עמדתי.
מיכאל תבור מנהל את חברת דיבידנד השקעות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.