קרטל האופים

עסקים מעוניינים לעתים שהמוצר שלהם יהיה בפיקוח, כי זה מאפשר להם לעשות קומבינות

כבר מזמן לא היה לנו קרטל כל-כך רלוונטי לכולנו. לא מעט קרטלים טופלו בשנים האחרונות והגיעו לבית המשפט: קרטל הביטוח, קרטל הגז, קרטל הירקות הקפואים, קרטל המרצפות ועוד. כאן מדובר במשהו הרבה יותר "סקסי" מגז, ביטוח או מרצפות: סיפור עם פוטנציאל תקשורתי אדיר.

פעילות נגד קרטלים היא ה"הארד קור" של פעילות רשות ההגבלים העסקיים, שכן תיאום בין גופים עסקיים פוגע בתחרות ובצרכנים. בשנה האחרונה פתחה הרשות במספר חקירות נגד איגודים מקצועיים, כמו איגוד סוכני הנסיעות, איגוד השמאים והתאחדות הקבלנים, על ביצוע הסדרים כובלים שפגעו בתחרות. אף אחד מהם לא הבשיל עדיין לכתב אישום. נראה כי קרטל הלחם "חזק" יותר.

ניתן לחשוב כי אין מקום לקרטלים כשמדובר במוצר הנמצא תחת פיקוח. לכאורה, אם הממשלה קבעה את מחירי המוצר - סימן שהמחיר סביר מבחינת הצרכנים.

זה נכון רק חלקית. בפועל הקביעה של ערך השוק של מוצר רחוקה מלהיות מדויקת. לא פעם גופים עסקיים דווקא מעוניינים שהמוצר שלהם היה תחת פיקוח, כי הפיקוח הוא עלה התאנה שלהם שבחסותו הם יכולים לעשות קומבינות.

שוק הלחם מגלגל 2.1 מיליארד שקל, ויש בו 3 יצרנים ששולטים בלמעלה מ-90% מהשוק. בשנים האחרונות אישרה הרשות מספר מיזוגים בענף, במסגרתן רכשו המאפיות הגדולות מאפיות קטנות, חלקן על סף פשיטת-רגל.

אחת הטענות היא שהרשות ביד אחת מאשרת מיזוגים וביד השנייה חוקרת חשדות על קיום קרטל. ברשות טוענים, מנגד, שאין קשר: אישור מיזוג לא נותן גושפנקה לביצוע פעולות עברייניות של תיאומים על גב הצרכנים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988