"הציבור חייב להבין את המדע, כי הוא משפיע על החיים של כולנו"

ד"ר מייקל גולדמן לא מסתפק במחקר שלו ובעבודתו כמרצה וכראש מחלקת הביולוגיה באוניברסיטת סן פרנסיסקו. חשוב לו שלא רק הסטודנטים שלו, אלא גם כלל הציבור, יבין מדע, והוא סבור שיש חשיבות רבה מאוד בכך שהמידע בנושאים מדעיים יהיה נגיש לציבור. "הציבור חייב להבין את המדע משום שהוא משפיע על החיים של כל אחד ואחד מאיתנו", אומר גולדמן בראיון ל"גלובס". "יש הרבה תפיסות מוטעות בנוגע למדע. עוד סיבה לכך שהציבור צריך להבין מדע היא שהמחקר תלוי במימון הציבורי - או דרך המגזר הממשלתי או באמצעות עסקים פרטיים, וחשוב שהמחקר יימשך. לכן זה קריטי שהציבור יבין את התועלת שבמחקר, ויידע לאן הולכים כספי המסים שהוא משלם".

גולדמן ישתתף ב-21 ביוני בכנס PMWC ישראל, אותו עורכת סיליקום ונצ'רס בשיתוף עם עיתון "גלובס" וכן בשיתוף עם "אדבנטסט-אונקוטסט-טבע". בכנס ייערכו דיונים בנושא הרפואה המותאמת אישית, כלומר - התאמת הטיפול הרפואי, אופיו ומינונו לאדם הספציפי, בהתחשב במבנה הגנטי שלו.

גולדמן מלמד קורסים בגנטיקה אנושית וקורס הנוגע לסוגיות אתיות במדע ובטכנולוגיה. בכנס PMWC הוא ידבר על הגנטיקה והרפואה המותאמת אישית, ויפרט כיצד אפשר להשתמש במידע הגנטי כדי לחזות את תגובת האדם לטיפול מסוים, להעריך מה יהיו תופעות הלוואי של הטיפול ומה תהיה מידת האפקטיביות שלו.

בנוסף, גולדמן ידון ביכולת לאבחן אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון למחלות באמצעות המבנה הגנטי שלהם. "המבנה הגנטי יכול לומר לנו אם האדם נמצא בסיכון רב יותר לחלות במחלת לב, לדוגמה, ביחס לאנשים אחרים בגילו", הוא אומר. "זה מידע מועיל, מכיוון שהוא יכול לעזור לאדם בבחירות שלו בחיים".

את עתיד הרפואה המותאמת אישית גולדמן מגדיר כנושא "מרגש מאוד". לדבריו, התחום מתקדם במהירות, אולם חלק גדול מהתועלת שלו עדיין לא ידוע, משום שמדובר בטכנולוגיה חדשה, ויש צורך בחינוך אנשי המקצוע בתחום הרפואה. "מומחי הבריאות צריכים ללמוד היום על גנטיקה הרבה יותר ממה שהיו צריכים בעבר, כדי ליישם זאת", אומר גולדמן. "לא תמיד מדובר במידע שהיה נגיש כשהם היו סטודנטים לרפואה".

עניין ציבורי

חלק מהעניין של גולדמן בחינוך הציבור להבנת המדע נובע מהפעילות שלו בתחום הגנטיקה. "יבוא יום שכמו שאדם רוצה לדעת מהו סוג הדם שלו, מהו לחץ הדם או מהי רמת הכולסטרול, הוא ירצה לדעת יותר על המבנה הגנטי שלו", אומר גולדמן.

"חייבים לוודא שהחינוך המדעי מתקדם עם הזמן, ושהחינוך למדע בבתי הספר ובאקדמיה יהיה בחזית", הוא אומר. "רוב האנשים מבינים בקלות למה הם צריכים לסיים בית ספר כשהם יודעים לקרוא, ואולי אפילו יודעים קצת מתמטיקה, אבל לא כולם מבינים שחשוב ללמוד קצת מדע", אומר גולדמן ומיד מתקן את עצמו: "לא קצת מדע, אלא הרבה".

גולדמן עצמו מנסה לקדם את הנושא בטורים שהוא כותב למספר עיתונים, בהם "לוס אנג'לס טיימס" ו"סן פרנסיסקו כרוניקל". בטורים שלו הוא דן בענייני המדע הבוערים וביישומים הפוטנציאליים של המדע. "אני כותב כמעט תמיד על תחום הביולוגיה, ולפעמים גם על נושאים קרובים כמו אקולוגיה", הוא מספר. "אני מנסה להיצמד לתחומים של גנטיקה, גנומיקה (חקר הגנום, ש.ח.ו.) ושאלות על שיבוט ונושאים אחרים שבמחלוקת".

* אתה מרגיש שיש היום עניין ציבורי במדע?

"אני בהחלט חושב שאנשים מתעניינים. בדיוק היום הייתי בחטיבת ביניים, והתלמידים שם היו מאוד סקרנים בנוגע לענייני מדע. חשוב למשוך יותר ויותר אנשים למדע, וכתבות בעיתונים יכולות לתרום לכך ולהוסיף ידע. אני חושב שאנשים מבינים טוב יותר כשמקרבים את המדע לסיפור שלהם, ומסבירים להם איך הוא יכול לשפר את חייהם".

* אתה חושב שסרטי מדע בדיוני בקולנוע, למשל, או הספרות ממלאים תפקיד בקירוב הציבור למדע?

"הרבה אנשים רואים סרטים, ואם זה סיפור טוב ומבדר, ועל הדרך גם גורם להם להתעניין ולשאול שאלות רציניות - זה טוב. לפעמים מתפרסמים סרט או ספר שנוגעים בתחום מדעי, וזה הופך להיות תירוץ טוב לדבר על המדע".