מתגבש הקו החדש של ממשל אובמה: לרופף את המצור על עזה

(עדכון) - בשיחות פרטיות מביעים פקידי ממשל תדהמה וחרדה מבידודה הגובר של ישראל ומעיתוי המשבר ■ עם זאת, ארה"ב היתה היחידה שהגנה על ישראל בדיון במועצת הביטחון

הקו החדש של ממשל אובמה כלפי משבר המשט מתחיל להתגבש: לחץ מתמיד על ישראל לרופף את המצור על רצועת עזה יחד עם דרישה שממשלת ישראל תנהל חקירה "מלאה ואמינה" בנסיבות התקרית. כך עולה מהודעה שפירסם לפנות בוקר (ג') משרד החוץ האמריקני.

במקביל, בשיחות פרטיות, מביעים פקידי ממשל תדהמה וחרדה מתוצאות התקרית: בידודה הגובר של ישראל בזירה הבינלאומית, וההשלכות שיהיו לעיתוי ביש המזל של המשבר, זמן קצר לפני המועד שבו עמדו להיפתח שיחות הקרבה בין ישראל לפלסטינים. דברי הפקידים מובאים הבוקר ב"ניו יורק טיימס".

עם זאת, בדיון במועצת הביטחון, אמש, נציג ארה"ב היה היחידי שהגן על ישראל נוכח ברד סוחף של ביקורות חריפות.

בהודעה השלישית במספר בתוך פחות מ-12 שעות, אומר דובר הסטייט דיפרטמנט, פ.ג'. קראולי: "ארה"ב מצרה צער עמוק על אובדן חיי אדם ועל הפציעות שנגרמו לכל אלה שהיו מעורבים בתקרית על סיפונן של האוניות שהיו בדרכן לעזה. אנו פועלים כדי לבדוק את העובדות ואנו מצפים שממשלת ישראל תנהל חקירה מלאה ואמינה (בנסיבות התקרית)".

"ארה"ב עודה מודאגת עמוקות מסבל אזרחים בעזה", נאמר בהודעה. "אנו נוסיף לקיים מגעים יום-יומיים עם הישראלים כדי להרחיב את ההיקף והמגוון של המוצרים שמותר להכניס לרצועה כדי לענות על כל הצרכים ההומניטריים של האוכלסיה ועל הצרכים שמתבקשים ממאמצי השיקום של הרצועה".

עוד נאמר בהודעה, כי הממשל יוסיף לפעול בשת"פ הדוק עם ממשלת ישראל ועם הרשות הפסלטינית, וכן עם ארגונים לא ממשלתיים ואו"ם, כדי לאפשר גישה מספקת לאספקה הומניטרית, לרבות חומרי בניין, דרך מעברי הגבול, תוך הבאה בחשבון של הצרכים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל.

ביקורת על חמאס

בביקורת על חמאס נאמר בהודעה: "התערבות חמאס במשלוחי הסיוע הבינלאומיים ובעבודתם של ארגונים לא-ממשלתיים, והעובדה שהארגון משתמש באלימות ומעודד אותה, מסבכות את המצב בעזה".

ברמז לחלקו של חמאס בתקרית המשט נאמר בהודעת הסטייט דיפרטמנט: "קיימים מנגנונים להעברת סיוע הומניטרי לעזה ע"י ממשלות וקבוצות שרוצות לעשות כן. צריך לעשות שימוש במנגנונים אלה לטובתם של כל תושבי עזה".

"בסופו של דבר, התקרית מדגישה את הצורך להתקדם במהירות במו"מ שיוביל לשלום מקיף באזור", נאמר עוד בהודעה.

"ניו יורק טיימס" כותב הבוקר, כי בעוד שההודעות הרשמיות של ממשל אובמה היו מאופקות, עד עתה, הביעו פקידי ממשל בשיחות פרטיות תדהמה וחרדה מבידודה הגובר של ישראל ומהאפשרות שתקרית המשט תפגע בסיכויי שיחות הקרבה. כמה מומחי מדיניות חוץ אמרו שהאירוע מדגיש את את הקשיים שטמונים במאמץ לקיים מו"מ עם הרשות הפלסטינית בלי להביא בחשבון את בעיית השליטה על עזה.

"התקרית המצערת הזו מראה שההסגר הבינלאומי על עזה אינו בר-קיימא", אמר לעיתון מרטין אינדיק, שהיה פעמיים שגריר ארה"ב בישראל. "ההסגר מסייע לבלום את התקפות חמאס על הישראלים אך הוא פוגע במידה חמורה במוניטין של ישראל. יש לנו אחריות לסייע לישראל במציאת דרך להיחלץ המצב הזה". ופקיד בממשל הודה: "עדיין איננו יודעים בוודאות איך יתפתחו עתה הדברים".

פגישת אובמה-נתניהו

לפי ה"טיימס", אחד הדברים בראש סולם העדיפויות של הממשל הוא מציאת דרך לגבש הסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס שבמסגרתו יושם קץ להסגר על הרצועה. כמה ניסיונות להגיע להסכם כזה כמעט הגיעו לכלל הבשלה בשנתיים שחלפו אך כשלו, בסופו של דבר.

קודם לכן בוטלה במפתיע הפגישה בין רה"מ בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב, ברק אובמה, שעמדה להיערך הערב בבית הלבן. לפי שמועות בוושינגטון, העדיף הממשל לבטל את הפגישה, אך מקורות ישראליים רשמיים הכחישו זאת בתוקף. גם פקידים אמריקניים, שמצוטטים בוול סטריט ג'רנל, אמרו שנתניהו הוא שהחליט לבטל את הפגישה.

בהודעה שפירסם הבית הלבן נאמר, כי אובמה טילפן לנתניהו ואמר לו שהוא מבין את החלטתו לחזור לישראל מיד כדי להתמודד עם האירועים. שני המנהיגים הסכימו לקבוע מועד חדש לפגישה "בהזדמנות ראשונה". גם בהודעה זו הדגיש אובמה את "החשיבות של למידת כל העובדות והנסיבות סבב הירועים הטרגייים מהר ככל אפשר".

ובינתיים, בדיון על תקרית המשט שהחל אמש במועצת הביטחון, הגן הנציג האמריקני על ישראל. אלחנדרו וולף, סגן שגריר ארה"ב באו"ם, אמר כי משלוחי הסיוע שניסו מארגני המשט להעביר לעזה היו צריכים לעשות דרכם לרצועה באמצעות "המנגנונים הבינלאומיים המקובלים שהוקמו בגלל ההסגר הישראלי".

"מנגנונים אלה, שהינם בלתי פרובוקטיביים ואינם גורמים לעימותים, צריכים להיות המסלול שדרכו מגיעים מוצרים לעזה", אמר וולף. "משלוחים ישירים דרך הים אינם מתאימים ואינם אחראים, ובוודאי אינם יעילים, בנסיבות הקיימות".

להסיר את המצור

רוב הנואמים בדיון קראו לישראל להסיר את ההסגר על הרצועה. כך, למשל, אמר מארק ליאול גרנט, שגריר בריטניה באו"ם, כי ההסגר הוא "בלתי קביל ובלתי מועיל".

"יש צורך חד-משמעי שישראל תפעל באיפוק ובתואם עם התחייבויותיה הבינלאומיות", אמר הדיפלומט הבריטי. "בהתחשב במספר הקרבנות בתקרית, ישראל נושאת עתה באחריות לספק דין וחשבון מלא על מה שקרה, אלו מאמצים נעשו כדי לצמצם אובדן חיים ומדוע מספר ההרוגים גבוה כל כך".

סגן שגריר ישראל באו"ם, דניאל כרמון, חלק בנאומו על הגדרת המשט כמאמץ הומניטרי, כפי שמדווחת התקשורת הבינלאומית. "אם המשט היה אכן מיזם הומניטרי, מארגניו היו מקבלים כבר לפני כמה שבועות, בשלבי התכנון, הצעה של שלטונות ישראל להעביר את הסיוע לעזה דרך נמל אשדוד ומעברי הגבול היבשתיים הקיימים, לפי ההליכים הקיימים".

כרמון אמר שבין הפעילים על הספינות היו חברי ארגון HHI, שידוע בקשריו לארגוני הטרור חמאס ואל קאעדה. "אלה לא היו פעילי שלום", אמר כרמון. "אלה לא היו שליחי רצון טוב. "הם ניצלו בציניות את הפלטפורמה ההומניטרית כדי לשגר מסר של משטמה ועידוד אלימות".

לדברי כרמון, סגר ימי הוא "אמצעי לגיטימי ומוכר", שמשמש כחלק מסכסוך מזוין בים.

שר החוץ הטורקי, אחמט דאבוטוגלו, אמר בתחילת הדיון, כי "אף מדינה אינה נמצאת מחוץ לחוק... ישראל צריכה לתת דין וחשבון על מעשיה הנפשעים". הוא כינה את הפעולה הישראלית כ"פירטיות" וכ"רצח ממלכתי". במשך היום צפויים להתנהל מגעים על נוסח החלטה. בשלב זה לא ברור כיצד תצביע ארה"ב, אם כי נאומו של הנציג האמריקני בדיון מלמד שוושינגטון תסרב לתמוך בהחלטה אנטי-ישראלית חריפה. בכל מקרה, לפי תקנון או"ם, דיון זה אינו אמור להניב החלטה אופרטיבית.