ללא הבדלי דת, גזע ומין

‎בעוד שכל תוכנית ספורט מאבדת בממוצע 5% מצופי הטלוויזיה מדי שנה, כשזה מגיע לאירועים כמו מונדיאל המספרים ממשיכים לטפס; קרואטיה, הולנד ונורבגיה הן המדינות שבהן שיעור הצפייה בטורניר הוא הגבוה ביותר, ובוונצואלה צפו בגביע העולם האחרון יותר נשים מגברים

כמה אנשים ברחבי העולם צפו לדעתכם במשחק בין טוגו ודרום קוריאה במונדיאל 2006? כששתי הנבחרות הקיקיוניות האלו נפגשו ביניהן בשלב הבתים בטורניר בגרמניה, כמות הצופים הממוצעת באותה התמודדות עמדה על 109 מיליון אנשים.

מדובר בנתוני צפייה גדולים יותר מאלו שהשיגו בשנה שעברה ברחבי העולם הסופרבול ב-‏NFL‏, וגמר הצ'מפיונס ליג בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד. כנראה שמדובר בכמות גדולה יותר של צופים גם ביחס לכל התוכניות הלא קשורות לספורט ששודרו בשנה שעברה בטלוויזיה. אגב, אותם 109 מיליון איש אינם כוללים קהלים שצפו במשחק מחוץ לביתם, בפאבים או במסכי ענק.

"המונדיאל שייפתח ב-11 ביוני עשוי להפוך לאירוע הטלוויזיוני הכי נצפה בהיסטוריה האנושית, כשרק המשחקים האולימפיים בבייג'ין ב-2008 נותנים לו איזושהי תחרות". כך אומר קווין אלאווי, מנהל בחברת המחקר ‏‏Futures sport + entertainment‏.

מר אלאווי סיפק לי כמה תובנות על חלק מהמידע שהוא אסף בנוגע למונדיאלים. הסוכנות אספה על הטורניר נתוני צפייה טלוויזיונים אמינים מ-55 מדינות שונות ברחבי העולם - זאת בניגוד למספרים המנופחים שנוטים להציג המארגנים של אירועי הספורט הגדולים. הנתונים שאלאווי מציג לי מסבירים חלק מהייחוד של המונדיאל.

***

אי אפשר להתעלם מהעובדה שנתוני הצפייה במונדיאל עולים, כי צריך לזכור שבמקביל כמעט כל תוכניות הטלוויזיה המסורתיות ברחבי העולם מאבדות צופים. בעידן אחר, כשלרוב האנשים בפלנטה היו רק שני ערוצים בטלוויזיות שלהם, התושבים היו מתקצבים יחד כל ערב על הספות שלהם לצפות באותה שעה בתוכניות האהובות. "מדורת השבט", אם תרצו. אבל כיום, כשיש לאנשים מאות ערוצים, ‏DVD‏ ואינטרנט, השבט כמעט ולא מתכנס יחדיו.

הצופים ממשיכים לברוח. תוכנית ספורט אופיינית מאבדת כ-5% מהצופים שלה מדי שנה ברחבי העולם. יש אירועי ספורט בודדים שמצליחים לשמור על הרייטינג שלהם: המשחקים האולימפיים, הסופרבול, גמר הצ'מפיונס ליג וטורנירי כדורגל בינלאומיים גדולים (מונדיאל ויורו). והמונדיאל? ההצלחה שלו מתבטאת במשהו קצת יותר משמעותי מ'שמירה על הרייטינג'. "אנחנו מצפים שהטורניר השנה יהיה הכי נצפה אי פעם", אומר מר אלאווי.

בעוד תוכניות אחרות הופכות ליותר ויותר נישתיות, כמעט כל סוג אוכלוסייה בעולם רואה כיום את המונדיאל. העובדה שאת הגביע העולמי רואים אנשים מכל קצוות האוכלוסייה מבדילה אותו מיתר שידורי הספורט, כולל משדרים של משחקים בין המועדונים הגדולים ביותר באירופה. ההתמודדות בין טוגו לדרום קוריאה במונדיאל 2006 משכה כמות צופי טלווזיה גבוהה פי 10 ממה שמסוגל לגרוף כל משחק מהפרמיירליג האנגלית (הנחשבת לליגת הכדורגל הנצפית בגלובוס).

***

כולם, ממש כולם, רואים את המונדיאל. גם אנשים צעירים: הגיל הממוצע של שליש מהצופים בגביע העולמי הוא 16-34. אלאווי: "אירועי ספורט רבים, דוגמת גולף ואופניים, מתקשים מאד למשוך צופים צעירים".

גם נשים צופות במונדיאל. ב-2006 הן היוו 41% מכלל הצופים בטורניר שנערך בגרמניה. במדינות מסוימות, דוגמת ונצואלה, אחוז הנשים שצפה במשחק עלה על הגברים. הקביעה ש"חודש המונדיאל הוא אסון עבור נשים", שכביכול לא מצליחות להתחבר לאירוע הזה ונאלצות לוותר על הטלוויזיה טוטאלית לטובת הבעלים שלהן, היא כבר מזמן לא עדכנית. "כיום כבר יש גברים שהחודש הזה הוא אסון עבורם", טוען אלוואי.

גם אנשים עשירים מאד צופים במונדיאל. אנשי העשירון העליון התעניינו במשחקים מעט פחות מהאדם הממוצע בטורניר בדרום קוריאה ויפן ב-2002, אבל ב-2006 היה להם כבר סיכוי סטטיסטי גבוה יותר ב-6% לצפייה מאשר לאדם הממוצע.

***

לעלייה בנתוני הצפייה של המונדיאל יש סיבה אחת משמעותית. בניגוד לעבר, עם פורמט 32 נבחרות המשוחק כיום, כבר אי אפשר להגיד שהמונח "גביע עולמי" משקר. עד 1990 הטורניר היה צריך אולי להיקרא "הגביע של אירופה ואמריקה הלטינית", אבל עכשיו הטורניר הזה באמת כולל כמות מכובדת של נבחרות מכל העולם.

אלאווי טוען כי על-פי המחקר עולה ששלוש המדינות המאוכלסות בצפיפות הגדולה בעולם - סין, הודו וארצות הברית - מדורגות בחמשת המקומות האחרונים מבחינת אחוזי צפייה ממוצעים במונדיאל. אבל גם במדינות אלו ניכרת עלייה משמעותית בצפייה לאורך השנים, ואם התושבים שם ימשיכו להדליק את המסכים, יום יבוא ומשחק בין טוגו לדרום קוריאה באמת יגרום לעולם לעצור מלכת.

נכון להיום, הצופים הכי אדוקים של המונדיאל מגיעים מקרואטיה, הולנד ונורבגיה. בריטניה, לעומת זאת, אף פעם לא מגיעה לטופ-10 של הרשימה. הפופולאריות של צהובוני הספורט הבריטים לא מגולמת בתרבות הצריכה הטלוויזיונית של האוכלוסייה. בריטים רבים מעדיפים לצרוך את הספורט שלהם באמצעות קריאת מאמרים על שערוריות מין, ולא באמצעות צפייה במונדיאל.

ועם זאת, המונדיאל הוא כנראה החוויה הציבורית הרחבה ביותר שקיימת באנגליה. הטורניר הזה מצליח לאחד את העם, משהו שפעם הצליחו לעשות רק הכנסיות או החתונות של בית המלוכה. נדמה גם, כי החוויה המשותפת הזאת של המונדיאל גורמת לאנשים בודדים להפוך לשמחים יותר. האפידמיולוגים היוונים אלני פטרידו, פוטיס פאפאדאפולוס וניק דסיפריס מצאו כי ברוב המדינות באירופה אחוזי ההתאבדויות צונחים משמעותית בזמן מונדיאלים.

לתקופות קצרות, המונדיאלים הופכים את מדינה משוסעת למשפחה מאוחדת. בנוסף, הם יוצרים משהו שמקרב בין המשפחה האוניברסאלית של בני האדם. המחקר של אלאווי צופה כי במונדיאל דרום אפריקה 2010 יצפו 5% יותר מאשר צפו במונדיאל בגרמניה. אם הנתונים האלו יהיו מדויקים לגבי משחק הגמר, יש לכך משמעות אדירה: 670 מיליון אנשים, כ-10% מכלל המין האנושי, יראו לפחות חלק מהמשחק בשידור ישיר.