האם פועלים ימכור את פוזיטיף לאור היחסים עם טורקיה?

מול סניפי בנק פוזיטיף באיסטנבול לא היו היום הפגנות מחאה על מדיניות ישראל, מוסרים היום מבנק הפועלים, אבל השאלה בעינה עומדת: האם ההידרדרות ביחסים עם טורקיה תגרום למכירת הבנק, השלוחה הטורקית של הפועלים? השאלה מה יש לבנק ישראלי לחפש בטורקיה העוינת עולה שוב ושוב. כרגע, ההערכות הן שהשילוב בין המצב העסקי של פוזיטיף, ההרעה בתנאים הגיאו-פוליטיים והשינוי באסטרטגיית חו"ל של בנק הפועלים יביאו את הפועלים לצאת מטורקיה ולמכור את פוזיטיף.

בנק הפועלים מסר בתגובה להערכות הללו כי "לא מוכרים את פוזיטיף ואין שינוי במדיניות של הפועלים לגבי הבנק הטורקי".

"פועלים תחת הנסיבות"

בדרך כלל קל לזהות בנקים ישראליים בחו"ל. הם נקראים כשם בנק האם ומתהדרים בצבעיו, למשל לאומי רומניה או סניפי הפועלים באנגליה. אבל במקרה של פוזיטיף, אף שהפועלים שולט בבנק כבר ארבע שנים, הבנק אינו מזוהה עם ישראל, לא בצבעים ולא בשם. בבנק הפועלים הקפידו מההתחלה לשמור על פרופיל נמוך, להחזיק שותף מקומי מקושר היטב, משפחת צ'ינגלולו, ולא להבליט את הבעלות הישראלית.

"אנחנו ישראלים ופועלים תחת הנסיבות. לפעמים זה לא סימפטי, בייחוד לאחר אירועים לא נעימים, אבל פוזיטיף הוא בנק טורקי והבעלות לא משפיעה. אין לו זהות ישראלית מודגשת והיותנו ישראלים אינה בשורה הראשונה. הלקוחות שקוראים עיתון יודעים שהבנק בשליטה ישראלית, זה לא מונע מהלקוחות לעבוד עם הבנק", אמר לנו שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים דאז, בזמן הרכישה, כשעלתה הסוגיה הפוליטית.

אז האווירה היתה אחרת ובהפועלים הרגיעו, הסתמכו על שותפים מקומיים והמעיטו בערך הבעיות הפוליטיות. היום התמונה שונה. ראש הממשלה תוקף את ישראל השכם והערב ומחבק את איראן וסוריה, והתקשורת אנטי-ישראלית במובהק. לא נעים להיות ישראלי בטורקיה, ופחות נעים לקיים בה פעילות עסקית, ולבנק הפועלים יש פעילות משמעותית - לא סתם סניף אלא חברה בת - בנק פוזיטיף.

הפריצה שלא היתה

לבעיה הגיאו-פוליטית נלווה הממד העסקי - הצלחתו של פוזיטיף בינונית. מדובר בבנק רווחי אבל התוכניות העסקיות שהוצגו בשנת 2006 לא התממשו. אז דיברו על תוכנית שאפתנית מאוד, שבמסגרתה יגדל פוזיטיף תוך חמש שנים ל-200 סניפים ויגיע לרווח מייצג של 60 מיליון דולר בשנה. ארבע שנים ומשבר אחד גדול עברו מאז, והפריצה לא קרתה.

אחת הסיבות היא העדר הרישיון לקבל פיקדונות מהציבור. פוזיטיף במו"מ "אינטנסיבי" כבר ארבע שנים עם רשויות הפיקוח הטורקיות כדי לקבל היתר לקבלת פיקדונות. בהתחלה דיברו על חודשים, אבל הרגולטור הטורקי מסרב, והיתר לא נראה באופק. לכן נאלץ פוזיטיף להתרחב על בסיס הונו העצמי בלבד, והצמיחה מתבססת על רווח שוטף, גיוס אג"ח והזרמה מהפועלים. התוצאה: פוזיטיף לא מצליח לגדול בקצב הרצוי. גם השלוחה בקזחסטן התגלתה כבעייתית; באחרונה מחק פוזיטיף חמישית מהשקעתו במדינה.

מעבר לכך, האסטרטגיה הבינלאומית של הפועלים השתנתה. בעבר דיבר הפועלים על רשת של בנקים הפרוסה בשווקים מתעוררים - רוסיה, אוקראינה, טורקיה, קזחסטן. החלום הזה נגוז במשבר ונותר רק פוזיטיף. האם עדיין ימשיך הפועלים להחזיק בו בשעה שהאווירה מסביב מחמירה והולכת?