פקיד בממשל אובמה: "הישראלים כ"כ מבודדים, ואנחנו היחידים לצידם; מה שהם אומרים על המשט - האמת"

בעוד שההודעות הפומביות של ארה"ב בפרשת המשט הן זהירות ומאופקות, יחסית, עולה מהתבטאויות פרטיות של פקידים בכירים, שארה"ב אינה מתכננת לנהוג בישראל בכפפות של משי לאורך זמן. מאחורי הקלעים, לוחץ הממשל על ישראל לוודא שלא תחזור על שגיאת יירוט המשט עם ספינות חדשות שעלולות להגיע לאזור רצועת עזה בתוך ימים ספורים. ישראל הבהירה באחרונה שלא תתיר גם לספינות אלה להגיע ליעדן.

שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, והיועץ לביטחון לאומי, עוזי ארד, בילו אתמול (ג') ארבע שעות בבית הלבן בשיחות עם בכירים בממשל, לרבות ג'יימס ג'ונס, היועץ לביטחון לאומי של אובמה. לפי ידיעה בוושינגטון פוסט, התמקדו הפגישות במאמץ למצוא דרכים לצמצום הנזק הדיפלומטי שנגרם מתקרית המשט. הערכת העבודה היא, שהתקרית עלולה לפגוע במאמצי הממשל לגבש סנקציות עם שיניים נגד איראן ולקדם את המו"מ הישראלי-פלסטיני.

הדיונים התמקדו גם במציאת דרכים להעברת משלוחים הומניטריים לעזה בלי לפגוע בביטחון ישראל, לדברי פקיד בבית הלבן. כפי שדווח אתמול ב"גלובס", מתחיל להתגבש הקו החדש של ממשל אובמה: לרופף את המצור על רצועת עזה. התחושה בממשל היא, שגישת ישראל לגבי המשך המצור על הרצועה אינה בת ביצוע בטווח הארוך והבעיה המרכזית עתה היא למנוע הישנות תקריות עקובות מדם בלב ים.

בערוץ תקשורת אחר עם ישראל, אמרה שרת החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון, לשר הביטחון, אהוד ברק, בשיחת טלפון: "עלינו לגלות זהירות קיצונית הן לגבי מה שאנו אומרים והן לגבי מה שנעשה בימים הקרובים". מידע על השיחה מסר דובר הסטייט דיפרטמנט.

בינתיים מתרבים הסימנים שהממשל מתחיל לגלוש לכיוון תמיכה בוועידת חקירה בינלאומית בנסיבות תקרית המשט. באופן רשמי מוסיף הבית הלבן לדבוק בעמדה שישראל היא "המתאימה ביותר" לנהל חקירה כזו, אך פקיד בכיר בממשל הודה, לדברי הפוסט, כי שחקירה ישראלית עצמאית לא תיראה כלגיטימית, ולפיכך "אנו דוחפים חזק לתפקיד בינלאומי (בחקירה עתידית)".

זו הפעם הראשונה שהממשל מודיע על כוונה כזו. כמה שעות קודם לכן הסתפק דובר הבית הלבן, רוברט גיבס, ברמז על נטיה לכיוון זה, כדלקמן: "אנו מאמינים שצריך לקיים חקירה אמינה ושקופה. כפי שאמרתי קודם לכן, נהיה פתוחים להשתתפות בינלאומית בחקירה".

גורמים ישראלים רשמיים אומרים, כי חקירה בינלאומית תהיה נגועה מלכתחילה בנגיפים של משוא פנים, כפי שההתברר מוועדת החקירה של גולדסטון.

גיבס אמר עוד, כי תגובת הממשל לתקרית המשט לא תפגע במעמדו של הנשיא בעולם המוסלמי, אם כי ביקורתה של הקהילייה הבינלאומית בכללה על ישראל קשה בהרבה מזו של ארה"ב.

"הנשיא הקדיש זמן רב לשיפור היחסים עם מדינות ברחבי תבל ובמיוחד עם מדינות בעולם המוסלמי", אמר גיבס. "אינני חושב שלתקרית תהיה השפעה גדולה על מעמדו".

אך פקיד ממשל, שצוטט באתר "פוליטיקו", אמר: "המצב הוא שכרגע (הישראלים) כה מבודדים עד שלא זו בלבד שאנו היחידים שניצבים לצידם, אלא שאנו היחידים שמאמינים להם, ומה שהם אומרים זו האמת". הפקיד התייחס לטענת ישראל שחיילי צה"ל הותקפו על סיפון הספינה הטורקית ונאלצו להגן על עצמם.

אתמול שוחח אובמה טלפונית עם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, והביע באוזניו תנחומים על מות אזרחים טורקיים בתקרית המשט. הנשיא אמר, כי ארה"ב נמצאת במגעים עם ישראל לגבי שחרור עצירי התקרית (רוב העצירים כבר שוחררו או נמצאים בהליכי שחרור) וכן לגבי החזרת הספינות עצמן. אובמה אף חזר על תמיכת ארה"ב ב"חקירה אמינה, שקופה וללא משוא פנים" בנסיבות המקרה.

שר החוץ של טורקיה, אחמט דאבוטוגלו, שבא לוושינגטון לשיחות עם בכירי ממשל, אמר אתמול, כי אנקרה מאוכזבת מהתגובה האיטית והפושרת של הקהילייה הבינלאומית להתנהגות ישראל בפרשת המשט. הוא אמר, כי ציפה שארה"ב תצא בגינוי חזק יותר של הפעולה הישראלית. הוא כינה את המבצע "פעילות נפשעת" מפני שהוא התרחש במים בינלאומיים.

"בואו נהיה כנים; אני לא שמח במיוחד מההודעה שפרסמה וושינגטון אתמול", אמר השר. "ציפינו לגינוי ברור".

הוא לא יצר זיקה בין אכזבת טורקיה מהעמדה האמריקנית לבין בקשת ארה"ב שאנקרה תתמוך בסנקציות חזקות יותר נגד איראן. אך הוא ציין שארצו מוסיפה להתנגד לסנקציות חדשות כל עוד לא תיבחן ברצינות היזמה הטורקית-ברזילית, שלפיה תעביר איראן לחו"ל כמות גדולה של אוראניום בעל דרגת העשרה נמוכה ותקבל בתמורה אוראניום בדרגת העשרה גבוהה שנחוץ למחקר רפואי.

דאבוטוגלו אף הביע אכזבה מהעובדה שנדרשו 11 שעות לקבלת החלטה במועצת הביטחון בעניין המשט. "ציפינו לסולידריות מלאה", אמר. "זה לא צריך להיראות כבחירה בין טורקיה לישראל. זה צריך להיראות כבחירה בין טוב לרע, בין חוקי לבלתי חוקי".