"על כל משרה שנפתחת מתמודדים מאות מועמדים והשכר יורד"

האופטימיות שמשדר שוק התעסוקה אמיתית: כמות המשרות הפתוחות עולה באופן תמידי, היקפי הגיוסים צומחים, וגם מדד מנפאואר פרופשיונל - הבוחן את מגמות הביקוש על-פי מודעות הדרושים המתפרסמות בעיתונים - מראה מגמה חיובית מתמשכת.

אבל מה זה בדיוק אומר בשטח?

1. בנקאות, פיננסים וביטוח

*מה מחפשים:

בעיקר מנהלי חשבונות, אנליסטים בשוק ההון, דילרים, כלכלנים, ורואי-חשבון לאחר התמחות.

*הנתונים:

הביקוש לעובדים בתחום הבנקאות, הפיננסים והביטוח רשם עלייה גבוהה, בשיעור של 69% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וכמו-כן עלייה בשיעור של 23% בהשוואה לרבעון האחרון של שנת 2009.

*מה זה אומר בשטח:

נירה צימלס, מנכ"ל מנפאואר פרופשיונל:

"התאוששות המשק והפריחה בבורסה העלתה את היקפי הפעילות של כלל בתי-ההשקעות והגופים הפיננסיים, והיום אנו חשים בדרישה משמעותית הולכת וגוברת לידיים עובדות בתחומים אלה. בעיקר אנו חשים שיש ביקושים למנהלי חשבונות ראשיים, אנליסטים בשוק ההון, דילרים, כלכלנים עם ניסיון, ורואי-חשבון לאחר התמחות. כמו-כן, בולטת אצלנו ברבעון האחרון עלייה בביקוש לרואי-חשבון צעירים, לאחר התמחות".

צביקה קינד, מנכ"ל חברת ההשמה תפקיד פלוס אדקו:

"זהו התחום שהצמיחה בו היא הכי גבוהה, והוא משקף למעשה סוג של פוסט-טראומה למשבר דאשתקד. בשנת 2009 חל משבר תעסוקתי עמוק בתחום הפיננסים, והיינו עדים לפיטורים ולהקפאת גיוסים של מרבית הפירמות, מתוך חשש אמיתי מהעתיד לבוא. היום דומה שהמשבר הפיננסי שכולם דיברו עליו ללא הפסק נזנח ונשכח ונדמה כלא היה כלל.

"לפני שנה דיברו באובססיביות על הקמת רשת ביטחון לפנסיה, היום מישהו בכלל זוכר את המושג הזה? אשר לתעסוקה בתחום - אנחנו חווים ביקושים גבוהים במיוחד ליועצים פיננסים ולמנהלי תיקי השקעות, כאשר הביקושים זורמים גם מהבנקים וגם מחברות הביטוח. עוד משהו, היום קיימת הזדמנות טובה להסבת מקצוע אל תחומי הפיננסים, במיוחד לבעלי מקצוע כמו כלכלנים או רואי-חשבון שמתעניינים בכיוון של יועצי השקעות".

2. שיווק ומכירות

*מה מחפשים:

בעיקר למשרות בדרגי הביניים.

*הנתונים:

הביקוש לעובדים בעולם השיווק והמכירות רשם ברבעון הראשון עלייה משמעותית בשיעור של 16.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ועלייה בשיעור של 8.9% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2009.

*מה זה אומר בשטח?

צימלס: "התחום מתאפיין בעלייה בביקושים, בעיקר למשרות בדרגי הביניים. זוהי מגמה רציפה שאנו חווים בששת החודשים האחרונים. ברבעון האחרון במיוחד נפתחו משרות חדשות ומועמדים רבים בתחום מקבלים עכשיו מספר הצעות עבודה במקביל - תופעה שמולידה אצלם פתיחות לחיפוש משרה אחרת גם אם הם עובדים, כדי לשפר את מעמדם".

קינד: "בניגוד להנחה הרווחת שתעסוקה בתחומי המכירות נהנית מחסינות למיתון, במשבר האחרון גם אנשי המכירות שילמו מחיר, כי הפירמות ניסו להתייעל גם במערכי המכירות שלהן. היום, כשהשוק פורח, הדבר הראשון שהמעסיקים מנסים לעשות הוא לרכוב על הגל, למקסם את הרווח ולמלא את הוואקום.

"למה הכוונה? בתקופת המשבר הציבור רכש פחות גם אם היה לו. היום, הצרכנים מוכנים להיפתח ולקנות גם מוצרים חלופיים. הפירמות מבחינות במגמה זו וזקוקות לאנשי מכירות שירתמו אותה באופן אופטימלי. נכון לתקופה האחרונה חווינו ביקושים לאנשי המכירות בעיקר במוצרי השירות: בטלפוניה, באינטרנט, בתקשורת, בבנקים ובחברות הביטוח. בנוסף, חלה עלייה בדרישה לאנשי מכירות ברשתות חנויות שמוכרים מוצרים בני קיימא".

3. תפעול ושרשרת אספקה

*מה מחפשים:

בעיקר לסקטור התעשייתי.

*הנתונים:

הביקוש לעובדי תפעול ושרשרת אספקה רשם עלייה של 21% ברבעון הראשון של 2010 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ועלייה של 14% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2009.

*מה זה אומר בשטח?

צימלס: "מגמת העלייה בתחום זה נמשכת כבר שישה חודשים ברציפות, אבל היא מוגבלת לביקושים לעובדים בדרג הביניים. הנדסאים, מהנדסים, אנשי תפעול, אנשי רכש וקניינים. אין ביקושים עדיין לסמנכ"לי תפעול ולוגיסטיקה או למנהלי רכש בכירים. בנוסף, ההתאוששות התעסוקתית בתחום הלוגיסטיקה והתפעול חלה בעיקר בסקטור התעשייתי".

4. משאבי אנוש

*מה מחפשים:

בעיקר לחברות בינלאומיות.

*הנתונים: ‎

הביקוש לעובדים בתחום משאבי-האנוש רשם ירידה של 11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אבל שמר על יציבות יחסית לעומת הרבעון האחרון של 2009.

*מה זה אומר בשטח?

‎צימלס: "בתחום משאבי-האנוש אנחנו חווים עליות בביקושים, אבל רק ברמה היצרנית, לא למנהלים או לסמנכ"לי משאבי-אנוש. הביקושים הם לרכזי גיוס וליועצי השמה, גם עבור משרות קבועות וגם לפרויקטים זמניים. כאמור, עדיין אין ביקושים למנהלי משאבי אנוש, למנהלי אגפים או למנהלי הדרכה. צריך לזכור, שזהו תחום שבו רמת התחלופה נמוכה מאוד, תחום שבו אנשים נאחזים בכוח בכיסא, תחום שנתון בסטגנציה יחסית לעיסוקים אחרים".

קינד: "הביקושים הגבוהים יותר ברבעון האחרון הם למנהלי גיוס, ליועצי השמה מבית או למנהלי משאבי-אנוש, בעיקר בחברות בינלאומיות. כיוון שהצמיחה היא בעיקר בחברות בינלאומיות, הייתי מציע לדורשי עבודה בתחום משאבי-האנוש לחפש חברות בינלאומיות או חברות השמה המתמחות בשוק הבינלאומי".

5. מנהלים

*מה מחפשים:

בעיקר למנהלי מחלקות ופרויקטים בשיווק.

*הנתונים:

הביקוש לעובדים בתפקידי ניהול ברבעון הראשון של 2010 רשם עלייה של בשיעור של 14.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ועלייה של 17% בהשוואה לרבעון האחרון של 2009.

*מה זה אומר בשטח?

צימלס: "הביקוש למנהלים מאופיין בסימני התאוששות בחודשים האחרונים, אבל זוהי מגמה שמאופיינת בתנודתיות. כאשר השוק מתאושש אנשים מחפשים הזדמנות להחליף פוזיציה או מקום עבודה. מטבע הדברים, נוצרים גם יותר פרויקטים ויש יותר צורך במנהלים. עדיין אין ביקושים לסמנכ"לים או למנהלים בכירים. אנחנו חווים את הביקושים בעיקר למנהלי מחלקות או למנהלי פרויקטים ובעיקר בתחומי השיווק, המכירות והתפעול. כמעט שאין ביקושים למנהלים כאלו בתחומי הפיננסים או משאבי-האנוש".

קינד: "הביקושים לא נוצרו כיוון שמספר משרות הניהול גדל, אלא בעיקר בגלל תהליך של 'כיסאות מוזיקליים' של מנהלים בינם לבין עצמם. היום, לעומת השנה החולפת שאף אחד לא זז ממקומו, יש נועזות לעזוב את הארגון לטובת פוזיציה גבוה יותר או אפילו לפוזיציה רוחבית בארגון אחר. אם עד לפני שנה לא קיבלנו בכלל פניות ממנהלים שמחפשים לשפר את מעמדם, הרי שהיום נוהרות אלינו פניות מהמנהלים עצמם ('חפשו לי עבודה אחרת')".

"למרות הביקושים השכר לא עולה"

מוטי נוימן, פסיכולוג תעסוקתי, מנהל מחלקת ייעוץ קריירה בפילת, ממתן את השמחה. "נכון אומנם ש'המסכים נצבעו ירוק', שיש שינוי מגמה בהיבט התעסוקתי בארץ לכיוון של פתיחת משרות וגיוס עובדים, אבל השמחה עדיין מוקדמת מהסיבות הבאות:

1. המעסיקים הפכו אניני טעם

היום, אחרי המשבר, ארגונים מחפשים לגייס עובדים שהם Tailor made - עובדים שתפורים ככפפה למשרה ספציפית. בפועל, במקרים רבים, אפילו כשקיימת התאמה של 90% ויותר בין נתוני מועמד למשרה הפתוחה, המעסיק לא יתפשר וימשיך לחפש מועמד עם מידת התאמה גבוהה יותר.

2. אופני החיפוש השתנו

כשמדובר במשרות ניהוליות או במשרות לבכירים, המעסיקים ממירים את אופני החיפוש ומבססים אותם בעיקר על נטוורקינג ופחות-ופחות על אמצעים קונבנציונליים כמו מודעות דרושים או שימוש בשירות חברות השמה. המשבר אולי מאחורינו, אבל מעסיקים עדיין רגישים מאוד לסוגיה של כסף ושיטת גיוס, כזו המבוססת על המלצות אישיות וקשרים אישיים חוסכת למעסיק בעלויות, ובעיקר ממזערת את הסיכון של חוסר התאמה לתרבות הארגונית ולאופי של הארגון.

3. סוגיית השכר

למרות הביקושים ופתיחת המשרות השכר לא עולה. יתר-על-כן, המעסיקים מנסים לאייש משרות חדשות ברמות שכר נמוכות יותר ממה שהיה מקובל. הסיבה היא שעל כל משרה חדשה שנפתחת מתמודדים היום מאות או אלפי מועמדים, מה שמקטין את הסיכוי של כל פרט ופרט ואת כוח המיקוח שלו. היום, עם היציאה מהמשבר, על כל משרה פתוחה מתמודדים לא רק המובטלים אלא גם אנשים שנפלטו בזמן המשבר ומצאו עבודה זמנית וגם מנהלים עובדים שקיבלו אומץ והיום מעזים לפזול החוצה ולהתמודד. כל אלו לוחצים את רמות השכר כלפי מטה".

*מהן המסקנות האופרטיביות מנקודת מבטם של מחפשי העבודה בתקופה הנוכחית?

"הייתי אומר להם להפעיל את מרב האנרגיה שלהם בנטוורקינג במקום לפנות לחברות השמה או ללכת בחלופות הקונבנציונליות של מודעות דרושים. אני גם מציע להפנים את התובנה של לא לסמוך על הטכנולוגיה לבדה, ולהבין ששימוש ברשתות חברתיות כאמצעי של חיפוש עבודה הוא מכשיר מוגבל למרות הפופולריות שלו. אין תחליף לקשר בין אישי Face-to-face, לשתיית קפה יחד, להעלאת זיכרונות ולהתייעצות. במילים אחרות, הייתי מציע למחפשי עבודה היום לרתום את הטכנולוגיה לטובת הרישות ברמה הבינאישית. כלומר, להשתמש במרחבים כמו רשתות חברתיות כדי לחדש קשרים עם חברים מהעבר ולנסות להפעיל אותם באיתור מקום העבודה הבא".