המונדיאל של שר האוצר

שר האוצר בהיי. יובל שטייניץ מבסוט מעצמו, מדושן עונג. בשנה השנייה בתפקיד הוא נמצא סוף-סוף בעין-הסערה. השבוע האינטנסיבי הנוכחי - עימות קשה ואמיץ, ראש בראש, עם יצחק תשובה וזרועות האנרגיה בישראל וארה"ב בעניין העלאת תמלוגי המדינה על תגליות גז ונפט; חשיפת התוכנית לעידוד תעשיות ההיי-טק ודובדבן קטן לקינוח: קבוצת הסינים הגדולה שהגיעה לכנס השנתי של איגוד ההיי-טק "רק בזכות" ביקור שטייניץ בסין לא מכבר - הוא רק ההתחלה. פרומו.

ההצגה הגדולה תחל בימים הקרובים. כל הקיץ, עד אחרי החגים, אנחנו הולכים לקבל את שטייניץ בהזרקה יומיומית ישירה לוורידים. בפעם הראשונה באופן עצמאי, הוא מתכונן להוביל את העברת תקציב המדינה, ולשנתיים. בשבוע הבא יעביר את הצעת התקציב וחוק ההסדרים ליועץ המשפטי לממשלה, בסוף החודש לממשלה, שרים ומשרדים. התקציב קשה. המשבר עבר, אבל הסיכונים מתגברים.

הוא כולל חבילה גדולה של "התאמות", כלומר גזירות וקיצוצים, רפורמות מבניות קשות, לפחות בתכנון, תיקונים במדיניות מסים ושינויים שהמדינה התחייבה להם עם כניסתה ל-OECD ויובילו לעימותים במשק. בין לבין הכנסת רועשת, יש בה איי התנגדות קשים, והיא עדיין לא אישרה סופית את "הבייבי של יובל": תקציב דו-שנתי. בקיצור, הרבה רעש, הדלפות, שמועות, כותרות, ספינים, אינטרסים ומניפולציות כלכליות ותקשורתיות.

נחמת עניים: השרים, הח"כים, הפקידים, העובדים המתנגדים והתומכים יהיו עסוקים במונדיאל, ובשבועות הבאים לא יתפנו לתקוף ולהקשות על שטייניץ. מאחר שאין לו טלוויזיה בבית והוא לא מוכר כחולה כדורגל, יהיה לו זמן להמשיך להתכונן. אחר כך הצבעה בממשלה, ומשם, לפני החגים, עוברים לכנסת. בית עמוס ח"כים שאפתנים מימין ומשמאל. אופוזיציה שמתכננת דו-קרב לשון אל לשון בפיקוד שר האוצר לשעבר רוני בר-און.

שטייניץ מתכונן

1. הכי מאיים: העימות עם אלה שיכולים לאכול את שטייניץ בלי מלח לארוחת בוקר. בנימין נתניהו, אב רוחני, מנטור פוליטי ושר על כלכלי, שאין לו הישגים מדיניים או ביטחוניים רבים להתגאות בהם ולכן תולה את יחסי הציבור שלו באלה הכלכליים. נתניהו מגלה רכות וכניעה כספית ורעיונית לשותפיו בקואליציה בכלל, ולאהוד ברק, שוחר תקציב ביטחון מנופח, בפרט. גם הפעם יועמדו איומי הביטחון מול פגיעה בחלשים וההכרח הלאומי בתגבור החינוך. האוצר יגיד קיצוץ, ברק יגיד גידול. מה יעשה שטייניץ? מה יגיד נתניהו?
2. עוד שחקן התקפה מרכזי: עופר עיני. אחרי שהצליח לשכנע את התעשיינים לחרוג מעקרון ההחלפה שנשמר עשרות שנים ולהסכים "לטובת המדינה" להשאיר את ידידו, רעו ושותפו לשולחן העגול שרגא ברוש בתפקיד נשיא התעשיינים, אין סיכוי שיוותר על שחזור הצלחתו כ"בעל הבית של התקציב", כפי שהיה בתקציב הקודם, וזה עלול לבוא על חשבון שטייניץ. מה גם שעיני ושטייניץ מצויים בעיצומה של מחלוקת, בינתיים שקטה יחסית, על תוספת להסכם השכר הקיבוצי.
3. מבחן אישי נוסף: הפעם מתייצב משרד אוצר מעשה ידי שטייניץ, רובו ככולו. המנכ"ל חיים שני, שמתחיל להבין איפה הוא חי, הממונה על התקציבים אודי ניסן, הידוע כ"פייטר" מבפנים, עודד שריג, הממונה על שוק ההון שעדיין מגשש את דרכו. גם היחסים בין השר לחשב הכללי שוקי אורן בתהליכי שיפור; הוא יידרש להירתם כולו לתקציב.

שטייניץ נחוש שלא לחזור על הבושות של תקציב 2009-2010, שהועבר אז, קרוב לכניסת הממשלה, בידי נתניהו, עיני ואורי יוגב ורק לאחר התפטרות מנכ"ל האוצר דאז רמי בלינקוב.

שטייניץ היה אז פג בתפקיד, ינוקא רעשן ויהיר שלא קלט מה קורה מימינו ומשמאלו, אבל שיחק אותה מנהיג כלכלי דגול שחילץ את ישראל מהמשבר העולמי. מאז הוא נפל על הפנים פעם אחר פעם. הזחיחות אולי לא נמחקה מהפנים שלו, אבל הוא למד. על בשרו. וזה היה קשה, לפעמים אלים. בכל מקרה, חובת ההוכחה עליו. הוא יודע את זה. והוא מתכונן.