תוכנית אוסלו

מה דעתכם על ההצעה הבאה: במקום לריב עם יצחק תשובה על גובה התמלוגים שישלם למדינה עבור הגז שמצא, למה שלא נהפוך לשותפיו? במקום להילחם בכנסת ובבתי המשפט על עוד כמה אחוזים בתמלוגים נקבל דיבידנדים ונהפוך שותפים מלאים לניהול משאבי הטבע של ישראל.

בדרך זו נקבל על עצמנו סיכון אבל גם נגדיל את ההכנסות מהגז ב-50% לפחות.

הרעיון שמתגלגל בימים אלה במשרד התשתיות הוא להפוך את המדינה לשחקן בסקטור הנפט והגז. באמצעות חברה ממשלתית לאומית תיכנס המדינה לשותפויות עם יזמים פרטיים לפיתוח של מרבצי גז טבעי. בדרך זו תוכל המדינה ליהנות לא רק מהמיסוי אלא גם מחלק משמעותי ברווחי היזמים, באמצעות חלוקת הדיבידנדים.

הניסיון של מדינות כמו נורבגיה וקנדה מראה כי ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממשאבי הנפט והגז בעשרות אחוזים.

כללי המשחק הנוכחיים בישראל מתאימים למדינה ענייה במחצבי טבע. משום כך הונהג כאן משטר תמלוגים, שמטיל את כל הסיכון לאובדן ההשקעה - במקרה שהקידוח ייכשל - על מבקשי הרישיונות, כלומר היזמים.

שיטת התמלוגים נחשבת בעולם לשיטה מיושנת ובעייתית. זו שיטה הפוגעת בעיקר ביזמים הקטנים משום שהיא מטילה מס אחיד ולא פרוגרסיבי מרגע קבלת ההכנסות הראשונות ממכירת הגז. לעתים חולפות שנים עד שהיזם מתחיל לראות רווחים. במדינות רבות במערב נמצאו בשנים האחרונות שיטות מתקדמות יותר להגדלת חלקה של המדינה ברווחי הענף.

פרובינציה מוכחת

גילויי הגז האחרונים, אם יתאמתו הסקרים, יעלו את ישראל לדרגת "פרובינציה מוכחת" או אזור בעל סיכוי גבוה למציאת גז וסיכון נמוך לאובדן ההשקעה. מדינות מתוקנות שנמצאות בקטגוריה זו יכולות להרשות לעצמן להיכנס כשחקניות בשוק החיפושים. מצד אחד, הסיכון לכספי האזרחים נמוך יחסית. מצד אחר, קיים סיכוי גבוה להגדיל משמעותית את ההכנסות.

12 מבין 20 חברות הנפט הגדולות בעולם כיום הן ממשלתיות. לא רק במפרץ הפרסי וברוסיה. קחו, למשל, מדינות כמו קנדה או נורבגיה. האחרונה מחזיקה ברזרבות גז גדולות פי שלושה מאלו של ישראל (כולל לוויתן, ע"ב).

השחקן הדומיננטי בתחום חיפושי הגז במדינה הוא Statoil, חברה ממשלתית שמתקשרת עם יזמים פרטיים בעסקאות לחיפוש והפקה. היזם מביא את ציוד הקידוח והידע המקצועי והמדינה נותנת שטח ומספקת גב פיננסי איתן. בדרך זו הצליחה נורבגיה להגדיל את הכנסותיה ממשאבי הטבע שלה ל-65% (לעומת כ-40% בישראל) מבלי לריב עם אבירי היזמות הפרטית.

המודל הנורבגי מספק לנו דוגמה מוצלחת נוספת: כספי ההכנסות מנותבים בנורבגיה לקרן הפנסיה הלאומית, המחזיקה נכון לסוף חודש מארס נכסים בהיקף 443 מיליארד דולר - לא מעט בשביל מדינה בעלת 5 מיליון תושבים.

ויש יתרון נוסף: החברה הלאומית תוכל לשמש מאגר ידע ולייצר משרות בתחום הגיאולוגיה והנדסת הנפט. החברה היחידה שנהנית כיום משפע הידע המקצועי שמניבים קידוחי הגז בישראל היא נובל אנרג'י האמריקנית.

לנדאו חושש מהמלה 'הלאמה'

במשרד התשתיות מסרבים בינתיים להודות בקיומה של היוזמה הזו. השר עוזי לנדאו חושש שהמילה "הלאמה" תטרפד את היוזמה שלו בטרם עת. גם הזיכרון ההיסטורי אינו משחק לטובתו, עד שנות ה-90 פעלו בישראל חברות ממשלתיות לחיפושי נפט דוגמת חנ"ל, חנ"ה ולפידות שבזבזו כספי ציבור על קידוחים מיותרים וסיפקו משרות למקורבים.

בשנים האחרונות הוכיחה ישראל שהיא מסוגלת להקים חברות ממשלתיות יעילות - מע"צ למשל - ומנגד התברר כי ההפרטה אינה פתרון קסם לכל בעיה. אוסלו יכולה לשמש דוגמה מוצלחת לחיקוי.