מסע כלכלי סביב העולם

כאילו לכבוד המונדיאל, החליט העולם לקחת בסוף השבוע פסק זמן מאוירת הנכאים שאפפה אותו בחודשיים האחרונים, המסכים נצבעו בירוק ואפילו הצלחנו למצוא כמה כותרות אופטימיות לאחר שרשרת כותרות פסימיות שאליהן התרגלנו בתקופה הנוכחית.

סוף המשבר? תחילתה של פריחה? אנסה לצייר כאן תמונת מצב בחלוקה לארבע: ארה"ב, גוש האירו, סין וכמובן ישראל.

 טים הווארד, שוער נבחרת ארה

ארה"ב ממשיכה לספק נתונים לא חד משמעיים. במשך חודשים רבים הגיעו נתונים המעידים על יציאה איטית מהמשבר ולצידם נתונים לא מעודדים, בעיקר מכיוון שוקי התעסוקה והדיור. כך גם בשבוע שעבר. נתון תעסוקה מזעזע מצד אחד ונתוני מכירות פושרים, ומן הצד השני - מדד אמון הצרכנים שהצביע על עלייה נאה.

בסופו של דבר, ארה"ב ממשיכה להתוות קו חיובי ואני סבור שיהיה סביר לגמרי לומר כי ארה"ב יוצאת אט אט מהמשבר. נתוני המכירות הקמעונאיות התקבלו אומנם באכזבה אולם דווקא כאן הייתי מסתכל על חצי הכוס המלאה. האזרח האמריקאי ידוע בנטייתו לצרוך ולא לחסוך, וזאת בשונה צהצרכן הגרמני שנוהג הפוך.

בתקופות משבר, החיסכון תורם ליציבות. נכון שצריכה מעודדת את הכלכלה וככל שיצרכו יותר, ההתאוששות הכלכלית תהיה מהירה יותר ואולם לטווח הארוך, אם המשבר לימד את הצרכן האמריקאי לחסוך קצת יותר, ארה"ב נשכרת תצא מכך.

 אנגלה מרקל, ראש ממשלת גרמניה / צלם בלומברג

מדינות גוש האירו ממשיכות לפזר הצהרות אופטימיות, אך במקרה זה, אני מתייחס בחשדנות לרובן. אי אפשר לייצר יש מאין ודיבורים לא יימחקו את בור החובות של המערכת הפיננסית.

הבחירות (הנערכות בעת כתיבת שורות אלה) בבלגיה, ממחישות פן נוסף של הבעיות הקשות עימן מתמודד הגוש הצעיר. הפלנדריים האמידים מעוניינים בפיצול בלגיה והתנתקות מהוואלונזים שהם החלק הפחות עשיר ויצרני ונשען על הפלנדריים.

קל לראות לזהות את הדמיון לתחושת אזרחי גרמניה כאילו כל גוש האירו מונח כעול על כתפיהם. לדעתי, קשה לזהות דרך שבה יוכל הגוש לשמור על אחדותו.

 דגל סין

הקטר הסיני ממשיך לדהור ולייצא אולם בד בבד דוהרת שם האינפלציה ואת נחישות הממשל במלחמתו באינפלציה ובבועת הנכסים התחילו להרגיש כבר לפני חודשיים.סביר מאד להניח כי הנתונים האחרונים ידרשו נקיטת צעדים נוספים שלא יתקבלו באהדה בשוק, לפחות לא בטווח הקצר.

ולמרכז העולם - ישראל. בעקבות המשבר באירופה ערכה (עוד לפני המשט התורכי) התאחדות התעשיינים סקר מקיף בקרב 225 חברות תעשייה מענפים שונים. היקף המכירות שלהן היה בשנת 2009 למעלה מ-10 מיליארד דולר.כ-79% מהחברות הינן יצואניות.

כ-70% מהחברות העריכו שהמשבר יפגע בעסקיהן, מתוכן כ-30% העריכו כי הפגיעה תהיה משמעותית. הרוב המכריע צופה פגיעה ברווחיות. 26% מהן מתכננות הקפאת מצבת עובדים ו-13% אף יאלצו לפטר. 28%

מדווחות על קיצוץ בשעות נוספות ומשמרות. נתונים אלו תואמים את פרסומי הלמ"ס שפורסמו בתקופה האחרונה והצביעו על האטה משמעותית בקצב ההתאוששות. את הפגיעה ברווחיות החברות נדע רק בהמשך הדרך אולם ברור שהיא קיימת והשאלה היא רק לגבי מידתה. מיותר לציין כי השלכות המשט כפי שאנו עדים להן חדשות לבקרים, מחריפות את הפגיעה.

בטורי הקודם טענתי שאין לנו שליטה על המשבר באירופה אולם יש לבנק ישראל ולאוצר שליטה יחסית על הנעשה בשוק המט"ח המקומי וטוב שכך. נתוני הסקר מאוששים את הערכתי לגבי התפלגות היצוא ומעניקים הסבר לריכוך המכה שספג היצוא כתוצאה מהתחזקות השקל.

לפי הסקר, למרות שרק 52% מהיצוא מיועד לארה"ב, בוצעו 76% מהעסקות בדולר ורק 19% באירו. אני מניח שנתונים אלו ידועים בבנק ישראל ועל כן, למרות שטען כל העת כי הוא מתבונן על סל המטבעות האפקטיבי, בפועל הוא התמקד בדולר. את המחיר ישלמו כמובן יצואנים במטבע אירו שאין ביכולתם להעלות מחירים.

בנק ישראל הצליח סוף סוף לשכנע שניים מבנקי ההשקעות המובילים שאין בדעתו לסגת מהתערבות בשוק. כתוצאה מכך שינו את המלצותיהם והם מעריכים שהשקל ימשיך להיחלש. למרות זאת, בשבוע שעבר, כשהשווקים התחילו להירגע, המודלים שוב החלו למכור דולרים ואני סבור שבנק ישראל צריך להמשיך ולהפגין נוכחות בשוק. אם בנקים נוספים יצטרפו להערכות ברקליס ומורגן סטנלי, מלאכתו של פישר תהיה קלה בהרבה.

1. יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
2. Rika40@012.net.il
3. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.