הזמן הירוק של רשות השידור

1. במשרד האוצר חשבו בוודאי שתקופת המונדיאל היא העיתוי המושלם להחליק את ההעלאה באגרה. עינינו משתאות לנוכח פלאי ה-HD וראשינו גם כך הלומים מזמזומי הוובוזלות, ואחרי שבועות ארוכים של משטים, בידוד וחרמות, יש משהו שעושה לעם קצת טוב על הנשמה. העובדה שהשעשוע הבינלאומי הזה, קיוו באוצר, מגיע דווקא מערוץ 1 - היא הזדמנות פז להחליק את הגלולה.

אבל עשרות טוקבקיסטים לא טועים. עוד לא קמו מסך המגע והלייט-נייט שיבלבלו את מי שמשלמים עשרות שנים את מה שנחשב להיטל השנוא ביותר במדינה. הם לא רוצים את זה, הם לא רואים את זה, ובכל זאת הם חייבים.

לשלם מאות שקלים בחודש לחברת הכבלים והלוויין, לשדרג את הממיר לשיטת הצפייה המתקדמת ביותר ולהתאים לכך גם מסך מיוחד, בעבור זה אין בעיה. אבל אגרה למען השידור הציבורי? לא.

האוצר קיבל החלטה נכונה כשהודיע כי חוק ההסדרים יכלול עלייה של 20% באגרה בשנתיים הקרובות. כי הרי לא משנה איך תמומן הרפורמה ברשות השידור - זה יהיה מכיסנו. אם הרשות תמשיך להתקיים במצבה הנוכחי או תקרוס מחר - אנחנו גם כך נישא בהוצאות הכלכליות.

הבחירה להפוך את הקשר בין המקור המממן - אנחנו- לבין המקור המתוקצב לבלתי אמצעי, היא גם נכונה אסטרטגית. כמו שיוסי מימן הזרים כסף לקיים את ערוץ 10 ואודי אנג'ל מחלץ שוב ושוב את זכיינית ערוץ 2 רשת - אנחנו, בעלי המניות ברשות השידור, צריכים להזרים כסף להצלתה.

אמנם במשך שנים המתרחש שם לא היה בידינו, אבל חשוב שהממשלה, הנהלת רשות השידור, עובדיה ובעיקר אנחנו, נפנים שבכל פעם שמישהו בשידור הציבורי מועל בתפקידו או לא מגשים את ייעודו - הוא חייב את הדין והחשבון לנו.

2. ערוץ 1 הצליח אולי לספק חוויית צפייה מוצלחת במונדיאל, אבל הוא כשל מראש בהפיכת המאורע למשהו שישפיע על התפיסה שלנו כלפי הערוץ. אסור להתבלבל מההערכה שהציבור רוכש כלפי האולפן המרהיב וההגשה האיכותית - ברור שהאנשים שרואים עכשיו קצת יותר "מבט", "יומן" או "רואים עולם", לא ישובו לערוץ כשביוהנסבורג יכבו את האור.

אף תוכנית של ערוץ 1 לא הוצמדה למשדרי הגביע העולמי או קודמה באמצעותם, זאת משום שאין שם בעצם כלום. לא הרכש, שהתפוגג מהמסך, ולא שום תוכנית מקור ישראלית שזה היה הזמן להשיקה, לו מישהו היה מפיק כזו. אין אפילו את תוכניות התעודה המוצלחות של רשות השידור.

ערוץ 1 האכיל את שידורי המונדיאל בשידורי המונדיאל, ובעוד שבועות ספורים תשוב השממה לרוממה ועמה הרייטינג החד-ספרתי והשאלה המהדהדת: למה אנחנו בעצם צריכים את זה?

3. ואת זה בדיוק מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, לא מבין. במכתב ששלח למנכ"ל הוועדה למדרוג, יפעת בן-חי-שגב, הוא שאל איך יכול להיות שמשחק בערוץ 1 מביא רייטינג של כ-5% - ומשחק שמשודר בערוץ 2 בו זמנית משיג פי 4.

קוראים לזה פלטפורמה, מר שקלאר, וכזו לא בונים בחודש מוצלח אחד.

צפייה בערוץ נבנית במשך שנים, על-ידי השקעה בלוח השידורים, עם תוכניות בידור, דרמות ותחקיר - ולא באמצעות שידורים חוזרים של "הסוריקטות".

ערוץ 1 כל-כך פגום ולא אטרקטיבי - במיוחד בעיני קהל הצופים של המונדיאל - עד שעצם הלחיצה פעמיים על הספרה 1 מרתיעה אנשים רבים. גם אם מחר תשדר רשות השידור את "כוכב נולד" - היא לא תצליח לגרד 15%.

4. בטור שפורסם כאן בשבוע שעבר נכתב כי איש חדשות ערוץ 2, דני קושמרו, כינה את אחד ממרואייניו שקרן. אבקש להבהיר כי קושמרו לא השתמש בראיון בביטוי מפורש זה, אלא אמר לאותו מרואיין: "אתה מדבר שטויות, סליחה". סליחה.