זה לא ביבי, זה שמעון פרס

לצד עשרות בכירים במשק, ייצגו את המערכת הפוליטית בארוחת ערב חגיגית שהתקיימה השבוע לכבוד חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, שלושה מוזמנים: שר האוצר יובל שטייניץ(ליכוד), השר הממונה על המיעוטים אבישי ברוורמן (עבודה) וח"כ ציפי לבני (קדימה). כשעלתה יו"ר האופוזיציה לבמה, בירכה את חתן השמחה: "בשם שתי המפלגות". "שלוש", תיקן אותה ברוורמן מהקהל. לבני הסכימה להתפשר על שתיים וחצי, אבל ברוורמן לא נשאר חייב: "ציפי, צוחק מי שצוחק אחרון", ענה לה.

לבני להוטה להיכנס לממשלה, אבל כרגע אין פרטנר. אמנם האפשרות לצירוף קדימה לקואליציה עלתה על השולחן במהלך פגישת עדכון ביטחונית-מדינית שגרתית שקיים עימה ראש הממשלה, אבל זה בעיקר נועד לאוזניו של אובמה, לא לשלה.

בשיחות סגורות נתניהו לא מסתיר את סלידתו מהרעיון. רק אם לא תהיה ברירה, הוא אומר. הוא יעשה הכול לפני שייתן ללבני להיכנס לממשלה ולאפשר לה לפרוש ממנה כשתחליט שהגיע הזמן לבחירות. הוא אפילו מעדיף את האיחוד הלאומי על פני קדימה, רק לא סכין בגב מלבני. בעצם, כמעט הכול: הרעיון לפצל את קדימה לא ירד מסדר היום. היוזמה לצרף לממשלה רק נתח ממנה חיה ובועטת.

אז איך הפכה פגישה אחת לבאזז על הקמת ממשלת אחדות, כזה שגורם לחברי קדימה להתקשר זה לזה כדי לברר אם כבר יש חלוקת תיקים? בסביבתו של נתניהו מדברים על שינוי אסטרטגי בתפיסה האידיאולוגית של לבני: הקו שהנחה את קדימה עד היום היה להישאר באופוזיציה ולהמתין לנפילת הממשלה - תפיסה שנכשלה. מה לעשות, הממשלה יציבה. עכשיו, על-פי הגרסה, שינתה לבני אסטרטגיה, אבל לא את המטרה. אם אי אפשר להפיל את הממשלה מבחוץ, אז שיהיה מבפנים.

בקדימה מאשימים דווקא את אהוד ברק. בישיבת סיעת קדימה השבוע הסבירו לבני ויו"ר הסיעה, דליה איציק, שברק מנסה ליצור תחושת"רחש בחש" שקדימה מצטרפת לקואליציה, כדי למנוע פרישה של חברי מפלגתו מהממשלה.

בינתיים בקדימה החליטו שלא לסמוך על המזל. הם מבינים שנתניהו לא נלהב בלשון המעטה לערוך שינויים בקואליציה והחליטו לפנות לאפיקים חדשים: בחישה בקרביים של העבודה - הטרף הקל מבחינתם - כדי להביא לפילוגה או להוצאתה מהממשלה.

בשיחות שמנהלים חברי קדימה עם ח"כים בעבודה, הם מפצירים בהם לפעול לפרישה מהקואליציה. יש במערכת הפוליטית כאלה שמשוכנעים שהציר החדש והמשונה שנרקם בין שר החקלאות שלום שמחון (עבודה) לח"כ אלי אפללו (קדימה) על רקע מינויים ליו"ר קק"ל ויו"ר-עמית קק"ל, בהתאמה, הוא חלק מאותם דיבורים בין קדימה לעבודה.

על פי הסרט הזה, התנה אפללו את עזיבת הכנסת וקבלת התפקיד במינויו של שמחון. פרישה מהכנסת של שמחון, מקורבו של ברק, מסכנת את העבודה; פרישה של אפללו מסכנת את המגעים לפיצול קדימה. העבודה קרובה לפילוג, קדימה קרובה לאיחוד.

ובתווך, ניצב נשיא המדינה, שמעון פרס, שמנסה לחבר, לגשר, לפשר, להיפגש עם כל הנוגעים בדבר, כדי לכונן ממשלת אחדות. לכאורה, היה נדמה שהעובדה שמאמציו לגבש אחדות לא נושאים פרי, תאכזב את נשיא המדינה, אלא שאנשים שמכירים את פרס כבר שנים, אומרים כי הוא נהנה מכל רגע. אם זה לא היה קורה הוא היה צריך להמציא את זה.