"פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם טומן בחובו סכנות רבות"

כך ארגוני הסביבה בדיון מיוחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ■ המדובר בפרויקט אדיר ממדים להפקת דלק באמצעות חימום ממושך של שכבת פצלי שמן המצויים בתת הקרקע

ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה היום (ב') דיון רחב משתתפים בנושא פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם - פרויקט אדיר ממדים להפקת דלק באמצעות חימום ממושך של שכבת פצלי שמן המצויים בתת הקרקע, באזור שמועמד ע"י אונסקו להכרזה כאתר מורשת עולמי.

יו"ר הועדה המשותפת, ח"כ ד"ר דב חנין(חד"ש) אמר: "מדובר בפרויקט ענק שמעורר באופן טבעי שאלות ענקיות. הפרויקט מעורר שאלות רבות: כלכליות, חברתיות, סביבתיות ובריאותיות. בחינת הסוגיות חייבת להיות עניינית, מקיפה, מעמיקה ומקצועית כי ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת".

ח"כ חנין קרא לקיים את הדיון בשקיפות מרבית וליצור במהירות תשתית משותפת של מידע על הסוגיות השונות המתעוררות סביב הפרויקט. הוא ביקש מכל הגורמים המעורבים להעביר לידי הועדה המשותפת את כל החומרים וניירות העמדה והמחקר העומדים לרשותם והבטיח כי החומרים הנ"ל יועמדו לעיון הציבור באתר פתוח שיוקם לצורך זה במסגרת אתר הכנסת. ח"כ חנין קרא לבחון את הפרויקט, בין היתר, בהיבטים של מדיניות האנרגיה הכוללת של מדינת ישראל, של שמירה על שטחים פתוחים והמרחב הביוספרי שמתוכנן בשפלת יהודה, של הגנה על האופי החקלאי והתיירותי המתוכנן של האזור.

ח"כ ניצן הורוביץ אמר בדיון כי הפרויקט עלול לפגוע באופן קשה ובלתי הפיך באזור ירוק מרהיב, לגרום לזיהום אוויר קשה, לפגיעה במי התהום, ולדרדר את איכות החיים של התושבים והמבקרים באזור. "בשום מקום בעולם לא יושמה שיטה כזו, הדורשת אנרגיה עצומה, לצורך הפקה מסחרית של נפט. המהלך כולו מתנהל בחוסר שקיפות וללא שיתוף הציבור, וכן ללא דיון לאומי במדיניות האנרגיה של ישראל, במיוחד לאור הגילויים החדשים של גז טבעי. ההתנהלות הזו כולה איננה ראויה, וסכנות הפרויקט חמורות מכדי שניתן יהיה לטמון את הראש בחול. אנו תומכים במאבקם של תושבי חבל עדולם ושל ארגוני הסביבה בישראל", אמר ח"כ הורוביץ.

מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, הציג עו"ד ברכה בפני המשתפים את הנתונים המעידים כי פצלי השמן שיופקו במסגרת הפרויקט יכללו 6% גופרית - ריכוז של פי 30 מריכוז הגופרית בדלק המכונה "עתיר גופרית", הנחשב מזוהם במיוחד. בנוסף, כמות האנרגיה שיש להשקיע בהליך ההפקה, על מנת להגיע לתוצר המבוקש על ידי החברה (היקף של כ-300 אלף חביות ביום) מתקרבת ל-80% מכמות האנרגיה הנצרכת כיום על ידי מדינת ישראל כולה. מדובר בהיקפים אשר ידרשו הקמת 2-3 תחנות כוח או לחילופין, הגדלת ייצור האנרגיה מפחם מתחנות הכוח המזהמות הקיימות כבר כיום.

עוד הוסיף עו"ד ברכה כי מלבד הסכנות הסביבתיות הטמונות בפרויקט, התוכנית כולה סותרת את חוק התכנון והבנייה, לפיו כל שינוי בשטח כה רגיש מבחינה סביבתית ואקולוגית ייעשה במסגרת תכנון מפורט ובליווי תסקיר השפעה על הסביבה, ויעלה בקנה אחד עם תוכניות מתאר ארציות. "כוונת היזמים לקדם פיילוט שכוונתו לחמם את תת הקרקע למאות מעלות ולפעול במשך שנתיים-שלוש מבלי שהוכנה תוכנית, לא תעמוד במבחן בג"ץ כהחלטה מנהלית, חוקית וסבירה".

עו"ד קרן הלפרן-מוסרי מאדם טבע ודין אמרה בדיון כי מדובר במקור אנרגטי מזהם ומיושן עם השלכות רחבות על זיהום האוויר ובריאות הציבור: "כל פרויקט הפקת פצלי השמן סותר את המדיניות הישראלית המוצהרת בנושא משק האנרגיה. הפרויקט מקדם הפקה של מקור אנרגיה מזהם, בניגוד למגמה העולמית ולמדיניות הישראלית לעבור למקורות אנרגיה חלופיים ומתחדשים".

נציג IEI השר לשעבר אפי איתם אמר בדיון: "חזונה של חברת IEI הוא להביא את ישראל לעצמאות אנרגטית ולתרום לביטחונה ולרווחתה הכלכלית באמצעות הפקת נפט מפצלי שמן בטכנולוגית המיצוי התת קרקעי. זאת תוך פיתוח בר קיימא הקפדה על אחריות סביבתית ושמירה על איזון ומזעור השפעות על הסביבה".

איתם הוסיף כי: "החברה פועלת על פי תכנית העבודה כפי שאושרה על ידי משרד התשתיות ולפי הנחיות משרדי הממשלה ורשויות המדינה הרלוונטיות, תוך שקיפות מלאה וניהול דיאלוג שוטף עם התושבים".

ד"ר יובל בר-טוב הגיאולוג הראשי של IEI אמר בדיון כי להפקת הדלקים באמצעות מיצוי בעומק הקרקע של החומר האורגני,יתרונות סביבתיים משמעותיים, ביניהם: חתימת נוף קטנה וזמנית וגמישות במיקום הקידוחים על פני השטח. שיטה מקטינה דרמטית את האנרגיה הדרושה לתהליך המיצוי והדלקים המופקים בשיטה זו הינם באיכות גבוהה ומצריכים זיקוק מצומצם בהשוואה לנפט קונבציונלי. כיון שכך, לפרויקט פוטנציאל לצמצם את פליטת גזי החממה בהשוואה לשימוש בדלקים המופקים בנפט גולמי.

ד"ר בר-טוב הוסיף כי שימושים בטכנולוגיה דומה נעשים מזה כעשור, לצורך טיהור קרקעות מזוהמות.טכנולוגיה זהה נוסתה בהצלחה במספר מתקני פיילוט ברחבי העולם ובימים אלה מצוי בשלבים ראשוניים פרויקט מסחרי רחב היקף בירדן.