מחבוא ההפסדים של בזק

במרתפי הדו"חות הכספיים שלה, מתגלה אפשרות די מבוססת להפסד 17% מהונה העצמי

מטרת החשבונאות לייצר דו"חות מובנים וברורים לכולם. מטרה חשובה זו לא תמיד מושגת. מאז יישום כללי התקינה החשבונאית הבינלאומית (ה-IFRS) החשבונאות השתכללה לשפה קשה ומורכבת עם המון ניואנסים. יש בה שטחים אפורים רחבים, ותקנים שלא תמיד מיישרים קו עם המטרה הבסיסית, התוצאה היא שבמקרים רבים לא קיים קשר בין הדו"חות לבין המצב הפיננסי.

מבחינת החברות, זה לא רע - הן מעדיפות כללי חשבונאות גמישים, הניתנים לפרשנויות שונות. זה מאפשר להן תמרון בהצגת המספרים בדו"חות הכספיים: במקרים מסוימים להסיט רווחים מתקופה לתקופה; להוציא הוצאות מדו"ח הרווח והפסד; ובקיצור, להנדס את הדו"חות הכספיים כרצונן כדי לדאוג ולתמוך במחיר המניה.

החברות אמנם לא כותבות את התקנים - המוסדות לתקינה עושים זאת, אלא שהם מתייחסים להשגותיהן, מושפעים מהלחצים שהן מפעילות ובסופו של דבר התקנים הם פשרה בין הרצון להפיק דו"חות ברורים לבין שאיפת החברות לערפל אותם. זה אולי לא צריך להיות כך, אבל זו המציאות.

מה פירוש "צפוי"?

דוגמה לכשל בשפה החשבונאית שגורם להצגה מעוותת בדו"חות הכספיים היא ההפרשה. הפרשה נרשמת בתנאים מסוימים, כהוצאה בדו"ח רווח והפסד. אבל להבדיל מהוצאה שוטפת שניתנת למדידה ברורה, הפרשה נשענת על אומדנים והערכות. היא לא מספר מוצק, היא נתון די גמיש, וזאת בעיה.

בעיה נוספת בהפרשות היא תנאי היווצרותן בדו"חות הכספיים. על-פי התקינה, צריכים להתקיים 3 תנאים כדי לכתוב הפרשות בספרים:

1. קיימת לפירמה מחויבות כתוצאה מאירוע מסוים שהתרחש בעבר.
2. צפוי שהפירמה תידרש להוצאות כספיות בגין ההפרשות האלה, או לשימוש במשאביה השקול להוצאה כספית.
3. שהפירמה יכולה להעריך את אומדן הנזק, את אומדן המחויבות, ובהתאמה להעריך את ההפרשה שיש ליצור בדו"חות הכספייםץ

אני מבקש להתמקד הפעם בתנאי השני, ובמיוחד בעניין ההסתברות שיש בו. מה זה בעצם צפוי, למה הכוונה שצפוי שהחברה תוציא כספים (או תשתמש במשאבים כלכליים).

ובכן, על-פי החשבונאות - צפוי זה מעל 50% הסתברות. כלומר, אם ההסתברות להוצאת כספים (שימוש במשאבים כלכליים) בגין מחויבות החברה שניתן להעריך את גובהה, עולה על 50%, יש לרשום הפרשה בדו"חות הכספיים. על-פי התקינה החשבונאית, אם ההסתברות להוצאה כספית נמוכה מ-50%, אין לרשום הפרשה בדו"חות הכספיים - אם מדובר בהסתברות קלושה, לא צריך להציג את העניין כלל; ואם מדובר על הסתברות ממשית, אך לא קלושה ונמוכה מ-50%, יש לרשום את העניין בביאורים לדו"חות הכספיים.

אלא שהגילוי הזה בביאורים יותר מבלבל מאשר מוסיף.

פיתחו את הדו"חות הכספיים של חברות התקשורת השונות - בזק, פרטנר, סלקום, HOT ועוד, ותגלו בביאורים עמודים מלאים בענייני הפרשות והתחייבויות תלויות. החברות מסבירות בביאורים אלה את כל סוגי ההתחייבויות שלהן שלא צפוי שידרשו הוצאה כספית (שימוש במשאבים כלכליים), או התחייבויות שלא ניתן בשלב זה לאמוד את היקפן. כלומר, מדובר במחויבויות שאינן עומדות בתנאי ההפרשות, ובשונה מההפרשות שמוצגות בדו"ח רווח והפסד, הן מוצגות רק בביאורים.

בדו"ח בזק ברבעון הראשון של השנה - וזה תקף לכל חברות התקשורת, ובכלל לחברות רבות במגזרים שונים - מסבירה החברה מה הן ההתחייבויות התלויות שלה. "במהלך העסקים השוטף הוגשו כנגד חברות הקבוצה תביעות משפטיות, או תלויים ועומדים נגדה הליכים משפטיים שונים. לדעת הנהלות חברות הקבוצה, המתבססת, בין היתר, על חוות דעת משפטיות באשר לסיכוי התביעות המשפטיות, נכללו בדו"חות הכספיים הפרשות נאותות בסך של 358 מיליון שקל, במקום בו נדרשו הפרשות, לכיסוי החשיפות כתוצאה מהתביעות.

"... לדעת הנהלות חברות הקבוצה, סכום החשיפה הנוספת ליום 31 במארס 2010, בשל תביעות משפטיות שהוגשו נגד חברות הקבוצה בנושאים שונים ואשר ההסתברות להתממשותן אינה צפויה, מסתכם בסך כולל של כ-12.3 מיליארד שקל".

17% מההון העצמי עלול לרדת לטמיון

מה הם בעצם 12.3 מיליארד השקלים הללו? אלה תביעות ומחויבויות שונות שמגיעות מכמה כיוונים: לקוחות שתבעו את החברה, למשל בגין חיובי יתר; תביעות עובדים, ספקים ועוד. התביעות האלה, להערכת יועציה המשפטיים של החברה, אינן צפויות להתממש. כלומר, הסיכוי שהם מעריכים להתממשותן נמוך מ-50%. עם זאת לא מדובר בסיכוי קלוש, אחרת כאמור, זה בכלל לא היה מופיע בביאורים לדו"חות הכספיים.

עכשיו, בואו ונשחק במספרים. נניח לדוגמה, שהסיכוי להתממשות כל התביעות האלה (ומדובר בתביעות רבות) הוא 40%. הסתברות זו נמוכה מ-50%, ולכן אין להציג הפרשה בדו"ח רווח והפסד. אבל כשעוברים מההצגה החשבונאית למשמעות הכלכלית, מתגלה הפער - ברמה הכלכלית יש כאן חשיפה גדולה.

40% מתוך 12.3 מיליארד שקל הם כ-4.9 מיליארד. זה גובה ההפסד הצפוי, בהנחה שרק 40% מהתביעות יתממשו. והנה ולמרות שמדובר במספרים גדולים - אפילו גדולים מאוד, המספרים האלה לא מוצגים בדו"חות הכספיים. למה בעצם לא להציג את התוחלת של ההפסד בדו"חות החשבונאיים, גם אם לא מדובר בהסתברות של 50%? לא ברור, וכאמור הכוונה של המוסד לתקינה בינלאומית היא להכניס את התוחלת לדו"חות הכספיים.

עוד דוגמה: בהסתברות יותר ריאלית, נניח 10%, נקבל שתוחלת ההפסד הצפוי לבזק בגין כל התביעות האלה היא 1.23 מיליארד שקל. סכום משמעותי מאוד לדו"חות, בהתחשב בכך שבזק (על-פי הדו"ח האחרון שלה) הרוויחה ברבעון הראשון כ-642 מיליון שקל על מחזור בסך 2.92 מיליארד שקל, והונה העצמי עומד על כ-7.2 מיליארד שקל. אם תרצו, תחת הנחה שהתביעות יתממשו בהסתברות של 10%, ההון יכול להיפגע בכ-17% - לא עניין שצריך להיות מוחבא בביאורים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דו"חות כספיים

צרו איתנו קשר *5988