התחלת דיזנגוף: חצי קומה נתונה לפרשנות

מסתבר שההבדל בין פרשנויות של הסדרי הגישור שנחתמים בין מבקשי תוכניות לבין מתנגדיהן, עלול להביא לתוצאות שלא כולם מרוצים מהן. כך חשים תושבים המתגוררים סמוך לבניין ברחוב דיזנגוף 3 בתל אביב, שהשתתפו בהליך גישור בו סוכם, לפי הבנתם, על תוספת של קומה לבניין. בהמשך הופתעו התושבים לגלות שבפועל בונים היזמים קומה וחצי, כלומר, חצי קומה מעבר למה שכביכול סוכם.

במכתב מהיועצת המשפטית לוועדה המקומית תל אביב מתברר, שהעירייה אף מודעת לכך שהסדר הגישור ניתן ליותר מפרשנות אחת, אך תומכת דווקא בפרשנות שלא מיטיבה עם התושבים, אלא בזו המיטיבה עם היזמים.

דיירים המתגוררים סמוך לבניין בדיזנגוף 3 קיבלו באוקטובר 2007 במסירה אישית זימון להתנגדויות, בו נכתב כי הבעלים של הבניין בדיזנגוף 3, הכוללים את יוליה ואריה סטריקוב, אלה ושחר אדריכלות יזמות ובנייה וחברת טלמון יזמות ובניין, הגישו בקשה להקלות. אלה כוללות איחוד זכויות ארבעה חדרי יציאה לגג וחיבור לדירה אחת בקומה העליונה, בניית חדרי יציאה לגג בהמשך למעקה חיצוני בקווי בניין צדדיים, הגבהת חדרי היציאה לגג לקבלת קו ארכיטקטוני אחיד ורציף בגג הבניין, 6% הקלה כללית ללא הגדלת נפח בנייה עבור מרפסות מקורות בלבד, 5% הקלה בגין תוספת מעלית ללא הגדלת נפח בנייה עבור מרפסות מקורות, ו-10% הקלה בקווי בניין צדדיים וקו בניין אחורי.

הבניין בדיזנגוף 3, שנמצא ברשימת השימור של עיריית ת"א ומוגדר כמעוצב בסגנון הבינלאומי, הוא בניין מדורג בן שתי קומות מעל קומת קרקע חלקית כשהקומות בנויות על עמודים, ואילו בחלקו האחורי הבניין הוא צמוד קרקע.

"הגענו לישיבת התנגדויות באפריל 2008", אומר אחד התושבים, "אבל ישיבת ההתנגדויות הפכה לישיבת גישור. בראש הישיבה עמדו יו"ר הוועדה המקומית דורון ספיר וסגן היו"ר, פאר ויסנר. בישיבה היזמים אמרו לנו שנצא מרוצים כי הם יורדים מבניית החדרים על הגג, וכל מה שהם רוצים הוא בניית קומה נוספת. ספיר אמר בישיבה שמה שנסכים עליו הוא מה שיהיה. ברגע ששמענו שתתווסף קומה אחת, אמרנו על הכיפאק, ויצא הסדר גישור שכולם חתומים עליו".

בהסדר הגישור נכתב שלפי חוות דעת הצוות המקצועי, חדרי היציאה לגג לא מאושרים ושוועדת ההתנגדויות לא ממליצה לאשר 5% בגין המעלית. עוד נכתב בהסדר, כי "הקומה הנוספת תהיה בהמשך לבנייה הקיימת בקונטור המבנה הקיים ובהתאמה למפלסים הקיימים".

תושבת שמתגוררת באזור מספרת, כי "חלפו כמה חודשים וביוני 2009 ראיתי שמתחילים לבנות מרפסת. ידעתי שיש לנו הסכם וחשבתי שלא יבנו מעבר למוסכם, אבל אז, באוגוסט 2009, ראיתי שהם מתחילים לבנות חצי קומה נוספת".

אחד התושבים מספר כי הוא התקשר ליזמים והם אמרו לו שהם בונים לפי היתר. "הלכתי לעירייה", הוא מספר, "וראיתי שאכן פתאום יש להם היתר לקומה וחצי. יצרתי קשר עם היועצת המשפטית לוועדה המקומית, שרי אורן, נפגשנו ובפגישה עלה כי נעשה בבניין משהו לא תקין, כי מצד אחד חותמים על הסכם ומצד שני מבצעים משהו אחר".

כעבור כחודשיים התקיימה לטענת התושבים פגישה בנוכחות שלושה שכנים וכן ספיר, אורן ומהנדס הרישוי בעירייה, מאיר טטרו. הם מספרים כי בעוד טטרו טען שליזמים מותר לבנות את חצי הקומה הנוספת, טענה אורן כי הדבר בפירוש נוגד את הסדר הגישור. לטענתם, בפגישה בדק ספיר את התוכנית ומצא שניתן לבנות אך ורק קומה נוספת אחת.

אולם, בדצמבר שלחה אורן מכתב לאחד התושבים בו לפתע היא מצדדת בעמדתו של טטרו וכותבת: "נכון שאפשר להבין את הסכם הגישור כך שמאפשר תוספת קומה במפלסים קיימים, כלומר קומה המתחלקת לשני מפלסים, אך לא ניתן לשלול כבלתי הגיונית את הפרשנות של מהנדס הרישוי להסכם. הואיל וההיתר הוצא והחלו לבנות על פיו, לא ניתן כיום לבטלו. אנחנו מצטערים ומתנצלים על אי ההבנה ביישום הסכם הגישור. מדובר באי הבנה בתום לב, ובשום אופן לא בניסיון לרמות".

בפניית "גלובס" לעיריית תל אביב הועלו השאלות הבאות: האם תוכניות יוצאות לפועל על סמך פרשנות? מדוע שינתה אורן את עמדתה (פעם אחת טענה שנעשתה בנייה לא תקינה, ופעם שנייה אישרה אפשרות לפרשנות)? מדוע העירייה, באמצעות טטרו, מצדדת בפרשנות שלטובת היזמים ולא בפרשנות שעולה מתוך הסדר הגישור?

לשאלות אלה השיבו בעירייה כי "הנושא המדובר הובא לוועדה המקומית ונידון על סמך הסכם גישור שנערך בין הצדדים לפנים משורת הדין ובהנחיית חברי הוועדה. עו"ד אורן סברה שלפי הסכם זה לא ניתן היה להוסיף קומה נוספת שלמה מעבר לזו שאושרה, אך משהתברר כי מהנדס הרישוי פירש בתום לב את ההסכם אחרת, לא שללה את פרשנותו. בכל מקרה, את הקומה הנוספת ניתן היה לאשר ללא הליך של 'הקלה' ולמעשה לא הייתה לשכנים זכות להתנגד לתוספת הקומה, אלא רק לתוספת אחוזי הבנייה וקווי הבניין".

"העיתוי בעייתי"

לדברי עו"ד יוסף משעל, בא כוח היזמים בדיזנגוף 3, "טענות השכנים נעדרות כל בסיס, והן מועלות דווקא כעת משיקולים זרים. הבניין נבנה על פי היתר בנייה כדין שניתן להם ביום 5.02.09. במסגרת הסדר הגישור שנחתם בין הצדדים בעקבות הגשת התנגדויות השכנים, הסכימו היזמים לוותר על מרבית ההקלות שנתבקשו, וכן על הזכויות לחדרי יציאה לגג.

"לאחר חתימת הסדר הגישור הגישו היזמים בקשה חדשה להיתר בנייה, בהתאם למוסכם. הבקשה עברה את כל הליכי האישור ובסיומם הוצא ליזמים היתר בנייה. מאז, הושלמה בניית שלד הבניין והוא מצוי בשלבים מתקדמים ביותר. העבודות מתבצעות בהתאמה מלאה להיתר ולכל דרישות השימור והפיקוח. לאחר אישורה של תוכנית 2650ב' (תוכנית השימור), ועל יסוד הוראותיה, הגישו היזמים בקשה לקבלת היתר בנייה לבניית קומה נוספת, שהיזמים מצפים לאישורה בקרוב. מובן כי אין כל קשר בין הסכם הגישור והיתר הבנייה שהוצא בעקבותיו לבין הבקשה החדשה, המבוססת על תוכנית מאוחרת יותר.

"אלא שעיתוי פניית השכנים לאמצעי התקשורת מלמד כי אעפ"כ מבקשים אלה ליצור קשר בין הדברים, ובכך לנסות ולהשפיע על החלטת הוועדה ביחס לבקשה החדשה. אנו משוכנעים כי ניסיון פסול זה לא יצלח. צר ליזמים על תחושות השכנים, אולם הם פעלו וימשיכו לפעול בהתאם לחוק ולהנחיות הרשויות המוסמכות".